|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מערכת החינוך הממלכתית - מהיכן ולאן?
|
אלו שינויים עברה הוראת המתמטיקה מאז שנות ה-50 ועד היום? ● מדוע בשנות ה-2000 משלבים יותר הבנת הנקרא בשאלות חשבוניות? ● למה לא נבדקת איכות המורה המלמד? ● ומהי הסיבה לכך שההפרטה בחינוך היא תהליך בלתי נמנע?
|
|
מה ואיך מלמדים את הילדים שלנו? [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר, בסופרמרקט השכונתי, קניתי רשימת מוצרים קצרה שעלותם הכוללת הגיעה בדיוק ל-342 ש"ח. נתתי לקופאית הצעירה שני שטרות של 200 ש"ח וחיפשתי בכיס עוד 2 ש"ח, "כסף קטן". לא רציתי לקבל מטבעות כעודף. לכן, ביקשתי שלושה שטרות של 20 ש"ח. הקופאית קיבלה את הכסף והסתכלה אל הקופה הרושמת (ממוחשבת), ואלי, מבלי לדעת מה לעשות. היא לא הבינה, קראה למנהלת המשמרת כדי שתעזור לה. כשהמנהלת הסבירה לה, לדעתי, הקופאית לא ממש הבינה את ההסבר.
העניין פעל אצלי כ"טריגר". כמי שצמח במשפחה שבה מתמטיקה, מחשבים ותנ"ך היו חשובים בה והיו מנת חלקה מאז שנות החמישים, ובעצמי, במשך השנים, כתבתי תוכניות לימוד ראשונות, במדעי המחשב, גם בארץ וגם בחו"ל, שאלתי את עצמי בתדהמה בפעם המי יודע כמה, מה קורה כאן? למה זה קורה? אלו שינויים עברה הוראת המתמטיקה/חשבון/פסיכומטרי/מחשבים מאז שנות ה-50 ועד היום? התבוננתי פעם נוספת, חלקית, במיוחד בחינוך הממלכתי, בתכנים, במעשים ומה מצאתי? אציין שאין לי במערכת ילדים, אבל יש לי בה נכדים.
מורים ומנהלים חסינים מ"בקרת איכות"
חלק מהדברים שמצאתי הם שישנם מצבים שאינם בודדים, שבהם התלמידים יודעים את החומר טוב יותר מהמורים. שוב ושוב שאלתי את עצמי לא מעט שאלות, רובן ישנות, סוג של מה נשתנה? האם השתנה? איך ולמה זה קורה? מה תוצאותיו והשלכותיו דווקא של מצב זה? ממה זה נובע? האם זה עקב היחס לתלמידים שהפך להיות חסין מכל ביקורת של המורים? או להפך? מדוע עדיין בשנת 2012, המורים ומנהליהם עדיין חסינים מכל ביקורת באיכות ההוראה בהגנת הארגון המקצועי? מדוע גם היום, כשיש העלאה במשכורת, מקבלים אותה למעשה כל המורים ללא ההבדל לאיכות ההוראה האינדיבידואלית של המורה? והפקחים, מדוע חלקם עדיין מורים שכשלו וקיבלו "בעיטה למעלה" כי אי-אפשר לפטרם?
עוד בילדותי, לימד אותי פרופסור ידוע בעולם המתמטיקה, המחשבים והגיאופיזיקה, קרוב משפחה, כשאמר לי: "שים לב, לפני שהתלמיד/הסטודנט עונה את תשובתו לשם קבלת הציון, בבחינה, השאלה בה, מעידה, קודם כל, אלף עדים, על רמתו של המורה". כלומר, מספיק לקחת מבחן (מבחנים) כדי להבחין מה תהיה איכות התלמיד הצפויה. מכאן שלא פניתי לתוצאות מבחן בינלאומי זה או אחר, וגם לא פניתי לניתוח תוצאותיו, דבר סטנדרטי. פניתי דווקא אל שאלות ששואלים מורים, במערכת החינוך. פניתי אל חומרי הלימוד. מתוך מאגר גדול, מצאתי כמה "פנינים" ראויות להערה ולהארה. אז איך אומר ההוא בטלוויזיה... "הישארו איתי... יצאנו לבדוק..."
