מכת-מוות לשיט החופים

ספינת התענוגות, "קוסטה קונקורדיה", אמורה הייתה להיות - לפחות על-פי פירוש שמה היומרני באיטלקית - ספינה השטה לחוף-מבטחים. אלא שבאירוניה של הגורל היא התגלתה כהפך הגמור מזה, ולו רק בגלל מחדלו הנורא של קברניטה, שהוביל אותה אלי חוף של אסון.

אסון הספינה כבר הספיק להמיט מכה אנושה על הפלגותיהן של חברות השיט וחלה ירידה משמעותית בביקוש לספינותיהן. כדי לשרוד, ייאלצו ככל הנראה החברות להוריד את תעריפי ההפלגות שלהן עד למחירי-רצפה.

אסון הספינה בחוף האיטלקי המיט בעקבותיו מורא ופחד גדול לא רק בקרב ציבור המפליגים הפוטנציאלי, אלא גם בקרב מפליגים מושבעים-ותיקים, הנוהגים להשתתף בו מפעל לפעם. הבריחה הגדולה מן השיט אינה יכולה שלא להזכיר את אסון ה"טיטניק" בזמנו, להבדיל כמובן אלף אלפי הבדלות. בעקבות אותו אסון, שבו ירדה אוניית הפאר למצולות, הופסק כמעט לחלוטין שיט החופים, שממילא היה באותם ימים צולע למדי.

שיתוק

אבל בהבדל מאסון ה"טיטניק" - אסונה של ה"קוסטה קונקורדיה" שיתק כמעט לחלוטין את שיט החופים, שבשנים האחרונות הפך יותר ויותר ללהיט-תיירות פופולרי, ולא רק בקרב האריסטוקרטיה הכלכלית, אלא גם בקרב "עמך". הגיעו הדברים לידי כך שחובבי-הפלגות מושבעים, שנהגו בעבר ליטול בהן חלק פעיל, נרתעים עכשיו מלממש אותן, לפחות לא בעתיד הקרוב, שלא לדבר על הטראומה של אלה שחוו בעצמם את החוויה הקשה ושחזקה עליהם שלעולם לא ישובו עוד להפליג.

את מקומה של "חרדת הטיסה", הפוקדת כיום כ-40 אחוז מאוכלוסיית הטסים במטוסים, חוזרת ותופסת עכשיו, באירוניה של הגורל, "חרדת השיט", שהייתה מקובלת בימים עברו, כאשר ספינות הנוסעים היו עדיין קטנות ובלתי-יציבות דיין. למותר לציין שספינות התענוגות של היום הן ברובן מבצרים גרנדיוזיים מתוחכמים, העמידים בפני כל מכשול ימי אפשרי. דווקא ספינה ענקית, כמו ה"קוסטה קונקורדיה", אמורה הייתה, ללא צל של ספק, לקדם כל אסון אפשרי, אילו רק הייתה מנווטת במסלול המקובל שלה.

עכשיו, לאחר מעשה כה מר ונמהר, לא מן הנמנע שחברות השיט ייאלצו לאמץ את דרכן של חברות הטיסה ולקיים למפליגים הפוטנציאליים, אם אומנם יהיו כאלה, סדנאות פסיכולוגיות, בניסיון להסיר מעליהם את חרדותיהם. כך או אחרת, לא נותר אלא לייחל לחיי הספינות שבדרך.