גם חירש יכול לשמוע את הקולות הנשמעים בשבועיים האחרונים בהקשר האירני והאתגר שמדינה זו מציבה לעולם, שכן חומרת התבטאויותיהם של אירנים ושל מתנגדיהם עולה מדרגה כמעט מדי יום. מצד אחד, גורמים רשמיים במערב, ובעיקר בארצות הברית, מדברים על כך ש"כל האופציות מונחות על השולחן", ומנגד, גורמים רשמיים באירן משגרים אזהרות לארה"ב לבל תכניס את נושאת המטוסים ג'ון סטניס למפרץ, היות שאירן תראה בכך פעולה התקפית.
אלא שבשבועיים האחרונים לא נשמעו רק דיבורים אלא היו גם מעשים. ארה"ב מחריפה את הסנקציות הכלכליות על אירן, מדינות במערב מסרבות לתדלק את מטוסי חברת התעופה האירנית, ואירן מתרגלת חסימה ימית במיצרי הורמוז. אירן כאילו אומרת לעולם: "אם לא תתנו למטוסינו דלק, ואם תטילו עלינו אמברגו על תזקיקי דלק, גם לכם לא יהיה דלק כי נסגור לכם את ברז הורמוז". מיצרים אלה הם המוצא היחיד של המפרץ הפרסי לים הפתוח, וכשליש מתפוקת הנפט העולמית עוברת בהם. רוחבם של המיצרים אינו קטן, והוא נע בין 55 ל-95 קילומטר, אך בשל רדידותם של המים במפרץ הפרסי, מיכליות הנפט הענקיות יכולות לשוט רק במרכז המיצרים, ברצועה צרה של כעשרה קילומטר בלבד. לכן מבצעית ניתן בקלות יחסית לחסום את המיצרים.
אירן אינה צריכה לחסום בפועל את המיצרים, שכן די לה בהכרזה כי הטמינה בהם מוקש ימי, כדי שתעריפי הביטוח של האוניות יעלו פלאים. אפשרות נוספת העומדת לרשות האירנים היא שיגור טילים משטח אירן לעבר המפרץ. הדבר מזכיר את חסימת מיצרי טיראן ערב מלחמת ששת הימים, שהביאה על גמאל עבד אלנאצר את תבוסתו במלחמת ששת הימים. בדומה, יש מי שטוען כי חסימה של אירן את המיצרים תביא את חורבנה, שכן העולם יתגייס נגדה ויפעל בכוח לפתיחתם. ספק אם אפילו רוסיה וסין תוכלנה להגן על אירן אם זו תנקוט פעולה המנוגדת לחלוטין לחוק הבינלאומי שעל פיו על מעברי ים להיות פתוחים לשימוש אוניותיהן של כל המדינות, כל עוד אינן מסכנות את התנועה הימית.
ראוי להזכיר כי בשנת 1971, שמונה שנים לפני המהפכה של ח'ומיני, כבשה אירן שלושה איים במפרץ הפרסי, שלמעשה שולטים על התנועה בו. התגובה העולמית שלא הייתה אז, לצד החידלון הערבי ארוך השנים מול אירן, מאפשרים כיום לאייתוללות להשתולל. לכן הלחץ במפרץ גובר, והמדינות השוכנות מול אירן בצידו המערבי - כווית, סעודיה, בחריין, קטר ושבע האמירויות המאוחדות - נותנות לכך ביטוי.
נשק - לא בידיהם של חסרי שכל/היגיון של מתאבד
נביא כאן (בליווי הערותי בסוגריים) מדברים שכתב עלי אלח'שיבאן במאמר המתפרסם ב-2 בינואר בעיתון "אלריאד" הסעודי בכותרת "הכתיבה על מיצרי הורמוז - הלווייתה של אירן או ארון הקבורה של סוריה?". הוא כותב: "לא קשה לנבא את גודל המשבר הגלובלי אשר ינבע ממשבר הורמוז, שכן ברור כי יש פה משחק באש מצד האירנים, הנראה כפועל על-פי היגיון של מתאבד. כאשר אירן מודיעה על נחישותה לסגור את המיצרים כתוצאה טבעית של תחושת החנק שהעולם מפעיל עליה, זה מצביע על הרצון של אירן לבצע התאבדות פוליטית... אנו בעולם האיסלאמי, ובמיוחד בחוגים הפוליטיים, סובלים מקושי בקריאת ההיסטוריה, שכן על-פי התרבות של החברות הערביות והאיסלאמיות, אנו מרבים ללמוד את העובדות ההיסטוריות, אך מה שבוגד בנו הוא דרך קריאתן ואופן הפרשנות שאנו נותנים להן.
