"האח הגדול" נעור לחיים

חודש בלבד לפני סיומה נגאלה סוף-סוף תוכנית "האח הגדול" משממונה הנורא. הכל בזכות זריקת המרץ שהזריקה ההפקה לדיירי הבית המשועממים שלה, אחרי שאחדים מהם כבר מאסו בשהותם בו. רק שאת הזריקה הזו צריך היה להזריק למן הרגע שבו עלתה התוכנית למסך.

בעוד היא מפרפרת את פרפורי הגסיסה האחרונים שלה, הייתה פתאום ל"אח הגדול" עדנה גדולה. מסתבר שאת המצב הציל משחק-כדורגל סימולטני, שנערך, בו-זמנית, בין דיירי הבית בארץ לבין עמיתיהם לתוכנית הזהה בארגנטינה. המשחק, שנוהל לפי כל כללי הטקס הבינלאומיים, עורר מעצם טבעו המוזר גלים של צחוק בשל הקוריוזים הרבים שהתלוו אליו: הרכב מעורב של דיירים ודיירות, שלרובם אין מושג קלוש בכדורגל; תחליף של שער, בדמות חור שנחרת בקיר, ושאליו צריך היה להבקיע כדור בקוטר החור עצמו - משימה כמעט בלתי-אפשרית; המנונים לאומיים של שתי ה"נבחרות", עם הענקת גביע למנצחת הישראלית; ופרשנותם ההיתולית של שדר-ספורט מקצועי ושחקן-כדורגל מן השורה הראשונה.

אין ספק שהיה באלה כדי להחזיר את הצבע ללחייה החיוורות של התוכנית העייפה. והיה גם שעשוע רב בדרך-משחקן של דיירת מארגנטינה במדי הנבחרת הישראלית ושל דיירת ישראלית במדיה של נבחרת ארגנטינה. משהו בנוסח של סוס טרויאני, אבל בהחלט לא דמוי-קויזלינג.

מהומת-אלוהים

ההפקה הוסיפה והתעלתה על עצמה גם כשהצליחה לשסע אחדים מהדיירים איש ברעהו. היה זה כשהטילה משימה סודית על ויקטוריה, הדיירת-האורחת מארגנטינה, בתפקיד של סוכנת כפולה. נגזר עליה להיכנס עם קותי למקלחת, לקול צעקותיה של יאנה; לחבק את צבי מול עיניה המשתאות והמקנאות של אביבית; לכבות את נרות השבת, למורת רוחה של עינב, וגם לתקוע באוזן שלה גרעפס קולני. כל אלה יצרו, כמובן, "אקשן" אחד גדול.

אז, באמת, שאפו גדול להפקה, שהתעוררה לחיים, אבל בהחלט גם שאפו גדול לא פחות לאחד הדיירים שהתקומם למולה. הדברים אמורים בסער האנרכיסט, איש השמאל הקיצוני, שהצליח לעורר מהומת-אלוהים באנשיה ובדיירי הבית עצמו. הכל בשל התנגדותו הנמרצת לשיר עם כולם את ההמנון הלאומי "התקווה". מילותיו, "נפש יהודי הומיה", הן אלה שעוררו עליו את חמתו, בהיותן בעיניו גזעניות מדי. אין ספק שגם בכך הצליח סער להעיר את "האח הגדול" מתרדמתו הממושכת.