יו"רים מהאופוזיציה של ועדות בכנסת נמצאים בפוזיציה בעייתית. מצד אחד הם אנשי ממשל המחויבים בתיאום ובקשר מתמיד עם שלטון קואליציוני מתחרה, ומנגד הם אנשי אופוזיציה שתפקידם להתנגד לשלטון ולהתנגד לקואליציה. ולכן משאירה הקואליציה לעצמה את הוועדות החשובות והמרכזיות מחד-גיסא, ומאידך-גיסא יש מאמץ של יושבי ראש הוועדות מן האופוזיציה לקיים תפקידם בממלכתיות, תוך פזילה טבעית לאינטרסים של הבוחרים שלהם, ועם חבל מסוים של ביקורת על הממשלה.
ממשלת נתניהו עשתה טעות קשה. היא השאירה את ועדת החוץ והביטחון - שהיא ועדה חשובה ומרכזית מאוד בחיינו - בידיו של
צחי הנגבי, איש אמונו של נתניהו ואיש אופוזיציה (באותה עת, אבל מי יודע). מסתבר שביבי חשב אז לטווח קצר. הוא שכח שהנגבי נמצא בכנסת על זמן שאול (לא
שאול מופז) ואז נפלה חרב הקלון על הנגבי, והתפקיד הועבר למופז, ובדיעבד קלונו של הנגבי הפך באותו רגע לקלון של הציבור כולו.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת פיזר ישיבה חשובה מאוד עם ראש הממשלה, תוך שהוא שולח מילים בוטות ולא ממלכתיות לכיוונו של נתניהו. הוא כנראה לא מבין מה זה הפרדת רשויות, הבחור הזה. הוא כנראה סבור שעל-מנת להפריד, צריכים קודם כל ללכת "מכות רצח".
הרמטכ"ל הקודם התחיל... מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות המורכבות ביותר בחייה הצעירים. החוץ והביטחון שלנו עומדים בחזית של אותן שאלות-מפתח מולן אנו עומדים. שונאינו יושבים על צווארנו וממתינים לסימני הסדקים. ודווקא החיילים שלנו, עטורי הקרבות והצל"שים, הופכים אותנו למשל ולשנינה בעולם, גורמים לנו לחשוש שטעינו באמון שנתנו בהם כל השנים.
זה התחיל עם
גבי אשכנזי, אשר בעודו רמטכ"ל במדים עסק - בין אם ישירות ממש ובין אם באמצעות ידידיו, בני משפחתו ומקורביו - בפוליטיקה של ביבים, אשר תנציח את מושבו ו/או את מושבם של חבריו בלשכת הרמטכ"ל, תוך שהוא מסכן לדעתי באופן חמור את האמון של הציבור בצבא, ופוגע פגיעה חסרת תקדים בחוסן הלאומי שלנו. עתה הגיע תורו של הנעלב השני להזיק, שאול, עם "מופז האימים" שלו במסיבת העיתונאים.
אין לאנשים כאלה מקום בנוף הציבורי של חיינו בימים מורכבים אלה.