|
|
דוגמאות לתהליך השינוי בהוראת החשבון/מתמטיקה:
|
|
איך לימדו מתמטיקה בשנות ה-50:
"חקלאי, בעל פרדס מרחובות, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 4/5 ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
איך לימדו מתמטיקה בשנות ה-70:
"חקלאי, בעל פרדס מרחובות, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 80% ממחיר המכירה. מהו הרווח?"
איך לימדו מתמטיקה בשנות ה-80:
"חקלאי, בעל פרדס מרחובות, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 80 ש"ח. מהו הרווח?"
איך לימדו מתמטיקה בשנות ה-90:
"חקלאי, בעל פרדס מהשרון, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 80 ש"ח. מהו הרווח?"
בחר את התשובה הנכונה:
(_) 20 ש"ח; (_) 40 ש"ח; (_) 60 ש"ח; (_) 80 ש"ח; (_) 100 ש"ח;
איך לימדו מתמטיקה בשנת 2000:
"חקלאי, בעל פרדס מהשרון, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 80 ש"ח.
הרווח הוא של כ-20 ש"ח. האם זה נכון?"
(_) נכון; (_) לא נכון;
איך מלמדים מתמטיקה בשנת 2010:
הדגש הוא על הבנת הנקרא:
"חקלאי, בעל פרדס מהשרון, מוכר עגלת תפוזים ב-100 ש"ח. עלות יצור אותה עגלה הוא 80 ש"ח. סמן X במספר 20, שזה הרווח".
(_) 20 ש"ח; (_) 40 ש"ח; (_) 60 ש"ח; (_) 80 ש"ח; (_) 100 ש"ח;
|
|
מורים, תלמידים, הישגים וגם תרומה לקהילה
|
|
ייתכן כי דוגמאות אלו אינן מצביעות על כל המערכת ומרכיביה, אבל יש בהן אינדיקטורים על מציאות עצובה ומאכזבת שאין להתעלם ממנה. משיחות אקראיות עם מורים, נובע שהסכמי העבודה שנעשו לאחרונה, בין ארגוני המורים למעביד, משרד החינוך, לא תורמים הרבה לאיכות המורה. מרבית המורים המגיבים שאינם מרוצים מתוכניות הלימוד ה"חדשות", הם מורים שרוב ילדיהם נולדו משום מה בסוף חודש פברואר, מרס של השנה, שהם עדיין צעירים, לא עצמאיים, מתחת לגיל 12. על מה גם זה מעיד? אז לאן פנינו מועדות?
אשר על כן ראוי לזכור ולהזכיר:
1. מרכז המטרה בהוראה חייב להיות איכות התלמיד.
2. מחקרים מראים שאין קורלציה (קשר) בין איכות התלמיד למשכורת המורה.
3. מחקרים מראים שיש קורלציה מובהקת בין איכות התלמיד ואיכות המורה.
4. מחקרים מראים שיש קורלציה מובהקת בין איכות התלמיד למעמד המורה.
5. מחקרים מראים שמדדים ראויים באיכות התלמיד נקבעים בהישגיו הלימודיים, גם בהישגיו החברתיים, וגם בתרומתו לקהילה.
6. מדדים באיכות המורה נקבעים גם הם בהישגיו הלימודיים בעבר, באיזה סמינר/אוניברסיטה למד, בהישגיו החברתיים בסביבת ההוראה של תלמידים ומורים, ובתרומתו לקהילה.