"ביום שלישי שעבר, על-פי העיתון 'הארץ', אמר ראש המוסד לשעבר בפני שומעיו, שגרירי ישראל, כי אירן אינה מהווה סכנה לישראל ואינה מציבה איום קיומי עליה. גישה זו אינה טעות בהתנהלות הפוליטית הישראלית אשר לא זזה מאמונתה הקבועה כי אירן גרעינית היא סכנה אמיתית על ישראל, ואני חושש שאירן תבין את המסר הזה באופן מוטעה... נתניהו תמיד מתאר את אירן כסכנה קיומית על ישראל, אך בעוד שראש ממשלת ישראל אוחז בחכה כשהוא מתכונן להשליכה למים, הוא ממנה את ראש המוסד לשעבר להכין את הפיתיון ולהניח אותו בפני האירנים בנוכחות מאה שגרירים ישראלים המעידים שהוא הניח את הפיתיון במקום הנכון ובכמות הנכונה, כדי לדוג את הדג הגדול ביותר השוחה במים.
"גם בעיתון הישראלי '
מעריב' מתאר הרמטכ"ל הישראלי את עמדתו כלפי הנשק הגרעיני האירני כי אסור להתיר לאירן לשים ידה על נשק כזה. זוהי עמדה ישראלית הנובעת מתחושה של סכנה קיומית עליה, ולכן ישראל מוכנה לתגובה קשה והחלטית. וכיוון שאירן יודעת את ההיסטוריה, אך במתכוון או בשגגה אינה מבינה אותה נכון, יהיה קל יותר לדוג אותה במי המפרץ הערבי מאשר לצוד אותה במדבריות האירניים.
(כוונת הכותב היא כי ישראל חוששת לקיומה, ולכן היא מסוכנת מדי לאירנים, שכן תגובותיה האימפולסיביות והקשות לחיזוי עלולות להמיט על אירן אסון. כתוצאה מכך האירנים מפנים את מאמציהם להשתלט על המפרץ, שכן ממנו לא נשקפת להם סכנה, אך במפרץ לא ישראל אלא העולם יטפל באירנים. זוהי המלכודת שישראל מכינה לאירן).
"מעצמות המערב לא תרשינה את הימצאותו של גפרור בקרבת חבית הנפט העולמית, שכן בעיה זו מדאיגה את כל העולם ובמיוחד את מדינות המפרץ הערביות... אירן קוראת את ההיסטוריה באופן הפוך... היא מנסה לשחזר את התפארת הפרסית בתירוץ של אידיאולוגיה שיעית. (אירן מתרצת בקביעות את רצונה להשתלט על בחריין, על עירק ועל החבל המזרחי של סעודיה, שבו נמצא הנפט ובו מתגוררים השיעים, בכך שהיא פועלת להגן על זכויות השיעים מפני הדיכוי הסוני. אך האמת היא שהעניין השיעי משמש רק סיפור כיסוי להסתרת הכוונות האמיתיות של אירן ובעיקר לחידוש ההגמוניה הפרסית על סביבתה). "... ההיסטוריה מספרת כי כל פעם שיש נשק בידי חסרי שכל או בידי אנשים שרגשותיהם נסערים ממחזות של בכי או הלקאה פוליטית (רמז לטקסי ה"תעזיה" שהשיעים עורכים לזכר טבח חוסיין בן עלי בכרבלא שאירע ב-680 לספירה, ובהם הם פוצעים את עצמם עד זוב דם), נשק זה הופך לסכנה, ולכן מושקעים מאמצים גדולים למנוע מאירן נשק גרעיני, לאו-דווקא מצד המדינות הקרובות אליה גיאוגרפית, אלא מצד כל מדינות העולם, שכן האזור אינו יכול לסבול את הימצאותם של חסרי השכל אפילו אם הם אויבים זה לזה.
על ישראל להישען רק על הכוח, הנחישות והלכידות
"השאלה היא מדוע אירן עושה כל זאת, ומהו מקומן של סוריה, לבנון ועירק בכל התסבוכת הזו?
"הידרדרות המצב בסוריה דומה לרעידת אדמה שרעידות המשנה שלה מגיעות לכל הסביבה, אך המוזר שאירן היא השואפת לקבל את המכה הניצחת מצד העולם. האם הבינה אירן כי המשטר הסורי מחוסל במישור הבינלאומי, כי עירק אינה נמצאת עוד בשליטתה וכי חיזבאללה מבקש להתאבד באירוע דתי כדי להיזכר כשהיד? כל האפשרויות הללו קיימות, אך האפשרות שקשה ביותר לתפוס היא מדוע אירן שואפת לראות את הלווייתה מעל מיצרי הורמוז לפני שהיא מכינה את ארונות הקבורה של גרורותיה בסוריה, בעירק ובלבנון?
