מונטריאול כמשל: איך לא להיבהל מהשלג

חזרתי מביקור בן תשעה ימים במונטריאול שבקנדה, ואת פני קידמו הודעות דרמטיות בראש החדשות ברדיו ובטלוויזיה: שלג בגובה מדהים של 10 עד 20 ס"מ יורד ברמת הגולן ובגליל, הלימודים בבתי הספר בוטלו, כבישים נחסמו, התחבורה הציבורית משותקת למחצה, כאילו פקד אסון חלילה את המדינה.

בסוף השבוע האחרון, שישי-שבת-ראשון, כיסו הררי שלג את מונטריאול. היה זה השלג השני של החורף הנוכחי. הוא כיסה את כל הכבישים, המדרכות ומגרשי החניה, ורבבות מכוניות כוסו אף הן בגבעות של שלג. מבחינת שלג, מונטריאול היא אחת הערים המובילות בעולם. וראה זה פלא: איש לא שידר הודעות דרמטיות, החיים נמשכו כסדרם, האוטובוסים נסעו ללא בעיות. הילדים הלכו כמובן לבתי הספר. באחד מהם, בית ספר יהודי בעיר, ראיתי ילדים לבושים כהלכה משחקים בכדורי שלג, בזמן ההפסקה כמובן.

האם השלג שם הוא משהו אחר? כמובן שלא. להפך: הוא גבוה יותר, ומכסה שטחים רבים יותר, מאשר בישראל. אבל תושבי מונטריאול למדו איך להתמודד איתו. הם עושים זאת בשקט ובשלוה, ללא פאניקה.

בתחילת החורף התקינו כל הנהגים - כמובן גם של האוטובוסים - צמיגים מיוחדים לשלג. לכל תושב יש בבית ערדליים ומגפיים, המאפשרים ללכת ללא בעיות. קר? נכון, אז לובשים עוד ז'קט ובגד חם, ויוצאים לעבודה. הבתים והמשרדים כמובן מחוממים כולם. בבית הכנסת של חב"ד בעיר מתקיימים מדי בוקר חמישה מניינים,שהיו מלאים גם בימות השלג. קשישים וחולי לב צריכים להיזהר, אך כל היתר מטיילים ברחוב ללא בעיות. אתה צריך מונית? אין בעיה, היא תגיע בתוך כמה דקות בכל מזג אוויר. המשרדים פועלים, החנויות פתוחות, וכך גם המסעדות ובתי הקפה. שלג כבד כיסה את השדרה המוליכה לקולג' מק-גיל בעל המוניטין, אך הסטודנטים ממשיכים להגיע, בסיוע שתיים-שלוש מפלסות והכל פועל כסדרו.

המפלסות מגיעות במהירות

איך מפנים את השלג? העירייה מפעילה מאות מפלסות, ואולי יותר. מהר מאוד, כמעט מיד לאחר שהשלג נערם על הכביש, מגיעות המפלסות לכל פינה, ומפנה את הכבישים. מפלסות קטנות יותר מנקות את המדרכות. יש חלוקת עבודה ברורה: העירייה אחראית לשטחים הציבוריים, וחובתו של כל בעל דירה לנקות את החצר. בכל בית יש מגבים מיוחדים, המאפשרים לנקות את המכונית בתוך זמן קצר. כמובן ששדה התעופה והכבישים המהירים פועלים כרגיל. מה קרה? ירד שלג, אז צריך להפסיק לחיות?

למונטריאול יתרון גדול על תל אביב ועל ערים רבות אחרות: העירייה, יחד עם יזמים פרטים, בנו "עיר תחתית", שאורך רחובותיה 30 קילומטר, ובה מתנהלים החיים בחודשים הקרים. יש בה אלפי חנויות מכל הסוגים, בתי קפה, שטחים ציבוריים ועוד. יש גם קווי מטרו מצוינים ויעילים. אבל העיר התחתית נבנתה נגד הקור, היכול להגיע עד מינוס 25-20 מעלות צלסיוס. עם השלג מתמודדים בדרכים הפשוטות שתוארו למעלה.

האם תושבי מונטריאול גאונים? כנראה שלא. הם אנשים מן השורה, שלמדו לא להיבהל מכמה שעות או ימים של שלג, להתכונן לקראתם כראוי ולהמשיך לחיות כרגיל. יש מה ללמוד מהשקט ומהסדר שלהם.