בעת האחרונה נשאלו בציבור השאלות הבאות: האם ייסגר מפעל "פרי הגליל" בחצור הגלילית? האם ייסגר מפעל שקיות הפלסטיק "סלינה" בנצרת? איך ימומש חינוך חינם ממלכתי לילדים בני 3 וגם 4 על-פי דוח טרכטנברג? האם ערוץ 10 ייסגר? כולם פנו לועדות בכנסת ולממשלה לסיוע כספי. בלט מכולן כמובן ערוץ 10 ה"מתוקשר" היטב.
כידוע, מפעילי ערוץ 10, הנמצא בגבעתיים, פריפריה של תל אביב, נמצאים בחוב כספי המוערך בכ-60 מיליון שקלים. זו להם פעם נוספת, בחוצפתם, שבה הופיעו לא בעלי הערוץ, אלא דווקא עובדי הערוץ, בפני ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעה לדחות את תשלום החובות של המעסיק שלהם. הדבר מעורר תמיהות: מדוע לא חשפו העובדים במהלך הדיון את גובה משכורתם? שכן, עובדי "פרי הגליל" ו"סלונית" בנצרת חשפו זאת, והוא שכר מינימום. מדוע לא הלכו עובדי ערוץ 10 אל הבעלים, אנשי עסקים פרטיים, המעסיקים שלהם, שיכניסו הם את ידיהם לכיסיהם הם, כדי שישלמו את חובותיהם? אחרי הכל, החובות הם של בעלי הערוץ. החובות הם לא שלי או שלך, אזרחים מן השורה.
למה שנממן את ערוץ 10? מדוע שוועדה בכנסת תחליט בשמנו, הציבור, על ביטול החובות של ערוץ 10? זהו כספנו שלנו. מדוע שהוועדה בכנסת לא תאשר פריסת חובות או תעביר כספים בסכומים דומים לטובת מפעל "פרי הגליל" בחצור הגלילית? זה מפעל יחיד בעיירה שמפרנס עשרות משפחות. או מדוע שלא להעביר כספים למפעל הפלסטיק בקשיים "סלינה" בנצרת? גם הוא בפריפריה ומספק עבודה לעשרות משפחות?
ויותר מכך, מדוע שהמדינה לא תוותר על חובות של תשלום למס הכנסה לכל אלה, בעלי העסקים בישראל, שנקלעו לקשיים? כמו קבלן בנייה, בעל מוסך רכב, או מסגרייה כזו או אחרת? מדוע שאנחנו, אזרחים מן השורה, נממן דווקא ועכשיו את ערוץ 10? ואם המדינה מממנת את
רשות השידור, על-פי חוק, ועכשיו גם תממן ערוץ מסחרי, אז מהו ההבדל בין שירות טלוויזיוני ציבורי לבין ערוץ טלוויזיוני מסחרי? ומאידך-גיסא, מדוע שערוץ 10 לא יעשה כתבת "שקשוקה" בנדון?
"מאחורי כל דבר עומד אינטרס" יתרה מכך, לפעמים נראה כי כתבות ערוץ 10 יוצאות מתוך דיר גדול שבו מסתופפים דווקא כלבי ציד שרודפים את ראש הממשלה או את אשתו. יללות המסתופפים, עכשיו, לעזרה, הן ציניות, כיוון שהן מופנות דווקא לנתניהו. עובדתית אין זאת הפעם הראשונה שמפעילי הערוץ מבקשים ומקבלים עזרה מכספי ציבור. וכל המבין יודע שמדובר בריטואל לא אמין. ובהקשר זה ראוי להיזכר בשתי התבטאויות של כתבי הערוץ:
"שונא את זה שהתקשורת לא מספרת איך היא בעצמה עובדת. אנחנו רוצים מכל פוליטיקאי עידכון ברמה של יומן חקירות לגבי כל החלטה שהוא מקבל. אבל לגבי השיקולים שלנו אנחנו לא מוכנים להסביר" (
רביב דרוקר,
הארץ, גלריה, 30.10.07).
"העיתון שאתם מחזיקים עשוי מאינטרסים. הכותרת הראשית, הידיעות המדיניות, מה שנכנס ומה שלא, מה מובלט ומה מוצנע, מאחורי כל דבר עומד אינטרס" (עופר שלח,
מעריב, 27.11.07).
