יאיר לפיד - בלון שיתפוצץ

"ייזהר הציבור" - מבחן הקברניט

דמיינו לכם כי שעה לפני טיסה ארוכה במטוס ג'מבו לארצות הברית מודיעים לכם מחברת הנסיעות כי קברניט המטוס הנו טיס טירון שקיבל רישיון טיס לפני מספר ימים. האם תעלו על הטיסה?

שערו בנפשכם כי זמן קצר לפני נסיעה באוטובוס לאילת במסלול הירידות המסוכן לסדום מודיעים לכם כי נהג האוטובוס הנו נהג צעיר שקיבל את רישיון הנהיגה לפני שבוע וזוהי נסיעתו הראשונה. האם תיסעו לאילת באותו אוטובוס?

תארו לכם כי לפני ניתוח לב מסובך ומורכב של קרוב משפחה מודיעים ומספרים לכם כי המנתח המיועד הנו סטודנט לרפואה מוכשר ומבריק אולם סיים את לימודיו לא מזמן. האם תתנו הסכמתכם לניתוח?

כל הקוראים בוודאי יענו כי יבטלו את הטיסה והנסיעה באופן מידי ולא יסכימו בשום אופן לניתוח קרוב משפחתם ע"י סטודנט לרפואה, ולכן נשאלת השאלה כיצד נמצאו "15 מנדטים" מהציבור הישראלי המוכנים להפקיד את גורלם במדינה כה מורכבת ומסובכת בידי יאיר לפיד אשר אין מחלוקת כי אפילו יום אחד של ניסיון אין בידו - לא של ניסיון פוליטי - לא של ניסיון מדיני ולא של ניסיון ביצועי!!!.

ממה נפשך? אם המבחן למנהיגות פוליטית במדינת ישראל הנו יופיו של המועמד ואכן יאיר לפיד אדם נאה הרי בר רפאלי או הדוגמנים נועם טור ואנחל בונני מועמדים טובים יותר.

אם המבחן למנהיגות פוליטית במדינת ישראל הנו כשרון בקריינות הרי אין ספק שדליה מזור ואריה אורגד או יונית לוי יהיו מועמדים מוצלחים יותר. גם אם נסבור כי המבחן הנו כשרון כתיבה קולח ואכן יאיר לפיד מוכשר בכתיבה הרי בכל זאת הסופר רם אורן ויונתן גפן מוכשרים יותר אולם מעולם לא העזו או חלמו להתיימר להציג מועמדות להנהגת המדינה.

ובכן "פתאום קם אדם ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת" או כפי שניסחו זאת טוב יותר במקרא "נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת" (משלי, י"ד) ובלשון אחרת האנשים התמימים מקבלים כל דבר כמובן מאליו, מבלי לבדקו לאשורו, הם אוחזים בחוסר חכמתם כאדם בנחלתו. לעומתם, הפיקחים - שיש להם כבר ניסיון, סופם שיתעטרו בכתר דעת וחכמה. הם לא מקבלים כל דבר כמובן מאליו, אלא בוחנים, חושבים ובודקים. האם הציבור ילמד מהניסיון או שיפול כפתי שוב?

"אל תבכה נוני נון זה סופו של כל בלון"

ישבו להם הוגי הדעות בבית ידיעות אחרונות ופתאום צץ במוחם הקודח רעיון. מדוע ל"ישראל היום" יש מועמד לראשות הממשלה ושמו לטענתם בנימין נתניהו. גם אנו עיתון מכובד ולכן נציג מועמד מטעמנו - קריין הרצף מר יאיר לפיד...

כמובן שלא הפריעה להוגי הדעות כי לאיש הנחמד הזה אין שום ניסיון פוליטי , מדיני, ניהולי או צבאי . לא הפריע לאיש מהחולמים כי לאדם החביב הזה אין כל ניסיון צבאי מלבד היותו כתב בעיתון "במחנה" ולא הפריע להוגי הרעיון המבריק כי המנחה המקסים הזה ובכל הכבוד לא ניהל אפילו מכולת או מינימרקט מימיו.

