הכבדת הענישה על עבירות תנועה - אין הצדקה

ברור שיש לעשות כל שניתן על-מנת למנוע את הקטל בדרכים ולהכביד על עברייני התנועה. אלא, שבכל הנוגע לפסילות משרד הרישוי, קיים כשל מערכתי בטיפול בפסילות, כשל שעד אשר לא יבוא על פתרונו, אין מקום להחמיר את הסנקציות על האוחזים בהגה.

החמרה שלא במקום

במסגרת עבודתנו אנו נתקלות יום יום בכשלים של מערכת הרישוי, לדוגמה: נהגים רבים לא מקבלים את ההזמנה לקורס נהיגה מונעת ומופתעים אח"כ לקבל הודעות על כך שרשיונם נשלל, יש אחרים שגם לא מקבלים את ההודעה על הפסילה והם מגלים זאת לראשונה כשהם נעצרים לבדיקת רשיונות שגרתית. כשל נוסף, שהוא פועל יוצא מהכשלים שהזכרנו, הוא מניעת הזכות לשימוע. לכל נהג ניתנת האפשרות לבקש שימוע ולשטוח את טענותיו בפני הרשות, עוד לפני שרשיונו ייפסל על-ידי משרד הרישוי. נהגים שלא קיבלו, כאמור, הודעה על כך, ייוותרו חסרי אונים לנוכח העובדה שרשיונם נשלל.

גם עם החמרת יחס התביעה לעבירות חמורות יש בעיה, כי ברשימת העבירות החמורות נמצאות גם עבירות שנעברות לא מתוך החלטה מודעת, אלא מתוך טעות רגעית או חוסר זהירות קל. אין ספק שנהג שמשוחח בטלפון תוך כדי נהיגה, או עובר על המהירות המותרת, או נוהג לאחר שתיית אלכוהול, עושה זאת במודע. מה לגבי נהג שרכבו סטה לפתע, או שלא הבחין בהולך רגל? האם הם עשו זאת במודע? האם יש להחמיר גם איתם?

משרדנו מייצג נהג וותיק, ללא כלל רבב. בערב גשום הוא נהג במהירות איטית, אורות הרחוב וכלי הרכב שחלפו סינוורו אותו והוא לא הבחין בהולכת רגל לבושה בגדים כהים שחצתה את הכביש. הולכת הרגל נפגעה. ספק אם ניתן היה לראותה ולהימנע מהפגיעה. הנהג שפגע בה הוא לא נהג עבריין מסוג הנהגים שיש להרתיע, אלא נהג ראוי לשבח, שעקב הנסיבות שנוצרו, לא הבחין (אם בכלל ניתן היה) בסכנה. מדיניות ההחמרה של התביעה אינה מתאימה לנהגים שכמותו. אין כאן מקום להטיל עליו פסילה ממושכת כדי לחנכו, להרתיעו ולגמול על התנהגותו, גם אם התוצאות אינן קלות.

נכון שיש לדון כל מקרה לגופו, אבל אם מטרת הכבדת הענישה היא מניעה, יש להתמקד בעבירות שניתן להימנע מהן, שהן בשליטת הנהג ולאו-דווקא במקרים שמידת חוסר הזהירות בהם היא קלה. גם אם ייקבע עונש מוות על-מנת להרתיע נהגים, זה יהיה בלתי אפשרי להימנע מעבירות שאינן בשליטת הנהג ולכן הכבדה בעבירות כאלה היא לא מוצדקת ואיננה מחוייבת המציאות.

ולבסוף, מן הראוי שקודם להחמרה בענישה תשפר המשטרה את תיקי החקירה שלה ותקנה לשוטרים יכולות חקירה גבוהות יותר. בתי המשפט יוכלו להחמיר בענישה רק אם יוצגו לעיונם תיקי חקירה ראויים שיכולים לבסס הרשעה. במצב הקיים כיום, בשל דלות תיקי החקירה ובשל מצבם הראייתי הרעוע, מסתיימים התיקים, במרבית המקרים, בהסדר עונשי כזה או אחר שלא מבטא בהכרח את רמת הענישה הראויה.