כיצד הגיעו הצלמים

בשבוע שעבר שידר העיתונאי החרוץ גיא פלג (ערוץ 1) ידיעה בלעדית, על פשיטה/תפיסת מסמכים במשרדו של עו"ד דב ויסגלס. ויסגלס שימש פרקליטו של ראש הממשלה אריאל שרון, בעת שזה האחרון ניהל את קמפיין הבחירות. נושא זה תלוי ועומד עתה בחקירת המשטרה, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. תפיסת מסמכים במשרדו של עו"ד ויסגלס, הינה "עליית מדרגה" בחקירה.

אלא מה? גיא פלג, שהינו עיתונאי מוכשר לכל הדעות, זכה להישג נוסף: כתבה מצולמת, ובמרכזה צילום הפשיטה על משרד ויסגלס, ויציאת החוקרים עם השלל בידם - קלסרים, בהם מסמכים הנוגעים לחקירה. חשיפה נאה.

אך כאן עולה השאלה: כיצד קורה שצלמי הטלוויזיה הגיעו יחד עם חוקרי היחידה לחקירות הונאה, שביצעו את הפשיטה/תפיסה; וכמובן - מי מי אחראי לכך. אם ניקח בחשבון הנחה סביר, לפיה השופט שחתם על צו התפיסה לא הדליף (הנחה, כאמור, לא כעובדה), ואם נתחשב בעובדה שצווים שכאלה שמורים בכספת בית המשפט, הרי שנותר החשד, לפיו המידע המוכמן הזה על התפיסה/חיפוש דלף מהמשטרה.

בהקשר לזאת מעניין לציין כמה עובדות "יבשות", הנוגעות דווקא לאירועים מן העבר הלא רחוק, המעלות שאלות קשות:

- במהלך חקירת פרשת שרון-בן-גל, הגיעו צלמי הטלוויזיה מוקדם בבוקר לביתו של יאנוש בן-גל, כשזה נשלף ממיטתו היישר לחדרי החקירה ביאחב"ל בפתח תקוה;

- במהלך אותה חקירה, הגיעו צלמי הטלוויזיה (והעיתונות) למשרדי יאחב"ל, כאשר אריאל שרון (אז ח"כ בכיר) הגיע לחקירה - לאחר שזומן ופגישתו תואמה בחשאיות לכאורה;

- עדויותיו הרבות של בנימין נתניהו, תועדו כמעט כולן על-ידי צלמי הטלוויזיה והעיתונות, שידעו, כמובן, מבעוד מועד, על בואו;

- ולעומת זאת -
צלמי הטלוויזיה "קופחו", בעת חקירתו של אהוד ברק בפרשת העמותות. בואו וצאתו ממשרדי היחידה לחקירות הונאה, לא הונצחו על-ידי הצלמים. ובמילים פשוטות: זימונו ועת חקירתו לא הודלפו.

למען הסר ספק נדגיש כאן, כי אין אני בא כאן כדי לגנות את העיתונאי והצלמים שזכו לקבל חומרים שכאלה. הלוואי עלי כל יום חומר מעניין שכזה. אלא מה? ניסיון העבר וגם ההווה מלמד, כי פעמים רבות נעשות ההדלפות באופן מגמתי, ומשמשות בידי גורמים שונים ככלי להפעלת לחצים על החשודים והעדים.

יודגש, כי אין להסיק מהאמור לעיל, כי מקור ההדלפות הוא רק מהמשטרה. לא ולא. ההדלפות שופעות גם ממקורות רבים, ובמקרה שלעיל יכול שהמידע נמסר על-ידי פקיד ששהה אותה עת בבניין סמוך וראה תכונה מוזרה סביב משרדו של דב ויסגלס; או בגורם בלשכת עורכי הדין, שקיבל לידיו מידע על התפיסה הצפויה (המשטרה מחוייבת לתאם פעולה שכזו ולבצעה רק כאשר מתלווה אל החוקרים נציג לשכת עורכי הדין). ואולם, החיזיון שאנו רואים שוב ושוב מעלה בכל זאת שאלות, לגבי השימוש שנעשה בחומר החקירה המשטרתי. במיוחד אמור הדבר בניצב משה מזרחי - אז ראש יאחב"ל, ועתה ראש אגף החקירות, האמור לספק מענה לסוגיה זו.

לכן פניתי למשטרה, הצגתי כמה שאלות, ובהן: האם ידוע להם כיצד דלף המידע; והאם המשטרה בודקת את עצמה, בשאלה האם הודלף המידע ממנה.

התגובה שנמסרה: "מדובר באשמות שווא חסרות שחר, וכדאי לחפש את המדליפים במקומות אחרים".