השופטת ביניש - סיכום כהונה

בהגיעה לגיל 70 המכובד סיימה דורית ביניש חמש וחצי שנים כנשיאת בית המשפט העליון. בניגוד לקודמה, אהרן ברק, אשר נחשב עילוי משפטי, ביניש הייתה נשיאה שנויה במחלוקת, אשר כל מעשיה נשפטו לטוב או לרע. היא ראתה עצמה כממשיכת דרכו של ברק, מה שהביא עליה מתנגדים רבים; והיא גם לא מיקמה את בית המשפט ביחס לרשויות החוק האחרות (קרי: הכנסת והממשלה). כך, למשל, לא קבעה האם בית המשפט העליון צריך לבטל חוקים של הכנסת באופן קבוע או במקרים מסוימים.

דרך עבודתה של ביניש

זאת בניגוד לאומץ הלב והעקשנות אשר אפיינו אותה כאשר כיהנה כראש מחלקת בג"צים ב-1982, ובעיקר כפרקליטת המדינה החל ב-1989. למשל, בפרשת קו 300 היא נאבקה בצמרת הביטחונית תוך מתן גיבוי מהיועץ המשפטי לשעבר יצחק זמיר, ודרשה לחקור כיצד מצאו מחבלים כפותים את מותם הפתאומי. ביניש עזרה להקים את מח"ש (מחלקת חקירות שוטרים), ומוסד המת"בן אשר מסייע להגיש תלונה נגד בכירים בשב"כ.

התנגדותה הנחרצת למינויה של הפרופסור נילי כהן לשופטת בעליון הקימה עליה את הפרופסור דניאל פרידמן, אשר בתקופת כהונתו כשר משפטים נאבק בה קשות והציע רעיונות אשר פעלו נגד המהפכה החוקתית שיצר אהרן ברק.

תקופת כהונתה כנשיאת העליון

ביניש, הנחשבת ביטחוניסטית, טוענת שצריך לעזור למערכת הביטחון, כל עוד הדבר לא פוגע בזכויות אדם. כך, למשל, הגבילה את הצבא בשימוש ב"סיכולים ממוקדים". היא עסקה גם בתיקים פליליים תוך קידום הזכות להליך הוגן לנאשמים ולפושעים.

היו לה גם מספר פסיקות בנושא חינוך (הבטחת כיתות לימוד, קיום אפשרות גישה לבתי-ספר הממוקמים ביישובים מרוחקים). כן הסדירה לראשונה את חלוקת סמכויות החנינה בין נשיא המדינה לשר המשפטים, בפסק-דין המבטא ריסון משפטי תוך חוסר התערבות בולט בחקיקת הכנסת.

היורש אשר גרוניס

אשר גרוניס נחשב כשופט שמרן אשר מתנגד ל"אקטיביזם שיפוטי". מינויו בוצע לאחר שחברי-הכנסת שאפו לשנות את שיטת ה"סניוריטי", לפיה מתמנה השופט הבכיר ביותר למשרת נשיא בית המשפט העליון. אך במקום להציע פתרון ראוי, הם שינו את אחת מיוזמות החקיקה של פרופסור פרידמן, הקובעת כי שופט שנותר לו לכהן פחות משלוש שנים בבית המשפט העליון יתמנה לנשיא העליון.

יהיה מעניין לראות אם גרוניס ישמור על מורשתו או ינסה לרצות את חברי-הכנסת אשר הובילו למינויו.