חוסר אחריות משווע של נציגי ציבור עובדי ועיתונאי ערוץ 10 טעו בפנייתם אל חברי ועדת הכלכלה, הפוליטיקאים נציגי המפלגות, מהסיבה שאלו אינם המעסיק שלהם. גם לא הממשלה. ואפילו לא נשיא המדינה ובטח שלא ח"כ
איתן כבל עם איומי הבג"צ שלו. האיום הוא בחזקת נמר של נייר. אולם מאידך-גיסא האיום מייצג לכאורה את הקשר בין "הון-שלטון וערוצון".
חברי הכנסת האלה אמורים לשמור על האינטרס הציבורי הכללי, שלי ושל כל אזרח מן השורה. תפקידם לשמור על הכסף הציבורי לטובת הכלל. תפקידם לדעת להפריד בין רשות השידור, שהוא שירות ציבורי ממומן ישירות על-ידי המדינה והציבור, לבין ערוץ מסחרי, שאת זכויות ההפעלה שלו מממנים אנשים פרטיים מכספם הם ובהתנהלות שלהם על-פי המוגדר בחוק. תפקיד חברי ועדת הכלכלה איננו לשמור דווקא על עובדי הערוץ, ודווקא על המעסיקים המיליארדרים בעליו של מפעילי הערוץ.
אין זו הפעם הראשונה שמפעילי הערוץ, מיליונרים בזכות עצמם, שולחים את עובדיהם אל הכנסת כדי שהם, הבעלים, יזכו דרכם, גם בהטבות מכספי ציבור, וגם כדי להעניק לעובדיהם משכורות מפליגות. משכורותיהם אינן דומות למשכורות של עובדי "סלינה" או של עובדי "פרי הגליל" בחצור הגלילית. יותר מכך, משתמע הוא שהבעלים של ערוץ 10 מבקשים כסף ציבורי, שלי ושלך, מבלי לתת ערבויות אישיות להחזרו. כיצד זה ייתכן? הסכמה לכך היא חוסר אחריות משווע של נציגי ציבור! אשר על כן ייאמר להם: "רבותיי, עד כאן".
לא עומדים בהתחייבויות? צאו החוצה! דוח ועדת טרכטנברג קורא להפעיל את חוק חינוך חינם לגילאי 4-3 שחוקק לראשונה בשנת 1981. בחישוב סטנדרטי ופשוט ניתן להבחין כי בסכום שמבקש ערוץ 10 אפשר לממן למעלה מ-3,000 ילדים לשנת לימודים מלאה אחת, לילדים הנוכחים בלפחות כ-100 גנים. זהו מספר פנטסטי. זהו חשבון ראוי. אין צורך לפרט את חשיבות סכום כסף כזה ל"פרי הגליל" ו/או ל"סלינה" בנצרת.
נשיאת מועצת העיתונות מביטה בדאגה על אפשרות סגירת ערוץ 10 ומתייחסת גם לשאלת החוב של ערוץ 10 מול התספורות לטייקונים. היא מתייחסת לתפקידה של התקשורת ועל כך שאינה צריכה לשאת חן ולרצות את הפוליטיקאים. היא איננה מדברת על משכורות העובדים בערוץ 10 אשר בעקיפין דורשים, מאתנו הציבור, בכנסת, לממן זאת. חוצפה! מדוע? מאידך-גיסא, לא מוצעת כאן סגירה של ערוץ 10 אלא החלפת הבעלים המפעילים אותו, כנהוג בשוק חופשי.
בסייפי ייאמר, שברור הוא שהמדובר הוא על ערוץ 10 מסחרי, וברור הוא שאם הבעלים הנוכחיים לא עומדים בהתחייבויות הכספיות, או שלקחו על עצמם התחייבות שאין בידם האפשרות לממשה, כמו עלויות תפעול וכמו התחייבות לתוכן, אזי ראוי לקחת מישהו אחר במקומם, כדי להפעיל את הערוץ. וגם לדרוש מהמפעילים היוצאים לשלם את מלוא החוב הכספי לציבור, במלואו. רק כך פועל השוק החופשי, השוק המסחרי.
הסתרת נתונים היא פרקטיקה מקובלת בישראל 
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
