בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כמה הקריבו בימים עברו מנהיגי הציבור, וכמה מקריבים נבחרינו היום? ● מה היו אומרים מקימי המדינה היום, בראותם את התנגדות החרדים להתגייס לצבא, לעבודה ולתרומה להמשך קיום המדינה היהודית? ● לא נותר לנו אלא להתרפק על בגין סטייל ובני דורו
|
בגין. מנהיג עם סגנון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
ביום התפטרותו, ב-1983, אמר מנחם בגין: "אינני יכול עוד... הניחו אותי לנפשי... די לראש הממשלה... אני מבקש לעזוב אותי ולהתפטר". עזב ולא שב לפוליטיקה עד יום מותו. גזר על עצמו שתיקה רועמת. ודאי היום, היה מתהפך בקברו נוכח התנהלות נבחרי הציבור של העם היהודי. אך אולי יותר מכך, היה מצטעק ביודעו על רפיון השרירים המנטלי הפושה במרבית הציבור הישראלי בשנים האחרונות, וביכולתו המצומצמת לשנות את המציאות החברתית-כלכלית-פוליטית בארץ. עשרים שנה חלפו מאז נפטר.
|
בגין, סמל לאינטגריטי ואומץ, היה בעל השכלה משפטית. הוא תבע את המונח: "יש שופטים בירושלים". שנים אחר-כך, ישתמש באותו משפט מעורר יראה הנשיא האנס קצב, ויהפוך אותו כמעט לאות קלון מעצם הנסיבות. מעניין הכיצד היה מגיב בגין להחלטת בג"ץ בשבוע האחרון, בדבר אי-הארכת חוק טל. ודאי היה מקבל אותה בכבוד, אף אם אין מסכים לה לגמרי. וכיאה לו, לא היה מתכנן לפרטי פרטים איזו מזימה קואליציונית להפילה.
|
|
|
|
|
בעת שהותו של ז'בוטינסקי בפריז, הצטרף כשותף אל ד"ר שמואל פרלמן (לימים עורכו של עיתון "הארץ"), שהיה בעל הוצאת ספרים בשם "הספר". יחד פרסמו השניים, במסגרת ההוצאה, ספרי לימוד וספרות עזר בעברית לתלמידים. מי היה מאמין היום, תוך הימצאותנו במצב הפוליטי העדין, ששניים מקצוות פוליטיים מנוגדים, ישתפו פעולה יחדיו למען מטרה נעלה? | |
|
|
|
תומכי מפלגת "הליכוד" כיום, שמרביתם מקבוצות אתניות מזרחיות ודתיות, מהווים ניגוד מוחלט למקימי המפלגה, אשר ינקו מן ההיסטוריה הציונית רוויזיוניסטית והיו אשכנזים אירופיים, אליטיסטים, מלומדים ולוחמניים. מקס נורדאו למשל, שעל שמו נקרא היישוב בו גדלתי והתחנכתי, מושב נורדיה, היה מהפכן שנוי במחלוקת שהתנתק מן היהדות, נשא פרוטסטנטית ותמך בלומברוזו, "אבי הקרימינולוגיה". בניגוד להרצל, תמך ברעיון של מדינה יהודית-ליברלית, בעלת מאפיינים של קידמה אירופית. ידוע היה כאבי תורת "יהדות השרירים" וכאביה הרוחני של תנועת "מכבי צעיר", שנוסדה בעקבות קריאותיו הנלהבות ליהדות בעלת עוצמה פיזית-נפשית שבכוחה להגשים את יעדי הציונות. הן טרומפלדור, רופא השיניים מקווקז, וז'בוטינסקי הסופר והפובליציסט מהאימפריה הרוסית, מנהיגים ציוניים לוחמניים שפעלו רבות לקידום התיישבות היהודים בארץ, נקטו פעולות שנויות במחלוקת כדי ללכד את היהודים בניכר למען העלאתם ארצה. כך למשל, בעת שהותו של ז'בוטינסקי בפריז, הצטרף כשותף אל ד"ר שמואל פרלמן (לימים עורכו של עיתון הארץ), שהיה בעל הוצאת ספרים בשם "הספר". יחד פרסמו השניים, במסגרת ההוצאה, ספרי לימוד וספרות עזר בעברית לתלמידים. מי היה מאמין היום, תוך הימצאותנו במצב הפוליטי העדין, ששניים מקצוות פוליטיים מנוגדים, ישתפו פעולה יחדיו למען מטרה נעלה? אולי הרב חיים אמסלם, שגייס בימים אלו את בנו.
