לא אקטואלי

בסוף השבוע האחרון נערך בירושלים פסטיבל 'ימי אהבה לשירה'. זוהי הפעם ה-15 שבה נערך הפסטיבל, ביוזמת חבורת משוררי 'משיב הרוח'. למרות התמקדותו של הפסטיבל השנה בספר תהלים, בכור ספרי השירה היהודית, הוקדשו בימות מיוחדות לשירה חדשה בעקבות ר' נחמן מברסלב ולשירת חייו של חנן פורת. במה נכבדה בכל אירועי הפסטיבל קיבלו לא רק משוררי שירה אלא גם מנגני ניגונים משלל צבעי הקשת הישראלית. שמעתי שיש במדינת ישראל שרת תרבות שמבקשת לתמוך ביצירה ציונית. בפסטיבל הנחבא אל הכלים השתתפו מועמדים רבים וטובים הראויים לכך.

במדינה מתוקנת (אך לא פוליטית) דבריו של בני גנץ היו מתקבלים בחיוך וממשיכים לזרום אל הירדן. בצבא ההגנה לישראל למוד הקרבות הפמיניסטיים העיקשים, הומור הרמטכ"ל עלול לשמש כעת קרדום לקידום אג'נדות פמיניסטיות קיצוניות. במקרה כזה, בני גנץ יצטרך להוכיח שהוא יותר צדיקה מהאפיפיור ולנקוט צעדים שיעזרו לו לשרוד בתפקיד אל מול ביקורת כיתת היורות, אך עלולים לפגוע בתפקודו של צה"ל. אל יהיה זה לפלא בעיניכם אם בקרוב נשמע על פתיחת תפקידי לחימה נוספים לנשים, שאיש (או אישה) לא היה מעז (או עִזה) לחלום להציע.

קשה להיות מופתע או מאוכזב מהאמירות האחרונות של אהוד ברק. כבר הרבה מאוד זמן ידוע לכול שהוא אינו תקין פוליטית. אם הייתי אהוד ברק, באנגלית זה היה נשמע גרוע יותר.

ביום ראשון השבוע הוענק 'אות ההוקרה על שם מנחם בגין' לפרופ' אלן דרשוביץ בזכות הגנתו הנחרצת על מדינת ישראל ועמדותיה ברחבי תבל. במסגרת האירוע שנערך במרכז מורשת בגין התנגד דרשוביץ לכמה מיוזמות החקיקה האחרונות, אך המליץ בחום להנמיך את הטונים של הביקורות נגד אותם חוקים. לדידו של הפרקליט הרהוט והמנוסה, ההצהרות הפומפוזיות בדבר אובדן הדמוקרטיה גורמות נזק רב למעמדה של ישראל בעולם. ודי לקדימא ברמיזא.

על-פי סקר שנערך עבור כינוס העיתונות שהתקיים השבוע באילת, 72 אחוז מהנשאלים ענו שהתקשורת כולה מוטה שמאלה, 22 אחוזים ענו שהיא איננה מוטה כלל, ומיעוט של 6 אחוזים ענו שהיא מוטה ימינה. הבה נניח שכלי התקשורת אכן מייצגים את עמדת המרכז. אם כך, מתוצאות הסקר נובע ש-72 אחוז מהציבור הוא ימני, 22 אחוז במרכז ו-6 אחוזים בשמאל. או שהתקשורת באמת שמאלנית. מש"ל.

ביום שני הקרוב יושק במכללה האקדמית בנתניה ספר מתח חדש מאת ד"ר דוד אלטמן, סגן נשיא המכללה. נדמה שלא בכדי המותחן הקרויSix Years Later נכתב באנגלית. גיבור הסיפור הוא פרופסור באוניברסיטת אוקספורד שמודאג מהמגמות האסלמיסטיות המשתלטות על המרחב הציבורי בבריטניה, ומוצא את עצמו נרדף בשל עמדותיו. נראה שאלטמן לקח על עצמו אתגר מעניין: יותר מכך שהספר מתאים לקהל הישראלי, הוא מהווה כתב אזהרה לקהל הבריטי והאירופי. מקנן בי החשש שגם המסר שאלטמן מבקש להעביר ייפול על אוזניים ערלות, בדיוק כמו שקורה לגיבור הספר.

בדצמבר 1936, באחד ממחסני נמל תל אביב שנפתח באותה שנה, הופיעה לראשונה התזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית, שהפכה לימים לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. שני הגופים המכובדים הללו, זה שהוקם בידי מוזיקאים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וזה שהקימו תושבי העיר העברית הראשונה שהוחרמו על-ידי פועלי נמל יפו הערבית, מציינים 75 שנים להיווסדם. לכבוד המאורע ייערכו סדרת אירועים חגיגיים של התזמורת בנמל, ששיאן בקונצרט של הפילהרמונית עם הזמרת אחינועם ניני. שווה לעקוב אחר שלל האירועים באתר המחודש של נמל תל אביב.

לאחרונה פרסמה עמותת 'סיכוי', המבקשת לקדם שוויון בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, מסמך מדיניות שמציג 11 חסמים בתחום שיווק קרקעות-מנהל ביישובים ערביים. לפי הנתונים המובאים במסמך, בעוד שבחברה היהודית כ-70 אחוז מהקרקעות שמנהל מקרקעי ישראל שיווק הפכו לדירות בפועל, באותה תקופה בחברה הערבית רק כ-20 אחוז מהקרקעות שהמנהל הציע הפכו לדירות בפועל. לכאורה אלו נתונים שאכן מצביעים על פגיעה במגזר הערבי בישראל, ורובן של ההמלצות המובאות במסמך שהוכן בקפידה טובות וראויות. עם זאת, מחברי המסמך נוקטים עמדה נאיבית ומתעלמים מכך שפעמים רבות התושבים הערבים מעדיפים לייצר פתרונות דיור בדרכם הקצרה והזולה יותר מאשר לעשות זאת בעזרת המדינה שדורשת מהם לעמוד במסלול ביורוקרטי ויקר. הכותבים גם מציעים להפחית את השימוש בבנייה רוויה עבור ערבים. הממ... מי דיבר על שוויון בין יהודים וערבים?

לבירה.