"אירן תלמד שיעור קשה של עונשים בינלאומיים כתוצאה הכרחית של תוכניתה הגרעינית באזור שאינו מקבל גפרור חדש, שכן כל תזוזה בו עלולה להצית מלחמה עולמית נוספת. האיום האירני לסגור את מיצרי הורמוז מגיע במסגרת של איום כושל המופנה כלפי העולם, כאשר אירן תיענש על כך שאינה מצייתת לעולם ואינה עוצרת את תוכניתה הגרעינית, ולמרות זאת היא מאיימת בשיגור טילים ארוכי טווח במסגרת תמרוניה הימיים, במאמץ להפוך למעצמה צבאית.
"ההנהגה האירנית ובמיוחד הצבאית, וגם הצבא האירני, יודעים היטב כי כל הנשק הקונבנציונלי האירני יהפוך למשחק ילדים ולאקדחי צעצוע מול הכוח הצבאי הבינלאומי שלא ייזקק לזמן רב כדי לחסל את כל הכלים של
חיל הים האירני, לכל היותר כמה שעות. אירן רוצה לקרוא את ההיסטוריה על-פי שיטתה (החייאת האימפריה הפרסית והשלטתה על האזור) ולכן הביטוי הראוי ביותר עבורה הוא ברכת פרידה. שכן אני מאמין כי גם גורלה של אירן נחרץ, כמו גורל המשטר הסורי, אם היא לא תיסוג באמת מתוכניתה הגרעינית".
עד כאן מאמרו של עלי אלח'שיבאן, אשר ניכר בו ניסיון להסתיר את הפחד הגובר והולך של השכבה השלטת בסעודיה מפני אירן ההולכת ומתחזקת, ומגבירה את איומיה להעלות את המפרץ באש של מלחמה שידוע איך והיכן התחילה, אבל לא לאן תגיע ומה יהיה מספר קורבנותיה. מעניין גם תפקידה של התקשורת הישראלית בהגברת חששם של הסעודים כי ישראל מאיימת על אירן ולכן זו פונה אל המפרץ.
וכאשר סעודיה חוששת מאירן, שומעים מכיוונה של וושינגטון איומים על משטר האייתוללות. הדבר לא בא בקלות, שכן האמירים של סעודיה השקיעו שנים רבות מאמץ רב, אולי אפילו רב יותר מהמאמץ הישראלי, להעיר את ארה"ב נגד אירן. ישראל עשתה זאת בגלוי, אבל מלך סעודיה הפך אצל
ברק אובמה שולחן בחשאי. ישראל התחננה בפני ארה"ב והביאה לה הוכחות נגד אירן, אך מלך סעודיה איים על ארה"ב בצמצום הפקת הנפט שיעלה דרסטית את מחירו ובעקבות זאת את הלחץ על הכלכלה האמריקנית. זוהי הסיבה שארה"ב החלה לזוז. מכאן גם נובע הזעם הסעודי על ישראל, שהפכה את האיום האירני על ישראל לאיום אירני על סעודיה.
הנס מורגנטאו, אבי הריאליזם המדיני הבינלאומי, לימד את כולנו כי יחסים בין מדינות אינם מבוססים על צדק או על ערכים, אלא רק על דבר אחד: על האינטרס. ואכן הגיע הזמן שישראל תחדל להתנהג כאילו שמישהו בעולם חייב לה משהו. אפילו זכרון שואת-אירופה חדל להיות גורם משפיע בפוליטיקה הבינלאומית. רק עוצמתה, לכידותה ונחישותה של החברה בישראל, יחד עם כוחה של מדינת ישראל, יהיו הגורמים שיצילו אותנו מפני האיומים הקמים עלינו מן המפרץ. ואם לשיעים יש חשבון דתי עם הסונים, או אם לפרסים יש חשבון היסטורי עם הערבים, אזי שיפתרו את בעיותיהם בעצמם, ויניחו את ישראל לנפשה. כולם, גם האירנים וגם הסעודים, חייבים לכבד את זכותה של ישראל להתקיים בביטחון, ואם ירצו בכך, ישראל תחיה עמם בשלום. תופי המלחמה הנשמעים במפרץ הם בעיה של העולם האיסלאמי, וחשוב שהמוסלמים ינהלו את הסכסוכים ביניהם באופן שלא יגלוש לאזורים אחרים.
אללה פונה אל המוסלמים בקוראן (סורה 3 פסוק 103) בקריאה: "היצמדו לדתו של אללה כולכם ואל תתפרדו". הגיע הזמן שמוסלמים יחלו להישמע לדברו של אללה.
והפעם - מנהיג מוכשר, יחסי הנקה, הקזת דם, קובלנה וקנגורו 
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