|
ההקרבה האישית - דאז, והיום?
|
|
מרבית ראשי המדינה בעבר, היו יוצאי אירופה שזכו לחינוך דתי, שלא לומר חרדי. אלו הפנימו היטב את החשיבות שבזניחת אורח-החיים היהודי האישי, כדי ליצור אורח-חיים יהודי לכלל, ורובם שילמו על כך מחיר אישי כבד. כמה הקריבו אז מנהיגי הציבור, וכמה מקריבים נבחרינו היום? אף אחד לא העז להשתמש ביהדותו כתירוץ להתחמקות מעשייה. ולא משנה לאיזו קשת פוליטית השתייך. מה היו אומרים מקימי המדינה היום, בראותם את התנגדות החרדים להתגייס לצבא, לעבודה, ולתרומה להמשך קיומה של המדינה היהודית. מעניין לא פחות, האם בן-גוריון, שאיפשר בתחילת הדרך פטור מגיוס לצבא ל-400 בני ישיבה בלבד, שיווה בנפשו כי יהא זה פתח ציני להשתמטות רבתי מחובות המוטלות על כתפי כל אזרח יהודי במדינת ישראל. לנו נותרה האפשרות להתרפק על בגין סטייל ובני דורו. ובעיקר להודות לא רק על תרומתם הפיזית הענפה לקיומה של המדינה הזו, כי אם גם על ההבנה, שאם הגדולים הללו נלחמו בחירוף נפש והקריבו עצמם תוך שמירה על ערכים אנושיים ויהודיים, מי אנחנו הקטנים, שנשב בחיבוק ידיים ונאפשר לרמוס את מורשתם, ביתנו?
|
|
|
הכותבת היא כתבת ברדיו 90.
|
|
תאריך:
|
28/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2012
|
|
דר דגני
|
|
השבוע פורסמה ב הארץ, ביטאון השמאל הקיצוני, מודעה מטעם "גוש שלום", הארגון האנטי ישראלי הקיצוני הנושא את שם השלום לשווא. קשה היה שלא להזדהות עם המסר שנכלל במודעה: "צה"ל נמצא בשליטת שר ללא בסיס פוליטי, שעתידו הציבורי מפוקפק ואין לו מה להפסיד. ידיו חופשיות לשחק באש ולתכנן הרפתקאות מסוכנות. היזהרו מאהוד ברק!"
|
|
|
תלמיד, החובש את ספסל הלימודים בבית הספר הישראלי, שופט אוטומטית לכף חובה כל אדם באשר הוא אדם, אם הוא בן לעמי הארץ הקדומים, בן לעמי הנכר שחיו בארץ, אליה באו בני ישראל הן בימי האבות והן בדורו של יהושע.
|
|
|
תהום עמוקה פעורה בין החרדים ("אוכלי חינם ומשתמטים מהצבא") לבין החילונים ("אוכלי טרפה ובועלי נדה"), כך הם רואים איש את אחיו. המשטמה גברה ביתר שאת, בעקבות פסיקת בג"ץ שבטלה את חוק טל. החרדים החוששים שהולך ומתקרב היום בו החמור החילוני הנרצע ינער אותם מעל גבו השחוח, בטוחים שהם מגנים על ביטחון ישראל באוהלה של תורה. לפחות אם לא יותר, מאשר לוחמי צה"ל באוהל הסיירים, בתוך חופת המטוס, או בבטן הצוללת.
|
|
|
לכבוד יום האישה נפתחה השבוע התערוכה "חברות" בבית יד לבנים, הוד השרון, בה משתתפות 35 אמניות, מאזור השרון ומכל הארץ. האוצרת, ד"ר נאוה סביליה שדה, ביקשה להדגיש את נושא החברות המחזקת ומעודדת את שני הצדדים.
|
|
|
כיום, כשמדברים שוב על תחבורה ציבורית בשבת, החלטתי לפרסם את פרק השבת מתוך החוברת שכתבתי על חזרתי בתשובה (ממנה פרסמתי בעבר שני קטעים באתר זה בשם: "בדרכי השונה נשארתי תלמידך" ושיר: "אני חזרתי בתשובה"). אני מביא כאן את הדברים שנכתבו בתוספת כותרות משנה ועם מעט שינויים כדי לא לסטות מעניין השבת וכדי לא לערב עניינים אישיים.
|
|
|
|