7. מחקרים מראים שאין קורלציה מובהקת בין איכות המורה לוותק המורה.
|
|
תהליך ההפרטה: יזום, יעיל ומוכח
|
|
בחינוך ישנם תהליכים, מביניהם יזומים, והם בחזקת "כחומר ביד היוצר" וישנם תהליכים טבעיים שהם בלתי נמנעים. בתוך המערכת הממלכתית, אין תחרות חופשית פנימית ממשית לאיכות ההוראה, וההשקעה הכספית המרכזית של המעביד בה היא על שכר העבודה. לכן, תוצאותיה ידועות מראש.
מאידך-גיסא קיים התהליך הבלתי נמנע, והוא סוג של רכבת מהירה, שכבר מזמן יצאה מן התחנה, והיא תהליך ההפרטה בחינוך. זהו תהליך יזום פרטי של הורים ומורים, ומתרחש ברחבי הארץ. מדובר בבתי ספר משלימים, אחרי יום הלימודים, הרגיל, של בית הספר היסודי, וחטיבת הביניים, בהמשך לימודים בבית ספר פרטי, בין השעות 14:00 עד 19:00 אחר-הצהריים. העלות לכך סבירה. תהליך ההפרטה מתקיים גם דרך החוגים למיניהם, דרך השיעורים הפרטיים, ועד לבתי הספר הפרטיים לבגרות עם שיעורי הצלחה בבחינות (בלבד) מדהימים. זהו חלק מתהליך השוק החופשי והוא בלתי נמנע.
בתהליך ההפרטה, מדובר על שיעור באזרחות של מהות השוק החופשי שאיננו נלמד במערכת. מדובר על הפרטה שמתרחשת כתוצאה מהמגבלות של השירות הממלכתי. כמו מ.ע.צ כשירות ממלכתי, שלא יכול היה לעמוד בדרישות בבניית כביש 6, והפריטו את הקמתו. כמו חברת בזק, כשירות ממלכתי, ללא תחרות, שלא יכלה לעמוד בקצב ובדרישות לקו טלפון שיינתן ללקוח תוך דקות, ולא בהמתנה של שבע שנים, זוכרים? ישנן עוד הרבה דוגמאות לכך. גם ההפרטה בחינוך היא תהליך בלתי נמנע. כל הלוחמים נגד תהליך ההפרטה בחינוך, הם סוג של "עגלת אלטעזאכן" שכונתית, לוחמים נגד המציאות, לוחמים נגד זריחת השמש במזרח מדי בוקר, לוחמים נגד טבע האדם. ההפרטה בחינוך היא תהליך בלתי נמנע וצריך לדעת להפיק ממנו את המיטב.
|
|
| תאריך:
|
03/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
03/02/2012
|
|
יעקב איציקוביץ
|
|
מערכת החינוך הממלכתית - מהיכן ולאן?
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דר' אמנון טיל
|
3/02/12 17:42
|
|
|
|
2
|
|
דר' אמנון טיל
|
3/02/12 22:40
|
|
|
|
3
|
|
בן צבי
|
4/02/12 00:42
|
|
|
|
|
|
דר' אמנון טיל
|
5/02/12 17:58
|
|
|
|
|
|
בן צבי
|
6/02/12 07:28
|
|
|
|
4
|
|
כתומית
|
4/02/12 20:08
|
|
|
|
5
|
|
אהוד פרלסמן
|
4/02/12 22:55
|
|
|
|
6
|
|
ג'ודית
|
8/06/12 16:28
|
|
|
|
|
|
בן צבי
|
15/06/12 19:18
|
|
בפרשת השבוע שלנו, בְּשַׁלַּח, סוף-סוף נופל האסימון למצרים שהתעקשו לדבוק בהשקפת עולמם שחייבה את החזקת בני ישראל בשליטתם ובשיעבודם. בני ישראל יצאו ממצרים - כפי שלמדנו בשבוע שעבר - לאחר שהמצרים ביקשו, ממש התחננו שיצאו כבר, כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים. אבל אחרי שבני ישראל לא שבו ביום השלישי בהתאם לתוכנית המקורית כפי שהבינו אותה המצרים, הם מגייסים את הצבא ורודפים אחריהם. המצרים משיגים את בני ישראל על חוף ים סוף, בני ישראל נכנסים לתוך הים שנבקע בפניהם והמצרים נכנסו אחריהם [שמות י"ד]: [כג] וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם, וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם-כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו: אֶל-תּוֹךְ, הַיָּם. אבל כאן משהו משתבש והם מבקשים לסגת, לברוח: וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם, אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל-כִּי ה', נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם.
