האדרת נשים ולא הדרת נשים

בספר התנ"ך, הספר הקדוש ביותר לעם היהודי, ספר הברית בין עם ישראל לאלוהי ישראל, ניתן מקום של כבוד לכבודו של האדם באשר הוא אדם. טעם הדבר הוא כי האדם נברא בצלם אלוהים: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו" (בראשית א', כ"ז).

ורבי עקיבא לימדנו כי "חביב אדם שנברא בצלם, שנאמר: בצלם אלוהים עשה את האדם" (משנה אבות, ג', י"ד). כאמור, לפי מקורותינו היהודיים איש ואישה בצלם אלוהים נבראו, ומכאן גם כי החובה על כולנו לכבד נשים בדיוק כפי שמכבדים גברים וכן לכבד גם גברים בדיוק כפי שמכבדים נשים.

אישה אינה דבר טמא או מחלה זיהומית שעוברת באוויר ואשר יש לבודד ולהתרחק ממנה. הדרת נשים הינה פגיעה קשה בכבוד האדם ומצווה עלינו להאדיר את שמן של נשים כמו גם את שמם של גברים אשר מכבדים את הבריות ואשר עושים טוב ולא רע בעיני אלוהים.

ריקבון חברתי חמור

הדרת נשים היא, אם תרצו, עוד סממן לריקבון החמור אשר פשה בחברה שלנו, זו אשר אינה שומרת עוד על כבודו של האדם באשר הוא אדם, אשר אינה מכבדת את האדם ואשר הופכת אותו לא אחת מבן-אדם לצל-אדם.

הדרת נשים היא, אם תרצו, עוד סממן לחטא הכפול, זה החטא הן כלפי הבריות והן כלפי אלוהי ישראל. החטא הכפול אשר חוטאים בו אותם קיצוניים בעם ישראל, אשר מבקשים לנכס לעצמם את הדת היהודית ואת ספר התנ"ך ואשר הופכים את היהדות מדת מאירת פנים ומקרבת - לדת חשוכה ומרחקת וחוטאים בהרחקתם של רבים וטובים מהדת היהודית, מעם ישראל ומאלוהי ישראל.

בהתנהגות זו פועלים אותם קיצונים חשוכים גם בניגוד גמור למצוות אלוהי ישראל ולתורת ישראל הקדושה, התנהגות רעה אשר גם מעוררת את חרון אפו של אלוהי ישראל ופוגעת בו.

כפי שניתן לראות הרי שגם בספר התנ"ך הקדוש לעם ישראל מוצאים אנו לא אחת שירת נשים. שירת נשים לאלוהים ושירת נשים לגברים, הנה לפניכם רק שתי דוגמאות מני רבות:

"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף-בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות פרק ט"ו).

"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. אֶחֱזוּ-לָנוּ, שֻׁעָלִים--שֻׁעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ, סְמָדַר. דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה-לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל-הָרֵי בָתֶר" (שיר השירים פרק ב').

מעתה דרשו: האדרת נשים ולא הדרת נשים - יהדות מאירת פנים ולא אסלם קיצוני חשוך.