אין לך מראה מבריקה ומצוחצחת יותר להציב בפניה של התקשורת הישראלית הצבועה מאשר אירועי מותם של מנהיגי
קוריאה הצפונית, אלילי העם, אז והיום. מותו לפני ימים מספר של הדיקטטור הצפון-קוריאני, קים ג'ונג איל, טקסי האבל וההתייפחות ההמוניים והמאורגנים היטב, ומנגד, הלעג הסמוי והמתון-משהו הפעם הזו של התקשורת הישראלית, מחייבים לשוב ולהתבונן במה שהתחולל כאן באמצע שנות ה-90 של המאה שעברה.
בחודש יולי, 1994, הלך לעולמו הרודן הקודם, אליל העם, קים איל סונג, אביו של אותו ג'ונג איל, המת הטרי, אשר ירש אותו. הלעג של התקשורת הישראלית באותה עת להמוני העם הצפון-קוריאני עלה על גדותיו. רשתות הטלוויזיה שלנו מלאו התמוגגות של בוז אל מול ההמון הקוריאני המתאבל בפקודה, או שלא בפקודה, על מנהיגו האלילי הנערץ. הגיחוך ושעשועי הצחוק עד מיאוס פרצו מן האולפנים לנוכח התופעה הסוציו-אנתרופולוגית המוזרה הזו של פסיכוזה קולקטיבית מאורגנת היטב, המקיפה עם שלם, כאשר "משורה יציל רק המוות".
והנה, מבלי שים לב, את עצמה גיחכה לדעת אותה תקשורת ישראלית רדודה וצבועה. לכאורה, היא הביטה בביקורת נלעגת ובבוז הרחק וחוצה, אך למעשה היא כיוונה בבלי דעת עמוק-עמוק פנימה, אל נבכי נפשה ורוחה שלה עצמה ועם זאת נחשפה לעיני כל במערומיה הקליניים, הפסיכו-קולקטיביים.
|
רובוטים משועבדים בישראל של 1995
|
|
|
|
|
 נוער הנרות. רובוטים מ-95' [צביקה ישראלי/לע"מ]
|
קצת פחות משנה וחצי לאחר מותו של האליל הצפון-קוריאני, ב-4.11.95, באותו לילה מר ונמהר בכיכר, חוסל ראש ממשלת ישראל, הדיקטטור יצחק רבין, האוויל האוסלואידי המשריש, האליל הנערץ והאולטימטיבי של התקשורת הישראלית הפוליטרוקית-שמאלנית בפרט ושל ההמון השמאלני הנבער מדעת בכלל. פסיכוזה קולקטיבית מאורגנת היטב כמו שהתחוללה אז בארצנו, לקול הלמות תופי הטם-טם של שבט התקשורת האינדיאני שלנו, לא מתרחשת אפילו ב קוריאה הצפונית.
הבכי ההמוני המביש והמתוזמר בכיכר משום מותו של מי שסיבך את ישראל יותר מכל במעגל רצחנות ודמים אינסופי ובתסבוכת מדינית חסרת מוצא; ההתייפחות המזויפת של 'נוער הנרות' והזלת הדמעות כמו בהזמנה על מי שבאיוולתו הכניס לארצנו וחימש בתוספת, מכף רגל ועד ראש, את צבא המחבלים הניאו-נאצי שמטרתו האחת לחסל את מדינת ישראל בשלבים ובכלל זה את אותו הנוער; נהי התמרורים ההמוני והבלתי פוסק בעידודה המאסיבי והדביק של התקשורת בשל מות האיש שהמיט על ישראל את אסון הדמים של אוסלו - כל אלה מעמידים את התקשורת הישראלית המופרעת בפרט ואת המוני האספסוף השמאלני שלנו בכלל, בשורה אחת עם מיליוני הרובוטים המשועבדים מקוריאה הצפונית.
|
|
|
|
ישראל וקוריאה - פסיכוזה קולקטיבית אחת
|
|
|
|
אידיאולוגיה של לנין וסטאלין
|
|
|
|
| שורשי האידיאולוגיה של המשטר הצפון-קוריאני הרודני כמו גם שורשי האידיאולוגיה של השמאל הישראלי כולו, החל בהמוניו הנבערים מדעת וכלה בתקשורת הפוליטרוקית ובאספסוף הפרופסורי, נעוצים ונטועים עמוק באותה הקרקע הקומוניסטית עצמה מבית מדרשם רווי הרצחנות, הדמים, השוד והאונס, של לנין וסטאלין | |
|
|
|
ואל ייפלא הדבר בעיניך. כל הנחלים זורמים אל הים וכל האידיאולוגיות השמאלניות ברחבי הגלובוס מפכות מאותו המקור. הווה אומר, שורשי האידיאולוגיה של המשטר הצפון-קוריאני הרודני כמו גם שורשי האידיאולוגיה של השמאל הישראלי כולו, החל בהמוניו הנבערים מדעת וכלה בתקשורת הפוליטרוקית ובאספסוף הפרופסורי, נעוצים ונטועים עמוק באותה הקרקע הקומוניסטית עצמה מבית מדרשם רווי הרצחנות, הדמים, השוד והאונס, של ולדימיר איליץ' אוליאנוב ובן-טיפוחיו הגרוזיני, יוסיף (סוסו) ויסריונוביץ' דז'וגשווילי, הלא הם לנין האליל וסטאלין 'שמש העמים'.
הנה כי כן, זהות הקרקע האידיאולוגית היא שמכתיבה כאן את זהות דפוסי ההתנהגות: בכי-נהי תמרורים מאורגן ומתוזמר היטב בכיכרה של עיר, בשל מותו של רודן אוויל שהועלה על-ידי נתיניו למדרגת אליל. העם הצפון-קוריאני מכאן והמוני השמאל הישראלי כולו מכאן. פסיכוזה קולקטיבית אחת, שורש אידיאולוגי אחד, עם אחד. קום התנערה עם חלכה / עם עבדים ומזי רעב / אש נקמות הלב לחכה / לקראת אויב היכון לקרב...
קים איל סונג, הלך. קים ג'ונג איל, הלך. יצחק רבין, גם הוא הלך. יצחק רבין? קים איל רבין!
|
|
| תאריך: |
21/12/2011
|
|
|
עודכן: |
21/12/2011
|
|
|
דליה רבין-פילוסוף
תפוס כינוי יחודי
הדיון הוצג כהכרעה בין רפיון למשילות 
