הנוסחה המנצחת של תקשורת מכסחת

מספר אירועים, פרשיות, וכותרות תקשורתיות בעיתיות, שאחריהן נוהלו תביעות משפטיות שהסתימו בפסקי דין בעיתיים, גרמו לפתיחת מחלוקת ציבורית של ביקורת על עיתונאים ושופטים.

שני פסקי הדין שניתנו לאחרונה, בביהמ"ש המחוזי והעליון בעינינה של העיתונאית אילנה דיין ותוכניתה "עובדה", בתביעה על הוצאת לשון הרע, שהוגשה נגדה ע"י סרן בצה"ל, היא דוגמה לסידרת שאלות מהותיות לגבי אמינותם ושיטות עבודתם של עיתונאים, ושיקולי תבונתם של שופטים.

פסק הדין של בית המשפט העיליון, שזיכה את דיין (למחצה) בעקבות פס"ד שהרשיעה אותה במחוזי, נימק את זיכויה בשני מושגים משפטיים בעיתיים: "בתום לב" ו"אמת בשעתה". פרשנות מקלה זו של בית המשפט, לצורך זיכויה (למחצה) של אילנה דיין, תאפשר מעתה לעיתונאים לפרסם כתבות רשלניות ולא אחראיות, ואפילו פרסום דברי שקר וכזב של השתלחות פגיעה בשמם הטוב של בני אדם, תחת המטריה המשפטית של "אמת דיברתי", "אמת בשעה", ו"תום לב".

בית המשפט נתן לעיתונאים סנגוריה כמעט מוחלטת לכל מה שיכתבו וישדרו - גם במקרים כוזבים נעדרי אמת - באם יתגוננו להצדקתם בנימוקי "תום לב", "אמת בשעתה" ו"אמת דיברתי".

"בזיכויה של אילנה דיין, הכשיר בית המשפט העליון את השקר" (בן דרור ימיני מעריב 9.2)

עקרונות ופרשנויות גמישות של עיתונאים ושופטים

שופטים ועיתונאים אינם שייכים למקצועות של המדעים המדויקים כמו פיסיקה ומתמטיקה. הם גם לא מסווגים כאחד מחוקי הטבע. על כן, רוב העקרונות, הפסיקות, והדעות שלהם אינם תורה, טוטלית ואבסולוטית. לשלטון החוק ולחופש הביטוי, אין נוסחה אחת ועיקרון מחייב אחד שהוא מוסכם ומוכר על כולם.

הנוסחה של התקשורת המכסחת ומנצחת

במסגרת עיקרון זכות הציבור לדעת, מבלי להסגיר את המקור, נחשפה לאחרונה נוסחת "האני מאמין" של חלק מהעיתונאים, שהוסתרה מהציבור.

המדובר בנוסחה, פרובוקטיבית ומניפולטיבית האומרת: אתה העיתונאי, פרסם את כל "הנאשמים" ו"הנידונים" שלך כרצונך, על-פי דעתך, הבנתך, ויכולתך, כי זו שליחותך ואין דבר שיעמוד נגדך. זאת מאחר שתמיד תהיה לך ההגנה הטובה של מערכת המשפט, שמקבלת תמיד טענתך בנוסח הקבוע, "אמת דיברתי", את כולם כיסחתי ובזה סיימתי וצדקתי. אל תירא ואל תיפחד, אתה תמיד תהיה זכאי, בשם החופש הביטוי הביטוי שניתן לך ולא לכל שאר האזרחים הניפגעים.

אלה הם עקרונות ה"אני מאמין" של העיתונאי העצמאי

אתה העיתונאי האיש הכל יכול, השופט בין ימין לשמאל.
אתה הוא הרשות הפוסקת, מעל למחוקקת ולשופטת.
אתה הוא הפוסק האחרון מהו ביטחון ומהו אסון.
את האיש שמחליט מיהו המשיח ואת מי יש להדיח.
את היחידי הקובע מה טוב ליהודים ומה טוב לערבים.
אתה הוא החוכמה, הנבואה וההשגחה העליונה במדינה.
אתה כלב השמירה של הדמוקרטיה, אבל גם כלב שנושך אותה.
אתה מעצב את דעת הקהל, אבל גם הורס אותה.
אתה לוחם למען חופש הביטוי, אבל עוסק גם בחופש הביזוי.
אתה נאבק בעד חופש הדווח, אבל שותף גם לחופש הכיסוח.
אתה פוגע בהטובים לטייס, אבל מפאר את החוטפים בפיס.
אתה יורה בכל מיתוס בארץ הבחירה והופך אותה לארץ בכי רע.
אתה שולט על טע"ר החיים (טלוויזיה, עיתונות, רדיו) ופוגע בטעם החיים.
זכור ואל תישכח את הסיסמה שמגינה עליך מכל אשמה:
"אמת דיברתי", (את כולם חיסלתי) ותמיד צדקתי.

משפט מחץ לסיכום - לזכות הציבור לדעת

הנוסחה של העיתונאים (הנ"ל) והפסיקה של השופטים (הנ"ל) הופכים את העיתונאים לזכאים ולמחוסנים בפני כל האישומים האפשריים.

פעם הייתה רק "אמת לאמיתה". היום בית המשפט המציא נוסחה חדשה של "אמת לשעתה" שהיא למעשה "אמת למחצה".