|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דבריו של פרופ' שכטמן, זוכה פרס נובל 2011 לכימיה, הבוקר ב"קול ישראל", נכונים, וטוב היה לו היו נאמרים כבר מזמן ● הזחיחות שלנו בנושא הערכת החינוך כמטרה הראשונה שאמורה הייתה להיות בראש מעייני מנהיגי המדינה, והזנחת קביעת מקצועות הליבה כחובה לכל ילדי ישראל יעלו לנו בקיומנו
|
הבורות השלטת בארץ בשל התרת הרצועה, הפיכת בית הספר למקום בו יבלו הילדים עת הוריהם עסוקים בקידום הקריירה, אפילו במחיר הוצאת מקצועות חשובים ממערכת הלימודים - מתעצמת והופכת למפלצתית בקרב חוגים ההולכים ומתרחבים, ככל שמתרחבת ההתחרדות. כאן המקרה ממש פטאלי. ילדים המתחנכים במסגרת החינוך החרדי אינם יודעים מילה באנגלית, לא לומדים מתמטיקה, אין להם שמץ של מושג בהיסטוריה כללית ובגיאוגרפיה, אינם מכירים שמות מדינות וערי בירתן, ובקיצור - בורים מושלמים. נסו לשוחח איתם ותיווכחו.
וצודק הפרופסור זוכה פרס הנובל לכימיה, שהזחיחות שלנו בנושא הערכת החינוך כמטרה הראשונה שאמורה הייתה להיות בראש מעייני מנהיגי המדינה, והזנחת קביעת מקצועות הליבה כחובה לכל ילדי ישראל - דתיים או לא, זחיחות זו תעלה לנו בקיומנו. פעם לעגנו לערבים, ואמרנו שהם כה מטומטמים שתמיד ננצח אותם. עברו הימים של אלפי זוגות הנעליים שנטשו החיילים המצריים בחולות מדבר סיני במנוסתם במלחמת ששת הימים. היום מדינות ערב משקיעות הון עתק בהשכלה, בהעלאת רמת הלימודים, בטכנולוגיות, בחימוש העולה על שלנו, ובנחישות שלהם לדבוק במטרה - והיא: להשמיד את מדינת ישראל, נציגת המערב והסמל לתרבות המערבית.
אנחנו כבר לא מערביים
לעומת זאת, אנחנו ממשיכים להכנע להבטחתו של בן-גוריון למפלגות הדתיות (כחלק מההסכם הקואליציוני להקמת ממשלה ב-1948) שהכנסתם של תלמידי הישיבות תובטח לכל חייהם. כך נכרכה על צוארינו הרצועה החונקת את תקציב המדינה. במקום להרבות בשעות לימוד, להעניק לילדינו שיעורים בתנ"ך, בשירה עברית קלאסית (לאן נעלמו ביאליק, טשרניחובסקי ושניאור?), בהיסטוריה עברית וכללית, במקום ללמד את הילדים לחשוב על תהליכים היסטוריים, על העולם וכיצד הוא עשוי - הילדים שלנו מודרים מחינוך כללי אלמנטרי, והתוצאה: הם גדלים להיות בורים, חסרי כל ידע, ובלי שום כלים לדעת איך לנהוג במצבים שונים. מה שמעניין אותם: תוכניות הריאליטי הנואלות, ללבוש בגדי מותגים, ולהוציא אחד לשני את העיניים.
צודק הפרופסור בדבריו, שאולי יפתיעו רבים (והיו ידועים לאחרים), אך משום מה לא זכו מאז הקמת המדינה ועד היום למחשבה נוספת בקרב קברניטי המדינה ולתיקון המעוות. מדוע שנטפח פראזיטים? מדוע שצעירים ילכו לישיבה, גם אם לא באו מבית חרדי, כדי להשתמט מהצבא ולהעביר את זמנם בנעימים ובבטלה, מבלי לדאוג להביא פרנסה לביתם ולמשפחתם? מדוע בתפילה "אשת חיל מי ימצא" שמקדיש הבעל לרעיתו בחוזרו בערב שבת מבית הכנסת הוא מהלל את חריצותה, עמלה ביום ובלילה, כלומר - שכל עול הפרנסה מוטל עליה, כשכיום זה כבר מושת גם עלינו, משלמי המסים? מדוע אנחנו ממשיכים להתנהג במדינה ריבונית ועצמאית כאילו אנחנו עדיין קהילה של יהודים מסכנים נתמכים על-ידי תרומות - פעם היו אלו תרומות מהגולה, והיום - לא תרומות, אלא הכנסה בטוחה על חשבון משלם המסים?
