יש להם סיבות להיות מודאגים

ראשי ציר הרשע, החל מעלי חמינאי וכלה בחסן נסראללה, מודאגים מגלי הזעזועים הפוקדים חלק ממדינות ערב, הואיל וההתרחשויות שם אינן עולות בקנה אחד עם שאיפותיהם. עיקר הדאגה היא מהידרדרות המצב בסוריה - מובלעת בעלת חשיבות אסטרטגית, שבה השקיעה אירן במרוצת שלושה עשורים הון עתק.

בעיני אירן, סוריה היא עמוד התווך של הסהר השיעי שהיא שואפת להקים במזרח התיכון ושאמור לכלול את סוריה, לבנון, רצועת עזה, עירק ואירן, כשלב ראשון להשתלטות על העולם הערבי.

עם קריסת משטר העלאווים בסוריה, ההנהגה המדינית של חמאס תיאלץ למצוא לה מקלט אחר. החיפושים כבר החלו. ירדן אינה יכולה לשמש מקלט חלופי. הממסד הירדני הודיע על כך, והוא הסכים לקלוט את אחד מראשי חמאס, מוסא אבו מרזוק, בשל אזרחותו הירדנית, אך זאת רק בתנאי שלא יעסוק בפעילות צבאית, מדינית ותקשורתית.

הברית הטקטית שהייתה בין חמאס ובין אירן מתמוטטת, היות שהיא חסרת בסיס אידיאולוגי. תומכי חמאס הם מוסלמים סונים, והתקשרותם עם אירן השיעית הייתה מבוססת בעיקר על הכספים שקיבלו. אך אינטרס דוחק אידיאולוגיה רק לפרק זמן מסוים. על-רקע הידרדרות המצב בסוריה ועליית "האחים המוסלמים" במדינות ערב, חמאס נושא את עיניו אל תנועת "האחים המוסלמים" שמרחמה הוא יצא. מה גם שעושרן של מדינות המפרץ הסוניות יכול להיות מקור סיוע לחמאס, אם זו תנטוש את זיקתה לאירן השיעית.

עמוד התווך האחר של אירן בעולם הערבי הוא חיזבאללה, שגם הוא נמצא בצרות צרורות. הסיוע הכספי מאירן ומסוריה מצטמצם, אצבע מאשימה מופנית לארבעה מראשי חיזבאללה בשל רצח ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי. למרות השתתפות חיזבאללה בקואליציה הממשלתית, ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי אינו יכול להשתמט מדרישתו של ביה"ד הבינלאומי כי ממשלת לבנון תשתתף בכמחצית מהוצאות מימון המשפט - 25 מיליון דולר לשנה, ואכן מיקאתי אישר השתתפות כספית זו. גם הצו שהוציא ביה"ד הבינלאומי
להסגרת ארבעת חשודי חיזבאללה מעיק על נסראללה.

בשנתיים האחרונות סבלה הנהגת חיזבאללה ממעשי שחיתות פנימיים: כ-900 מיליון דולר מכספי הסיוע האירני ירדו לטמיון בהשקעות כושלות. זאת ועוד, חשיפתן של רשתות ריגול שעל-פי מקורות זרים הן של ה-CIA וישראל, מחלישות את יכולתו של הארגון ליזום פיגועים.

ומעל לכל, הלקחים שהפיק הארגון ממלחמת לבנון השנייה נותנים את אותותיהם, וההוכחה לכך היא כי הארגון נזהר מביצוע פעולות טרור נגד ישראל וממהר להתנער מכל פעולות ירי הטילים מדרום לבנון. הישארותו של נסראללה בבונקר זה 5 שנים ומחצה, תעיד על מצבו.

ומה קורה באירן

שרשרת הפיצוצים במתקנים הצבאיים וחיסול פעילים בתחום הגרעין מדאיגים את ראשי המשטר. הם יודעים כי אירועים אלה אינם תאונות עבודה כפי שהם טוענים. הם גם יודעים כי המערב בכלל, ולא רק ישראל, פועל כדי למנוע את הבשלת פרויקט הגרעין, ומל"ט הביון האמריקני שהופל, המצוייד במנגנוני ניטור של קרינה רדיואקטיבית, יעיד על כך. האירנים גם יודעים כי שתי תולעי המחשב: "סטקסנט" ו"רוקו" אינן האחרונות בסדרה, וכי קיימות עוד תולעים ליום פקודה. גם הסנקציות הכלכליות פועלות, אך אין בהן די. הבית הלבן מתמהמה בהטלת סנקציות על הבנק המרכזי של אירן. אך אם יינקט צעד זה, המשטר בטהרן לא יוכל לקבל את תמלוגי הנפט ולהשתמש בהם לסחר בינלאומי.

להנהגת אירן יש צרה נוספת והיא היעדר אמון בין מנהיגה הרוחני חמינאי לבין אחמדי נג'אד המואשם בסיוע לאספנדיאר רחים משאי, יועצו וגיסו של אחמדי נג'אד, לגניבת 2.5 מיליארד דולר מכספי הבנק המרכזי. אחמדי נג'אד צירף אותו לנסיעתו לאו"ם לפני כשלושה חודשים, מחשש שייעצר בהיעדרו מן המדינה.

בנוסף, תנועת האופוזיציה (הירוקים) של חוסיין מוסאווי שרוייה בהמתנה. קריסת משטרו של בשאר אסד תהיה רוח גבית לא רק לירוקים, אלא לתנועות אופוזיציה אחרות באירן, כמו מוג'אהדין חלק, המיעוט הערבי באירן, הכורדים והאזרים. ההערכה היא כי לירוקים יש תמיכה רדומה בקרב העם באירן, וכי למעשה הם אלה שזכו בבחירות שהתקיימו במדינה ביוני 2006, שתוצאותיהן זוייפו.

עירק כתחליף לסוריה

החדירה האירנית בעירק העמיקה במרוצת השנים האחרונות, למרות הנוכחות הצבאית האמריקנית, ואין ספק כי יציאת האמריקנים תעמיק עוד יותר את ההשפעה אירנית. זאת למרות ההתנגדות העזה של הסונים, הכורדים וקבוצות שונות של שיעים כמו הרשימה העירקית של טארק אלהאשמי, סגן הנשיא וראש הממשלה לשעבר איאד עלאווי. אחת המטרות של השלטון באירן היא השימוש בשירותי הבנקים בעירק כתחליף לבנק המרכזי באירן, אם וכאשר יוטלו עליה סנקציות.

לסיכום, המאפיין הדומיננטי של שנת 2012 שבאה עלינו לטובה יהיה העצמת המאבק בין הסונים והשיעים.