ספר השורשים של נכדי ליאור

ליאור שלי, אני מבקש להגיש לך שי צנוע לספר השורשים שלך לקראת חג בר המצווה.

ליאור, אתחיל את הסיפור מסבתא רבא וסבא רבא שלי שרה ומרדכי קלינסקי. עליהם תוכל לקרוא בהרחבה רבה בפרק הנושא את השם "הביאליסטוקאים" בספר "פתח תקוה, אם ועיר 1878- 1998" מאת אריה חשביה שיצא לאור לקראת חגיגות מאה עשרים שנה לפתח תקוה, שהתקיימו בשנת 1998.

ביוזמתה של הסבתא רבא, שלי, שרה, רכש סבא רבא מרדכי עוד בהיותו בביאליסטוק בפולין שני דונם אדמה על גדות הירקון באמצעות הרב אברהם קופלמן .

בהגיעם ארצה הם החליטו לפני עליתם לקרקע להצטרף לקבוצה, שנשאה את השם "שותפות", או כפי שהייתה ידועה בשם "הביאליסטוקאים", שהתמקמה לראשונה ביהודיה. על-פי עדות החוקר אריה חשביה מנתה הקבוצה ארבעים משפחות וביום כ"ה בתשרי תרמ"ג 8.10.1882 עלו ה"ביאליסטוקאים" להתיישבות ביהודיה.

משפחת סבתא רבא שרה וסבא רבא מרדכי הייתה הגדולה ביותר, היו להם כבר חמישה ילדים: מנדל, חיים, צבי (שהוא הסבא שלי) בלומה-לאה ומשה, שהיה תינוק בבוא המשפחה
ארצה.

על-פי עדותו של הסופר אריה חשביה,"הביאלסטוקאים" קיבלו את הצעתו של ישראל דב פרומקין, עורך העיתון "חבצלת", לפיה ילמדו במשך שנה חקלאות אצל מייסדי המושבה לפני שהם מתיישבים בפתח תקוה. כך הם נסעו בעגלות יום יום מיהודיה לפתח תקוה.

ליאור יקירי, ביהודיה הם הקימו את האגודה ששמה "אחווה ועבודה", בה סבא רבא של הסבא שלך נמנה בין הדמויות המובילות. בכל נושאי ההדרכה החקלאית נשאה בעול דמות מאוד מרשימה ורבת פעלים, יהודה ראב.

על-פי עדותו של אריה חשביה - "הביאליסטוקאים" היו בני המעמד הבינוני, נמנו אל המגזר הדתי-חרדי. בתיהם שיקפו את הרקע שלהם: ספה כבדה ורחבה , שולחן עגול, פמוטות נחושת, ספרי גמרא גדולים בארונות ספרים ישנים...הם הביאו את רכושם מהגולה ...".

חשוב לי לספר לך על עדות מרשימה מספרו של אריה חשביה, לפיה לאחד מאבות משפחתך יש חלק ביסוד האגודה הנושאת את השם "אחווה ועבודה". באגודה פעלה קרן משותפת לקניית ציוד חקלאי, היא אופיינה ביחסי אנוש וכבוד איש לרעהו. ברשותך, נכדי היקר, אצטט מספרו של אריה חשביה קטע קצר מהתקנון, שבעיצוב תכניו, למרדכי קלינסקי שלנו יש תרומה מבורכת.

" ...העבודה מוכרחת להיות בידי עצמנו ...איננו רשאים לשכור פועלים ...הנשים והבנים בזמן שהם פנויים מבית הספר והכוח בידם לעבודת ידיים , מחוייבים לעוזרנו . כל יחיד חייב לשמור דרכי חיסכון בכלכלה למען יצליח בעבודתו לחיות רק מיגיע כפיו ."

ליאור, נכון שיש בתקנון - שרק חלק זעיר ציטטתי - תקנות רבות המפליגות לעולם אידיאי אוטופי, אבל זה היה הסבא רבא שלך - איש של ספר, איש של תורה, איש עבודה צנוע ועניו, שכל חייו מבטאים רק יושרה ועבודה, איש שבערה בו ההוויה של חברה, שהונה הוא ההון האנושי העובד.

סבא רבא מרדכי היה אדם, שעשרים וארבע שעות ביממה לא הספיקו לו. הוא עבד בעבודה חקלאית קשה ובתנאים קשים
כדי לקיים משפחה שיש בה חמישה ילדים, ומצא גם עתים ללימוד תורה.

בכל הזדמנות סבא רבא הגיע מפתח תקוה למרכז תורני-רוחני ביהודיה הסמוכה, בו פעלו הרב ליבוביץ, אשר כונה הרב אלתר, הבלשן והגיאוגרף אליהו ספיר, ההוגה יחיאל מיכל פינס, ההיסטוריון זאב יעבץ ועוד שורה ארוכה של רבנים ותלמידי חכמים. בשלהי 1892 נסגר בית המדרש ביהודיה, שהיה גם מרכז רוחני למושבות.

סבא רבא שלי לא האריך ימים הוא נפטר בפתאומיות בחודש
אלול בשנת תרנ"ח. סבתא רבא שרה נטלה על עצמה את כל עול הבית וגידול הילדים. היא נפטרה בשיבה טובה 41שנים לאחר מות בעלה מרדכי ב-י"ט באלול תר"צ (1930).

דמות הסבא רבא - מורה דרך

ליאור יקירי, קח לחייך את דמותו של הסבא רבא של הסבא שלך כמורה דרך. מורה המשלב אהבה גדולה לספר הספרים עם חיי עבודה, צניעות עם אהבת אדם, כמיהה למציאות חיים ערכית ושוויונית עם מתן ביטוי לכך בחייו האישיים, במיוחד כאיש הסוכך על משפחתו וכאיש תורה ועבודה.

נכדי היקר, אמץ את עולם הערכים של מרדכי קלינסקי וקרב אותם אל לבך הרגיש.