|
הכנסת. הפרלמנט העונה על הקריטריונים של פרלמנט לאומי [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
|
|
|
ישראל נתונה היום במערכה על הכרה כמדינת הלאום של העם היהודי. הפרלמנט שלה הוא הפרלמנט היחיד הקיים העונה על הקריטריונים של פרלמנט לאומי. הוא נושא ברמה את הקול היהודי הלוחם בהשכחת השואה, בזכות הקיום של יהודי כיהודי באשר הוא שם | |
|
|
|
|
"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם..." (אסתר פרק ג', פסוק ח'). המשקיף האחראי לאבחנה הזאת לא היה דמוגרף ולא אנתרופולוג. הוא היה שונא ישראל, ולא אהב, בלשון המעטה, את מה שראה. ספק אם ידע אל נכון למה. לאנטישמיות אין הגיון שאפשר להגן עליו.
זה סולד או מפחד מפני היהודים מפני שהם מפוזרים ומפורדים וזה מפני שהם נוטים להתרכז בעיר אחת או בשכונה אחת ומפני שהם אגודה מלוכדת המגנה בחירוף נפש ערמומי על ייחודה. זה מגנה אותם מפני שדתיהם שונות מכל עם וזה מפני שהם לא יכולים לסלוח להם על שהדת היהודית היא אבן הפינה התיאוקראטית עליה בנו את דתם שלהם. יש הבזים ליהודים מפני עוניים ויש המקנא בהם מפני עושרם. יש הלועג להם על חולשתם ויש מי שנשבע כי הם המושכים בחוטי המדיניות הכלכלה והאמנויות של העולם כולו ומושלים בו בלי בושה. יש הבאים חשבון עם מדינת ישראל מפני שהיא רואה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי ויש המאמינים באמונה שלימה כי היהודים רואים בפזורה שלהם אסטרטגיה קיומית, וזן הפטרייה היהודי מעודד את יער העמים כדי שיוכל להתפרנס משרף עציו.
בעולם בו חיים למעלה משבעה מיליארד אנשים ונשים, חיים גם כשלושה עשר ושלוש מאות יהודים. זה איננו יכול להסביר מדוע כל כך הרבה מפחדים מכה מעט, אבל זה יכול להסביר מדוע כה מעט מפחדים מרבים כל כך. 1.7% מאוכלוסיית ארצות הברית הם יהודים. איך לא נטמעים כשזה היחס המספרי? איך מבטיחים נגישות לחינוך יהודי? איך מבטיחים את חופש האמונה במדינה דמוקרטית, קיום בתי כנסת, מערכות כשרות, תרבות? בצרפת רק 0.73% הם יהודים, באוסטריה רק 0.01% ולמרבה ההפתעה באירן פי שתיים, % 0.02. באירופה כולה על קרוב לחמישים מדינותיה מוולדיבוסטוק עד גיברלטר חיים 2.320.000 יהודים באוכלוסיה המונה 730.000.000 תושבים, ואין מדינה שאין בה יהודים!.
האירוניה היא ש"מפוזר ומפורד" היה לעילה לשנאת ישראל, מעין איום על אומות העולם, והנה לאמת "מפוזר ומפורד" הייתה והינה סיבה לדאגה קיומית ממדרגה ראשונה של היהודים, איום של ממש על עם ישראל.
לא ייצוג של העם היהודי
הקהילות היהודיות המפוזרות למדו להשחיז כלי נשק שונים ומגוונים כדי לעמוד במערכה על רציפות הקיום היהודי בגלויות. הבית היהודי, מבצר היהודיות בעולם, לא יכול היה תמיד לעמוד לבדו בפני המצור. הנשק היותר יעיל היה הקמתם של ארגונים שקיבלו על עצמם לייצג ולהגן על האינטרסים הקהילתיים של האזרחים היהודים במדינותיהם. הארגונים היו לוקאליים, נדברו עם השלטונות, עם מוקדי כח חברתיים תרבותיים ודתיים במדינותיהם ונשאו ונתנו על מימוש זכויותיהם, על ביטחונם הפיזי ועל זהותם הייחודית. בעידן המודרני התאגדו הארגונים גם במישור הרחב יותר האירופאי, הצפון אמריקני, העולמי, אולם הבסיס נשאר אותו בסיס. הם לא ייצגו את העם היהודי. הם הגנו על צרכיו.
היו, תמיד יהיו, עסקנים, אישים הוגי דעות, אפילו מנהיגי עדה, שלא היו מרוצים מטיבה של מערכת ייצוג האינטרסים. הם רצו יותר. הם רצו פרלמנט, גוף נבחר - איש לא המציא עדיין איך - שייצג את היהדות, שידבר בשמה, שיהווה מעין הוכחה מדינית כי יש מידה של סוברניות אזרחית יהודית המתלווה - מי יודע מכוח איזה חוק- לסוברניות של המדינה הדמוקרטית בה דתו של האזרח אינה מעלה ואינה מורידה. אפילו בישראל היו שסברו כי ליד הכנסת צריך לקום פרלמנט של העם היהודי, אולם הרעיון הבוסרי הזה מעולם לא קרם עור וגידים כי הוא לא יכול לקרום לא עור ולא גידים. עכשיו קם ארגון אירופאי הידוע באקרונים EJU, האיחוד היהודי האירופאי, ועורך בחירות כבר בחדש דצמבר זה לכינוס פרלמנט בן 120 חברים.
הוא לא יהיה, אם יהיה, פרלמנט שיפקח על הרשות המבצעת, כי אין ממשלה יהודית באירופה, הוא לא יצטרף לרשות השופטת כי הוא עצמו לא מעלה על הדעת כי הוא יהיה רשות מחוקקת. הוא לא יהיה ייצוגי כי אין רשימת בוחרים יהודית באירופה, לא מאושרת ולא בלתי מאושרת. אין כלום. מה יש? יש משהו מעורר תמיהה וגיחוך, אבל יותר מזה, מערער את המסד של ארגונים יהודיים מייצגים ומאוזרחים הפועלים מזה דורות להגן כחוק על האזרחים היהודים של אותן מדינות. ארגונים אלה חייבים לא אחת להתגונן בפני ההאשמה האווילית כי הם שלוחה של זקני ציון. פרלמנט יהודי לא יוכל אפילו להגן על עצמו בפני ההאשמה ההיסטורית המטמטמת הזאת.
יחזחק את הגורמים העויינים את ישראל
מדינת ישראל נתונה היום במערכה על הכרה כמדינת הלאום של העם היהודי. הפרלמנט שלה הוא הפרלמנט היחיד הקיים העונה על הקריטריונים של פרלמנט לאומי. הוא נושא ברמה את הקול היהודי הלוחם בהשכחת השואה, בזכות הקיום של יהודי כיהודי באשר הוא שם. היוזמה הדילטנטית והביזארית של יצירת פרלמנט יהודי יש מאיין, היא הזייה מופרכת שלא תיתן ולא כלום, אבל היא יכולה לגרוע. היא יכולה לפגוע בסמכות המוסרית של הנציגויות המסורתיות הפעילות באירופה, וגם לחזק את הגורמים העויינים את ישראל הטוענים כי העם היהודי הוא רק דת ולא לאום, וישראל דבר אין לה עם הלאום היהודי באשר הוא שם. הפארסה הזאת, הייתה מצחיקה, אילו לא הייתה שלנו...