לחברי וחברות הליכוד ה"מגזריים", יוצאי המפד"ל ושלוחותיה: רבים מאלו שעשו את הצעד הפורמלי הנועז מבחינתם, והנכון פוליטית, בהצטרפם לליכוד, לדעתי עדיין נמצאים מנטלית ומחשבתית בתסמונת הנטישה והאשמה על עזיבת הקן הפוליטי על-אף חוסר הרלוונטיות הפוליטית של נציגותינו המגזריות. זה לא חדש.
תשתחררו, חברות וחברים, מהגישה של המאה הקודמת, בה נבנתה הציונות הדתית כמעט יש מאין. אז היינו כציבור בתקופות הילדות והנערות, והעשייה הפוליטית רובה ככולה עסקה בצדק בבנייה פנימה. בגרנו, גדלנו, מכל בחינה אנחנו בצומת העשייה. בכל תחום - להוציא התחום החשוב המשפיע על עתידנו כעם וכמדינה: ההנהגה הפוליטית. הציונית הדתית רבת הגוונים (לדעתי רבים מדי) צריכה, יכולה וחייבת על-אף הניואנסים השונים, לחתור להנהגה, לייבש את הביצה הפוליטית המגזרית ולחבור בהמוניה אל הכלי הפוליטי המוביל הקרוב לדרכה מבחינות רבות ולהתחבר פוליטית לעם ישראל. רק הליכוד יכול זו לא רק סיסמה. זו מציאות לטוב ולמוטב ואנחנו יכולים להשפיע שזה יהיה לטוב .
חיסכון בדמוקרטיה
הבחירה המחודשת של מוסדות הליכוד, מרכז הליכוד ומועצות הסניפים, בחירות הנערכות אחרי עשור שנים (2002), כמובן מעבר לזמנים הקבועים בחוקת התנועה. גם זאת לא בהתנדבות
ראש ה
ממשלה, אלא בגין עתירה שהגישו מספר חברים מ
מנהיגות יהודית לפני כשנתיים בדרישה לקיימם אז, דרישה שנתקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי, החלטה שעליה ערער ראש הממשלה לבית המשפט העליון ושהתקבלה תוך הבטחת עורך דינו לעריכת בחירות בתחילת 2012.
והנה התבשרנו על בחירה מחודשת ו/או נוספת למועמד הליכוד לרשות הממשלה. זאת על-אף העובדה כי הדרישה באה באמצע קדנציה של ראש ממשלה מכהן, ממשלה האמורה לכהן עוד כשנתיים עד לבחירות הבאות. בחירת ראש הליכוד שהוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה נערכת בדרך כלל לפני בחירות ולפני ההליך בו נבחרים חברי הכנסת, זאת כמובן כדי לאפשר התמודדות לאור ניסיון תפקודו כראש ממשלה או כראש האופוזיציה, כפי שקרה בקדנציה שעברה, ולאפשר למועמדים לפרוש את משנתם ברבדים השונים המוטלים על ממשלה וראשה במדינה יהודית ודמוקרטית לאור מצע הליכוד.
בשני ארגומנטים תומכי המהלך המקורבים לראש הממשלה משתמשים להצדקת הבחירה החוזרת. האחד, חיסכון כספי, והשני גורס כי בבחירות למוסדות ההשתתפות גדולה יותר עקב הפעילות של המבקשים להיבחר למוסדות ולכן גם ההשתתפות לבחירת ראש הליכוד תהיה גדולה יותר. החיסכון הוא לא מוצר חדש בליכוד. הזכרתי כבר את העובדה כי מוסדות הליכוד הקיימים נבחרו "רק" לפני עשר שנים, וכי "החיסכון" היה המוטיב המרכזי והעיקרי לדחייה שחזרה וחזרה ונשנתה עד 2012, חיסכון בכסף והיותר חשוב - חיסכון בדמוקרטיה.
לאחרונה נתגלו סימנים ברורים ביחסו החדש לדמוקרטיה של ראש הממשלה. בהקשר לבית המשפט העליון, במניעה והקפאה של חוקים שונים, וככלל דאגתו לדמוקרטיה השתפרה, ובמסגרת הזו גם הליכוד זכה שוב בחיסכון.
והאמת לא רק שאין שום צורך ושום הצדקה פורמלית או דמוקרטית לבחירתו של ראש הליכוד מחדש, גם אם כוונתו ללכת לבחירות מוקדמות. אלא משמעות הבחירה בסוף ינואר הוא ניסיון שקוף לקבל מנדט ארוך טווח, פוליסת ביטוח ללא תנאים מגבילים, תוך ניצול סקרים המצביעים על פופולריות עכשווית, והעובדה החשובה שהבחירה היא בהיותו ראש ממשלה מכהן לאורך זמן. וזאת מבלי לדון בהיבטים המדיניים של תוכניתו, התנהלותו והצהרותיו החורגות ממצע הליכוד, ומבלי להיות מחוייב למערכת הרמזורים הליכודית המדינית והפוליטית, מערכת תקנית שיש בה גם אדום וצהוב ולא רק הירוק - מצע הליכוד המחייב! . נכון להיום יש לראש הממשלה כמה וכמה עבירות תנועה באדום ובצהוב ברמזור החשוב וההכרחי הזה לקיומנו כליכוד והבולטות בהן ההקפאה וכמובן הצהרת בר-אילן ועוד.
משה פייגלין - כוח עולה
בתנאים כאלו לא פלא שזרם המתמודדים לא עולה על גדותיו. מי יסכן את מעמדו, את ההווה והעתיד הפוליטי, לאור תנאי הפתיחה שסידר לעצמו ראש הממשלה? - רק מתמודד הרואה בהתמודדות כלי לקידום רעיון ודרך ואת עצמו כי שליח המחויב לדרך ולקידומה אינו נרתע מתנאי הסף, גם אם הם מבשרים קשיים בהצלחת ההתמודדות.
זו ההתמודדות הרביעית של
משה פייגלין לראשות הליכוד. בראשונה קיבל 3 אחוז. בשנייה - 13 אחוז, ובשלישית - 24 אחוז. התחזית הראלית בהתמודדות הזו הרביעית, הנערכת בסוף ינואר, לא מבשרת עדיין את בוא המפץ הגדול אך חשוב שתימשך מגמת העלייה באחוזי התמיכה במשה פייגלין. אין לי ספק שההתמודדות הזו תשמש את נתניהו לכאילו משאל מתפקדים על מדיניותו גם בלי לקרוא לו בשם המפורש ובלי להציג את כותרתו תוכנו ומטרתו האמתית. חייבים לעצור את הסחף. הצבע משה פייגלין!
משהו אישי. יישר כוח לחבורת הח"כים שסוף סוף, אחרי עשרות שנים של שלטון הליכוד, עשתה בית ספר לליכוד ללמדו ש"לשלטון בחרתנו" פרושו לשלוט ממש.