חברים בעצמאות כלכלית בקיבוץ המתחדש

"הקיבוץ המתחדש", המונח השגור בתיקון משנת 2005 לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), טומן בחובו עולם ומלואו, הקשור ברובו להליך שיוך דירות ונכסים יצרניים בקיבוצים, קבלת חברים חדשים, חברים בעצמאות כלכלית וחלוקת תקציבים בהתאם לתרומה וותק החברים.

הקיבוצים עברו דרך ארוכה החל ממועד פרסום החלטת מועצת מקרקעי ישראל 751 אשר התקבלה בחודש פברואר 1996 וקבעה את הדרך לשינוי המבנה האירגוני בקיבוצים והקצאת קרקע לחברים ועד לימים אלה, לאחר שאושרה בבג"ץ החלטה 979 (1155) וקבעה את ההוראות החדשות ביחס לשיוך הדירות בקבוצים והתשלום למינהל בגין הנכסים המשויכים.

נכון להיום, קיבוצים רבים פועלים על-מנת לבחון את היתרונות והחסרונות (בייחוד החסרונות) הטמונים בהחלטה 979 (1155) ביחס להחלטה 751 ובייחוד לאור העובדה כי חברים בעלי ותק העולה על 15 שנים יידרשו לשלם דמי היוון למינהל בסך של 33% בצירוף מע"מ בהתאם להחלטה 979 לעומת סכום מינימלי (בהתאם לוותק) של 11% בהתאם להחלטה 751. אנו לא נרחיב כאן את היריעה ביחס להשלכות של הוראות החלטה 979 במסגרת הליכי השיוך בקיבוצים, אך נאמר, כי רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור ליישום הוראות החלטה 979 בקיבוצים ואין כל ספק, כי בכל הקשור לקיבוץ, ההחלטה אינה ישימה וטומנת בחובה בעיות רבות שמונעות מקיבוצים רבים לפעול לפיה.

הסוגיה של תשלום דמי ההיוון עולה בייחוד במסגרת הליכי קבלת "חברים בעצמאות כלכלית" בקיבוצים, שכן מדובר במשפחות חדשות אשר אמורות לשלם דמי היוון בסך של 91% ככל והליכי השיוך יושלמו בהתאם להחלטה 751 לעומת 33% בצירוף מע"מ בהתאם להחלטה 979.

על דרך איזון התשלומים

סוגיה זו מוצאת את פתרונה בהסכמה הדדית של החברים החדשים והוותיקים, להגיע לאיזון התשלומים בין 33% בהתאם להחלטה 979 לבין 11% מינימלי בהתאם להחלטה 751 או 91% עבור חברים חדשים, כך שככל ותתקבל החלטה לעבור להליך שיוך בהתאם להחלטה 979, החברים החדשים יאזנו את התשלום הנדרש מהחברים הוותיקים, והפגיעה בחברים הוותיקים תהיה מינימלית ומאידך, החברים החדשים יוכלו לשלם דמי היוון נמוכים משמעותית. פתרון זה ישים במקרים רבים והוא הובא בפני החברים הבוחנים בימים אלה את הליכי השיוך.

המונח "חברים בעצמאות כלכלית" הוגדר בסעיף 10 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), תשס"ו - 2005. חברים אלה מתקבלים לקיבוץ במעמד של חברים עצמאיים שאינם מעבירים לקיבוץ את הכנסותיהם ומאידך אינם זכאים לקבל סיוע ותמיכה מהקיבוץ.

אז תשאלו "מה הואיל חכמים בתקנתם"? התשובה היא, כי על-מנת לשמור על עיקרון הערבות הדדית, נקבע בקיבוצים כי תוקם "קרן לעזרה הדדית" אליה משלמים החברים בעצמאות כלכלית תשלום חודשי, כאשר ברבות הימים וככל ויידרש יוכלו החברים החדשים לפנות לקבל סיוע מהקרן. אנו תומכים בקיום הקרן ובתרומה שלה לעיקרון ההדדיות בקיבוץ ובייחוד לחיבור של החברים החדשים עם החברים הוותיקים בקיבוץ בקשר של ערבות הדדית.

קבלת חברים בעצמאות כלכלית - מוצלחת מההרחבות הקהילתיות

לאחר טיפול בעשרות משפחות חברים בעצמאות כלכלית, אנו שמחים להביע את עמדתנו, כי יש לברך על התהליך הקורם עור וגידים בקיבוצים מזה מספר שנים במסגרתו מתקבלים חברים חדשים במטרה להזרים דם חדש לאוכלוסיה המתבגרת בקיבוץ. התופעה של קבלת החברים בעצמאות כלכלית נמצאה כמוצלחת הרבה יותר מהתופעה של "ההרחבות הקהילתיות" בקיבוצים.

משפחות החברים בעצמאות כלכלית משתלבות במרקם העדין של החברים הוותיקים בקיבוץ הרבה יותר טוב מאשר בהרחבות הקהילתיות. המשפחות החדשות מתקבלות בברכה במקום בו ניתן להיות חבר בקהילה תומכת הנותנת מקום לחברים החדשים ומאפשרת להם להיות חלק מקיבוץ מתפתח המאפשר לחבר החדש ליטול חלק בהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב דמותו של הקיבוץ המתחדש.

מאידך, במסגרת ההרחבות הקהילתיות והבניה מחוץ ל"שטח המחנה" בקיבוץ, מצאנו, כי הואיל ומדובר בשכונה נפרדת מהקיבוץ, נגרמים מתחים רבים בין חברי הקיבוץ הוותיק לבין משתכני ההרחבה בנושאים רבים הקשורים ליישום הוראות המינהל וגביית כספים מהמשתכנים, דבר הפועל בניגוד לעיקרון המנחה את החברה הקיבוצית של גיבוש הזהות והערבות ההדדית.

בקיבוצים רבים בהם השכילו לשמור על המרקם העדין של האוכלוסיה המתגבשת בקיבוץ בחיבור בין חדש לישן והקפידו על עיקרון ההדדיות, מצאנו כי שוררת אחווה ורעות בין החברים אשר צועדים ביחד לעתיד חדש ולעידן חדש בקיבוצים ומחזירים עטרה ליושנה.