ונדגיש - אין מדובר ב"הרצת" מועמד זוטר לחברות בכנסת אלא לא פחות מאשר קמפיין יומרני למועמדות לראשות הממשלה של מדינת ישראל או לפחות לצמרת המנהיגות של מדינה הנחשבת לאחת המדינות המורכבות ביותר בעולם ואשר מנהיגיה עוסקים באיומים ביטחונים קיומיים וניהול אחד מהצבאות הגדולים בעולם יחד עם ניהול מערכות מדיניות מסובכות ולצד ניווט מערכת כלכלית של עשרות מיליארדי דולרים.!!

ובכן טרם שהציבור ימהר לבזבז את זכות הבחירה שלו הניתנת רק אחת ל-4 שנים הנה מספר תזכורות חשובות מהעבר:

בבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 קמה לראשונה מפלגה חדשה בשם ד"ש וזכתה בהישג אדיר וקיבלה חמישה עשר מנדטים אולם למרות שעמד בראשה יגאל ידין - רמטכ"ל לשעבר - הרי חוסר ניסיונו הפוליטי והמדיני הביא לכך שמפלגת ד"ש נכשלה לחלוטין והתפוררה לרסיסים וכבר לאחר קדנציה אחת לא השתתפה בבחירות 1981 בצורתה המקורית, ובשנה זו פרש ידין מן הפוליטיקה.

בבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1992 זכתה תנועת צומת - בראשות רפאל איתן-גם הוא רמטכ"ל לשעבר- בהישג יוצא דופן של שמונה חברי כנסת אשר מלבד רפאל איתן לא היו ידועים לציבור ונודעו באמרה "רפול ושבעת הגמדים".

איתן לא הצליח לשלוט בסיעתו החדשה, וחלק מאנשיה פרשו מהסיעה ובבחירות הבאות בהן השתתפה התנועה באופן עצמאי לא עברה את אחוז החסימה ו"רפול" פרש מהפוליטיקה.צ אם כך אנשים בעלי ניסיון צבאי וניהולי ורמטכ"לים לשעבר מה יהא גורלו של כתב עיתון "במחנה"?

ואם יגידו "מעשה אבות סימן לבנים" הרי התחזית גם היא קודרת.

בבחירות לכנסת ה-16 זכתה תנועת "שינוי" בראשות טומי לפיד-אביו של יאיר לפיד בהצלחה רבתי, ובזינוק ל-15 מנדטים אולם לאחר קדנציה אחת במתכונת כה גבוהה של מנדטים קרסה "שינוי".

בסקרים המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. טומי הודיע על התפטרותו מתפקיד היו"ר ופרישתו מ"שינוי" ‏ומהחיים הפוליטיים ותנועת חץ - מפלגתם של פורשי "שינוי" לא עברה את אחוז החסימה.

יחד עם זאת מדובר ב"קל וחומר" מכיוון שיש להדגיש כי אין כלל להשוות את לפיד הבן ללפיד האב. טומי לפיד הגיע לפוליטיקה בגיל מבוגר לאחר ניסיון ניהולי בגופים ציבורים מרכזים כמו רשות השידור וגופים עסקיים גדולים אולם בכל זאת חוסר ניסיונו הפוליטי והניסיון לבנות "מפלגה חדשה" חסרת מסורת ותשתית הביאה לקריסתה כ"מגדל קלפים".

גם בעולם לא חסרות דוגמאות ל"מטאורים" פוליטיים אשר כבשו את הציבור ה"פתי" הכמה לדמויות חדשות ושוכח כי לא קיימים "קיצורי דרך" וללא ניסיון עשיר ויכולת ביצועית וניהולית מוכחת לא ניתן להשתלט על מערכות כה מורכבות.

יצחק רבין ז"ל, ביבי נתניהו ואהוד ברק למדו זאת על בשרם בקדנציה הראשונה שלהם כראשי ממשלה ואילו הציבור האמריקני והעולם כולו כולל מדינת ישראל משלמים כעת מחיר כבד עקב חוסר ניסיונו של ברק אובמה אשר נבחר לנשיאות ארצות הברית למרות היותו "טירון פוליטי".

