הפרקליטות מכשירה הדרת נשים

מזמן לא נתקלתי בהתפלפלות משפטית, שלא לומר לוליינות משפטית, כמו זו שמפגינה פרקליטות המדינה בתשובתה לעתירה לבג"ץ נגד העדר נשים בוועדה למינוי דיינים. במשפט אחד, מה שנאמר בתגובה הוא זה: אמונה צודקת אבל תדחו את עתירתה.

הפרקליטות מסכימה, שהעובדה שאין אפילו אישה אחת בוועדה היא "תוצאה קשה". הפרקליטות מסכימה, שהדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בבתי הדין הרבניים, העוסקים תמיד ביחסים שבין בני זוג. הפרקליטות מסכימה, שהדבר נכון עוד יותר משום שבתי דין אלו עוסקים בדיני נפשות. הפרקליטות מסכימה, שראוי לשנות בעתיד את נוהלי בחירת נציגי הכנסת ולשכת עורכי הדין כדי להבטיח ייצוג הולם לנשים. ואחרי כל זה - אומרת הפרקליטות שצריך לדחות את העתירה.

יש בתגובה של המדינה כ-15 עמודים של התפתלויות ונימוקים והתחבטויות והסברים - והשורה התחתונה היא מתן יד להדרת נשים. הרי אין זה מקרה שדווקא בוועדה הזו, מכל הגופים השלטוניים בארץ, אין אף אישה. הרי אין זה מקרה שדווקא בוועדה הזו, בה יש לחרדים עניין מיוחד (ומיד ניגע גם בכך), אין אף אישה. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה נבחרו בדיל בין סיעתו של יורי גיא-רון בלשכה לבין אנשי שס: הראשונה תימנע מבחירת נשים לוועדה למינוי דיינים, והאחרונה תתנגד לחוק שיוציא מן הוועדה לבחירת שופטים את אחד מאנשיו של גיא-רון ויכניס אליה את שנוא נפשו, ראש הלשכה דורון ברזילי.

באה המדינה ונותנת הכשר לתוצאה המבישה הזו, ובדרך היא סותרת את עצמה לפחות פעמיים. מצד אחד, המדינה מביעה ספק האם בכלל חוק שיווי זכויות האישה חל על הוועדה למינוי דיינים. מצד שני, היא אומרת שראוי להבטיח ייצוג נשים בוועדה והיועץ המשפטי גם ינחה (ינחה, לא ייעץ - אבל זה נושא אחר) את הממשלה להביא זאת בחשבון בעתיד. מצד אחד היא אומרת, שכאשר נבחרו נציגי הממשלה והכנסת לוועדה, הייתה בה אישה - נציגת הלשכה. מצד שני היא אומרת, שאמונה לא יכולה לתקוף כעת את בחירתה של הכנסת משום שעברה חצי שנה.

ואז אנחנו מגיעים לשדה הפוליטי. באופן תמוה, ולמרות שעתירתה של אמונה כלל אינה נוגעת בשאלת נציגי הממשלה בוועדה (יעקב נאמן מכוח תפקידו ואלי ישי מכוח ההסכם הקואליציוני), מביעה הפרקליטות את עמדתה גם בנושא זה. וכאן מגיע המשפט המקומם ביותר בכל המסמך המביך הזה: "השר ישי מייצג את המפלגה הדתית הגדולה בקואליציה, שלה קירבה גדולה יותר לסוגיית מינוי דיינים לערכאה הדנה על-פי הדין הדתי".

בתי הדין הרבניים עוסקים בכל האוכלוסיה, לא רק בדתיים ולא רק בחרדים. אם כבר, אז הציבור החרדי אולי נזקק להם פחות מאשר הציבור החילוני והדתי - אם משום ששיעור הגירושין בו נמוך יותר, ואם משום שיש לו מערכות משלו. לבוא ולומר שלשס יש "קירבה גדולה יותר" - זוהי אמירה מטעה, המבקשת להכשיר את השרץ של ההתערבות הפוליטית הבוטה מצד שס במינוי הדיינים. שהרי ידוע, כי אי-אפשר למנות כיום שום דיין בלא תמיכתה של שס, וכך בתי הדין הולכים והופכים ליותר ויותר חרדיים, דבר הבא לידי ביטוי בולט במיוחד בסוגיית הגיור ורישומם של גרים לנישואין.

מתברר, שיהודה וינשטיין וחבריו הם גיבורים גדולים כאשר צריך להילחם בהדרת נשים באוטובוס או ביריקות על ילדה בת שמונה. אבל הם נעשים גיבורים קטנים מאוד, שלא לומר פחדנים, כאשר צריך להילחם בהדרת נשים ממוסדת ומכוונת מצידה של מפלגה גדולה וחברה בכירה בקואליציה בנושא הנוגע ללב-ליבן של זכויות האישה. ואז הם שולחים לחזית עורכת דין (תדמור עציון, סגנית בכירה א' לפרקליט המדינה) כדי שתסביר מדוע מותר להפלות נשים.