ומדוע שלא ישרתו בצבא כל מגדלי הפיאות וחובשי המגבעות והבגדים השחורים (זכר לגלות מזרח אירופה, שהספרדים כה דבקים בה)? האם יש להם יתרון על שאר הישראלים שכן ממלאים את חובתם כחוק? בארה"ב ובאירופה אף יהודי חרד לא יושב בטל בישיבה. כולם עובדים, ואת כל חוכמתם מיישמים בעבודתם, ומצליחים לשגשג ולפרוח. עובדה שמחלקת העסקים במטוסי אל על גדושה בהם. מצבם הכלכלי נפלא בזכות עבודתם. מדוע כאן אינם יכולים לעבוד? עד מתי תהיה ישראל שפוטה שלהם?
אם קריאתו של פרופ' שכמן לא תובא בחשבון, עלולה תחזיתו להתממש (חס וחלילה).
|
| תאריך:
|
12/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
12/12/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
|
קיבלתי מיוסף כהן אלרן תשובות, ואיני מוצאת את עצמי עורכת אותן אחרת. עשר שאלות שאליהן התייחס הסופר בכנות רבה. לא יכולתי לערוך ולשנות לגוף שלישי. האני מאמין של יוסף כהן אלרן הוא אני מאמין פרטי אישי אך מייצג את כולנו כותבים המפרסמים ספריהם בשוק הספרים הנשלט בידי טייקונים. כאלה שאינם מייחסים לאיכות הכתיבה חשיבות אמתית, אלא מחפשים להציף את השוק ולא תמיד על משנה מה נרכש בחנות הספרים. קראתי את תשובותיו אליי ונשארתי שותקת, מזדהה לחלוטין.
|
|
|
|
|
לטובת הקוראים שידיעתם אינה משגת במיתולוגיה היוונית, נבהיר את המושג אורקל: "במיתולוגיה היוונית, מקום ובו האל משיב לשאלות שנשאל - לרוב לגבי העתיד. התשובה ניתנה באמצעות כוהן או כוהנת, ובדרך כלל ניסוחה מעורפל. המונח "אורקל" שימש גם ככינוי לכוהן עצמו. רוב האורקלים היו במקדשים, ובכל מקדש נערכו טקסים מיוחדים לפענוח תשובתו של האל."
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - שפה מרהיבה, על גסות ועל אי-התאמה, חינוך נובל, שמחה ומספרים קטנטנים
|
|
|
|
|
הדרת נשים היא ביטוי מכובס. לא מדובר בהדרתן אלא בנידוין, בהשפלתן, בביזוין, ברמיסתן. הדרת נשים היא לשון מטעה ומכשילה. הביטוי המעשי של המושג הדרת נשים פירושו – דחיקתן לשולי החברה, סילוקן אל חיק החרפה. כתישתן עד להיותן אבק אדם.
|
|
|
|
|
עזה צבי (עזק'ה בפי מכריה), מתרגמת ומסאית מבריקה ואשת ספרות רוויה, שהלכה לעולמה לפני כשבועיים, הייתה בתם של הבמאי רפאל צבי והציירת חיה אלפרוביץ'. נפגשנו כמה פעמים בתור הילדות. אך מעולם לא פגשתיה בבגרותה. נכון, החלפנו טלפונים מדי כמה שנים. אני שבתי והטרחתי אותה מדי כמה חודשים, שמא מצויים תרגומי המחזות של אבי, אליהו פורת ז"ל, שאבדו במשך השנים, בארגזי הניירות של אביה רפאל צבי. והיא מצדה נטרה לי לא מעט טינה בשל התיאור העוין שתיארתי את המשוררת זלדה וחבורת לובשות-הלבן שהקיפה אותה.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
