אפגניסטן כמעבדת ניסוי

הלקח העיקרי של האמריקנים ממלחמת ויטנאם, היה שאת המלחמות הבאות יש לנהל ללא הרוגים אמריקנים, משום שהציבור האמריקני אינו מוכן להקריב קורבנות גדולים בנפש במלחמות מעצמתיות רחוקות, ובמדינות דמוקרטיות אין לנהל מלחמות ללא הסכמה לאומית.

ובכל זאת, כדי לשמור על מעמדה כמעצמת-על, נאלצה ארצות הברית להסתבך במלחמות גם אחרי מלחמת ויטנאם. נמצאו לכך שני פתרונות:

א) מלחמה באמצעות שליחים;

ב) מלחמה באמצעות טילי קרקע-קרקע, אויר-קרקע וים-קרקע.

את מלחמת אפגניסטן הראשונה, נגד ברית המועצות, ניהלו האמריקנים בשנות השמונים באמצעות האפגנים. במלחמה ההיא לא רק שהאמריקנים הביסו את ברית המועצות בשדה הקרב, אלא גרמו לקריסתה של מעצמת העל הסובייטית. מנקודת מבט מיעוט בהרוגים והשגת מטרות, היתה זאת המלחמה המוצלחת ביותר בהיסטוריה האמריקנית.

במלחמת ויטנאם השיגו אמנם הסובייטים הישג דומה - אם גם במחיר כלכלי, במונחים מוחלטים ויחסיים, יקר הרבה יותר, אך בעוד שארצות הברית שרדה את המפלה בויטנאם, ברית המועצות לא שרדה את המפלה באפגניסטן.

נזק נוסף לברית המועצות ממלחמת ויטנאם: ההשקעה הסובייטית בויטנאם נוספה ליתר השקעותיה הצבאיות במלחמה הקרה וקרבה את קריסתה, שלה היו גורמים כלכליים חזקים.

את מלחמת המפרץ נגד עירק ואת המלחמה בקוסובו, ניהלה ארה"ב באמצעות טילים, והיא הפעילה כוחות יבשה רק אחרי קריסת צבאות האויב, על-מנת לבסס את הצלחתה. אבל בשתי מלחמות אלה וגם במלחמת אפגניסטן הראשונה, נכשלה ארה"ב בחיסול מוחלט של האיומים על אינטרסים אמריקאים, שהרי המשטרים שנשארו אחרי הפעולה האמריקנית, בשלושת הזירות האלה, המשיכו לחרחר מלחמות ולהטריד את ארצות הברית. את ההטרדות במזרח התיכון ובבלקן יכלה ארצות הברית לספוג.

אבל ההטרדה האפגנית, בדמות טרור מוסלמי עולמי, שפגע פגיעה אנושה בארצות הברית ב-11 בספטמבר, כפתה על מעצמת העל לצאת שוב למלחמה.

על-מנת להשיג את מטרתה במלחמת אפגניסטן הנוכחית - ניטרול הטרור העולמי וצמצומו לממדים נסבלים, על ארה"ב לוותר על טאבו שכפתה על עצמה שלא לפגוע בשליטים, שלא להחליף משטרים ולהתרחק עד כמה שניתן מניהול ענייניהן של מדינות אחרות. ברור היום לכול, שאם היתה ארה"ב מחסלת את סדאם חוסיין ומכוננת בעירק משטר פרו אמריקני, כמו בירדן לדוגמא, היו פני העולם היום אחרים, ויתכן אף שהמלחמה הנוכחית היתה נמנעת, כי הטליבן לא היה מעז לפגוע בארה"ב, ביודעו שפגיעה בה תביא לחיסול שרידותו. ניסיונותיה של ארה"ב בעבר להחליף משטרים ולתמוך במשטרים כושלים לא עלו יפה, וגדול כישלונותיה היה בתמיכתה במשטר הכושל בדרום ויטנאם. אבל יתכן כי הלקח שלה מכישלונה בתמיכתה במשטר הדרום ויטנאמי אינו חד-משמעי.

מודל התמיכה במשטר הפרו אמריקני בדרום ויטנאם היה חד-מימדי. אם ארה"ב היתה מתחשבת בפרמטרים נוספים, מלבד הפרמטר של פרו-אמריקניות, כמו איכותו הפנימית של המשטר וטיב קבלת ההחלטות בו, היה לה סיכוי רב להצליח בויטנאם. המודל הרב-מימדי הזה זכה לשתי הצלחות אדירות אחרי מלחמת העולם השניה: בגרמניה המערבית וביפן, שם הצמיחה ארצות הברית (בגרמניה בעזרת בעלות בריתה) משטרים דמוקרטיים חזקים ופרו אמריקאים.

על-מנת לנטרל את הטרור בעולם, יש לחסל את המשטרים התומכים בטרור. היום אלה הם משטרים טוטליטאריים במדינות מוסלמיות. ניטרול הטרור כרוך בדמוקרטיזציה מצומצמת לפחות, בשלב ראשון, של מדינות הטרור. זה פרויקט שעשוי להימשך שנים רבות, אך הנשיא ג'ורג' בוש הצהיר על מלחמת שנים רבות ואפגניסטן העניה והמותשת ממלחמות מתאימה להיות מעבדת ניסוי לשינוי פני העולם.