|
|
|
|
|
שוק הכיסאות לכנסת הבאה הופך לסוער יותר מרגע לרגע. מדי שבוע - ימים רבים לפני יום הבוחר - מישהו אחר קופץ על העגלה הדוהרת. המצטרפים החדשים למפלגת קדימה - מפלגת-אוסף של ח"כים ושרים לשעבר ועסקנים שונים מכל הבא ליד - הם שלושה מוקיונים ישנים, מהליכוד, מהעבודה ומקדימה. שניים מהם מתוחכמים וערמומיים והשלישי לא חכם גדול: חיים רמון, צחי הנגבי ועמרי שרון. כולם בעלי קבלות בתחום העבריינות. ואנחנו, עם ישראל - שהם ודומיהם רוצים את המשרות שישפיעו על חיינו - שואלים: מה הריצה המטורפת הזו שלהם ושל עמיתיהם אל כיסאות השלטון?
|
|
|
|
|
לא חלפו להן עשרים וארבע שעות מפרסום התוצאות בפריימריז בליכוד, אץ לו רץ לו גדעון סער להשתחוות בפני אנשי פייגלין, לבקש את חסדם, ובעיקר לקרוץ להם כאומר: דעו, אני "משלכם".
|
|
|
|
|
לפני תחילת החורף הייתה הסכמה כללית בין החזאים שאנו עומדים בפני שנה שחונה יחסית. גם תחזית השירות המטאורולוגי לחודשים דצמבר, ינואר, פברואר, וגם תחזיות שונות שהגיעו ממרכזי חיזוי בחו"ל, ניבאו שבחודשים אלה תרד כמות גשם קטנה מהממוצע השנתי. ואכן, בחודש דצמבר כמעט לא ירדו גשמים, ולמרות כמות הגשם החריגה שירדה לפני דצמבר, בסוף חודש זה כבר הסתמנה תמונה עגומה למדי בכל הארץ, כשכמויות הגשמים פיגרו באופן משמעותי אחר הממוצע השנתי לעונה זו של השנה. אבל בניגוד גמור לתחזיות, חודש ינואר היה חודש גשום באופן חריג, וכך הודבק הפער במרכז ובצפון, ורק הדרום נותר עדיין בפיגור עמוק.
|
|
|
|
|
נתחיל הפעם במשהו מהבטן והלב, ולא לגמרי מהראש. ביום שבו סיים צה"ל לגרש את תושבי גוש קטיף ולהחריב את מפעל חייהם, שמעתי ברדיו את האלוף במילואים ניר רגב אומר בקול זחוח ובמין חצי חיוך מרושע, שהדבר היחיד שגורם לו להרגיש קצת צער ביום הזה הוא גורלם של הכלבים והחתולים שנשארו עזובים ללא בעלים בין חורבות הישובים. לי באופן אישי זה היה הרגע שבו התפרץ כל גוש הדמעות הענק שרבץ בגרון לאורך כל אותו שבוע והפך לבכי ללא מעצור. לא האמנתי שיכול להיות בעולם יהודי כל כך חסר לב ומוכה שנאה. סליחה על הנימה האישית כל כך, אבל אני לא שכחתי את המשפט הזה של ניר רגב, ולא אשכח.
|
|
|
|
|