אין תחליף לניסיון ועבודה קשה ואין "קיצורי דרך"

יאיר לפיד "המתאגרף" החובב למד בצעירותו כי יומרנות שאין לה כיסוי עלולה להסתיים ב"נוקאאוט" מהיר. בסרטון שהופץ בתקשורת ובאינטרנט נראה יאיר לפיד עולה לזירת אגרוף ותוך זמן קצר מופל לקרשים ומובס קשות עיי יריב חזק ובעל ניסיון.

הבעיה היא שהפעם לא מדובר בעינינו האישי של יאיר לפיד אלא בעניינו של הציבור הישראלי כולו או חלק נכבד ממנו אשר עלול שוב ליפול למלכודת "דמויות הקרטון" ולמכונה משומנת של יחסי ציבור שאין מאחוריה דבר.

הדברים חמורים במיוחד כאשר הטעיית הציבור מגיעה מאינטרסים של אנשים מסוימים מחוץ לפוליטיקה כאשר "התוכנית הגדולה" כבר נחשפה בעמודי המוסף לשבת של ידיעות אחרונות ועל-פי אותה "תוכנית חלומית " יאיר לפיד יחבור ל"ישראל ביתנו" להקמת קואליציה "חילונית" או שיחבור לקדימה לשם הפלת ה"גוש הימני".

כל אזרח בציבור זכאי להצביע על-פי השקפותיו ואמונותיו-ימין או שמאל ,חילונים או דתיים -השארת הקואליציה הנוכחית או בחירת מנהיגות אחרת ולמרבה הצער בכל קדנציה מספקת הקואליציה והמנהיגות הקיימת מספיק סיבות טובות להחליפה וכולם תקוה כי תימצא מנהיגות טובה יותר אולם אכזבה אינה צריכה להוביל להיסחפות למקסם שווא חולף.

אין פסול מכניסת יאיר לפיד לפוליטיקה למרות שתמיד נודף "ריח רע" מאיש תקשורת שמנצל את "זמן המסך" שהיה לו כעיתונאי אובייקטיבי כביכול לטובת יתרון עצום על גוף מסוים או אזרח מן השורה שמעוניין להתמודד בבחירות באופן שוויוני אולם עמוד במוסף "שבע ימים" או זמן שידור ב"ערוץ 2 " יעלו להם מיליוני ש"ח וזאת עוד לפני שעסקנו באיסורים הקבועים בחוק מימון מפלגות אשר נועד כל כולו לשמור על שיויון בין המפלגות השונות בכל הנוגע לתקציבי פרסום.

לא היה גם כל פסול מהצטרפות של יאיר לפיד לפוליטיקה ולמפלגה קיימת ובאם מטרתו הייתה להתקדם אט אט דרך "הספסלים האחוריים" של מפלגה כל שהיא ללא יומרנות חסרת כיסוי ורק לאחר שנים של חריצות פרלמנטרית והוכחת הצלחה פוליטית וביצועית יפנה להצגת מועמדות לתפקידים בכירים יותר.

מדינת ישראל אינה תוכנית "כוכב נולד" והציבור הישראלי אינו "שפן ניסיון" . הצמרת המנהיגותית של מדינת ישראל מנהלת תקציבים כלכלים של מאות מיליארדי שקלים - עמוסה בבעיות ביטחוניות וצבאיות הרות גורל וקיומיות ועוסקת בסוגיות מדיניות ודיפלומטיות מורכבות ביותר מול עמי האזור אירופה וארצות הברית.

אומנם יאיר לפיד כתב את מילות השיר "אהובת הספן" של הזמרת ריטה אך האם יש אדם ואזרח ישראלי ושכל בראשו הסבור כי ניתן להפקיד ליד ההגה של "נושאת מטוסים" ששמה מדינת ישראל ספן חובב זה שסיים בהשאלה רק אמש קורס ימי לחובבים?

הציבור צריך להתעשת ולהשקיע משנה מחשבה ולא "לחכות למשיח" כאותו שיר מפורסם של שלום חנוך וזאת על-מנת שלא תתקיים בו השורה מאותו שיר, דהיינו, "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם..............".