News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 463,715  סלולר - 913,508
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
ההתערבות חסרת התקדים של בג"ץ בניהול ענייני הכנסת נובעת מן המצב המטורף בו אנו מצויים, ומצירוף של שלושה נימוקים: אדלשטיין הוא יו"ר זמני, הנושא נוגע אליו אישית והוא מתעלם מעמדת הרוב   ...
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
לא עזרו ניסיונות ההרגעה של ראש הממשלה מר נתניהו והציבור לא נרגע עד שאזל המקום במזווה, במקרר ובמקפיא החדש
גבר צועד בחניון ריק בתל אביב [צילום: עודד בלילטי/AP]
שי אגסי
קוריאה הדרומית הפעילה גל בדיקות מאסיבי ובידוד בררני. ישראל מפעילה בידוד רחב ובדיקות בררניות. "הפוך גוטה, הפוך"    כדי לייצר גל בדיקות צריך להלאים את מכשירי ה-PCR ולאמן דוקטורנטים (ש...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
יוסף שטח עו"ד   |   תגובות
להכין את העורף
להיות מוכנים לכל תרחיש [צילום: פלאש 90]

חשיבות נושא הכנת העורף מתגברת נוכח ניסיון העבר, הרחוק והקרוב, של כשלון מערכות שלמות בפעולתן בעת מבחן

▪  ▪  ▪
המציאות קשה וההכרעות גורליות. ביקורו של ראש הממשלה בארה"ב המחיש את הדילמה בפניה ניצבת ישראל. הציבור אינו מפנים את המשמעויות והתקשורת אינה מסייעת לו.יש שיאמרו אולי טוב שזה כך. מה שחשוב הוא שההנהגה וכל מערכות השלטון יפנימו ויפעלו בהתאם. לראשונה , הוצגו בבירור שתי עמדות: האחת לתקוף את אירן במטרה למנוע את הגרעון והסיכון הקיומי, והשנייה להימנע מתקיפה כל עוד החרב אינה מונחת על הצוואר.

חשוב לציין שאין לי ולציבור הידע והיכולת לדון בנושא ולו רק בגלל חוסר הכרת הפרטים והתמונה המלאה שהינה סודית ,כפי שחיוני שתהיה. לכן מי שאמורים לבדוק ולפקח על ההיערכות הם: מבקר מערכת הביטחון, מבקר המדינה, המועצה לביטחון לאומי, המשרד להגנת העורף.

אי ההסכמה : שתי דעות.

האמת היא שקשה להכריע בין שתי השאלות, כי בשתיהן היגיון רב ולא ניתן לדעת מראש התשובה הנכונה. מחנה אחד סבור שאין לתקוף- התקשורת, שאינה אוהדת את נתניהו, השמאל ואנשים רציניים כמאיר דגן. המחנה השני סבור שיש לתקוף. הרציונל בדברי ראש הממשלה - מה יקרה אם יהיה מאוחר מדי ואירן תתקוף ותפגע אנושות במדינה הקטנה. הטיעון הנגדי - תקיפה פירושה מלחמה ודאית, שתוצאותיה מי יישורם, בעוד שבאלטרנטיבה, ייתכן שלא יהיה צורך במלחמה והבעיה תיפתר באופן אחר.

איני מגנה את מאיר דגן - כי אני מאמין שהוא אינו פועל מטעמים אישיים בנושא זה, אלא משוכנע בצדקתו ובחובה שמוטלת עליו כאזרח להשפיע (עד היום מטרידה את צבי זמיר התחושה שמא לא הפעיל את מלוא כובד משקלו בויכוח שקדם למלחמת יום הכיפורים). דגן טוען שהאירנים ינהגו ברציונאליות אם כי רציונל אחר ( שיעי). ייתכן, אך אין ודאות שאכן כך יהיה מאחר שהמניע האירני אינו לאומי, אלא דתי, מוסלמי, שיעי. כל מי שמתייחס לנושא האירני חייב לקרוא ספר או חומר על הדת השיעית ועל ההיסטוריה השיעית, הקיצונית והרוויה באלימות. בכלל, מלחמות דת מאופיינות ,לכל אורך ההיסטוריה, בקיצוניות ובאי רציונאליות.

ההסכמה

בקיצור - איני יכול לדעת מי צודק .אולם אני מניח שבעלי שתי הדעות יסכימו לקביעה שבכל מקרה יש להכין כלהלן את העורף לשם עמידה בשני התרחישים. חשיבות נושא הכנת העורף מתגברת נוכח ניסיון העבר, הרחוק והקרוב , של כשלון מערכות שלמות בפעולתן בעת מבחן ( דוגמת השריפות בכרמל, בכל בו שלום ובאיקיאה ):

1. הכנת ההגנה הפסיבית - מקלוט, אמצעי כיבוי אש, פינוי, וכל הדברים שיש להכין למלחמה בה משתמשים בטילים.אגב לקחי טילי סדאם חוסיין לא נלמדו - עובדה שמאז המשיכו לבנות מגדלים עם קירות זכוכית.

2. תרגול הליכי קבלת ההחלטות, במיוחד שישנם גורמים וגופים רבים - דרג מדיני, ביטחוני, אזרחי, וגופים כמו רח"ל (רשות חירום למלחמה) ויש משרד להגנת העורף, וצה"ל ופיקוד העורף, ויש משטרה ויש כיבוי אש ורשות מקומית ועוד. האם באמת תרגלו קבלת החלטות בכל הדרגים? יש לתרגל קבלת החלטות גורליות בזמנים קצרים ביותר.


3. לווי תקציבי מתאים - כשמגיע הדיון בתקציב הביטחון נוטים התקשורת והאוצר לבקש קיצוץ והתייעלות. אך מה לעשות שהתייעלות היא עניין לטווח ארוך ואינה נעשית במידי ואילו הצרכים הם דחופים ובסכומים אדירים. אין ספק שצריך לשנות את סדרי העדיפויות במצב כזה. בהקשר זה ראוי לשבח את סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שלמרות הביקורת שספג , הגדיל כל הזמן את יתרות המטח של המדינה בסברו שתידרש לכך בעת מלחמה.

4. הכנה נפשית וחברתית - השיח התקשורתי עוסק ב"שטויות" כמו האח הגדול, המסעדות, האלכוהול בפאבים, במכוניות וכיו"ב, כאילו חיים בנורווגיה. שגרה היא בסדר, אך במצבנו מיותר להתייחס למאמרים של גדעון לוי ושל דוד גרוסמן ולהפגנות על זכויות החיות. אנו לפני איום אירני גרעיני. גם הימין צריך לעסוק בעיקר, ולזנוח את הרגשת הכול יכול והמשיחיות והראייה שהכול זה התנחלויות. כבר אמרו חז"ל שאין סומכים על הנס. לחרדים צריך לומר "די, עד כאן, יש ששים אלף בחורי ישיבה, מכאן זה עבודה ושירות לאומי, כי זה פיקוח נפש".
. בעת הזאת, חשוב לסגור פערים חברתיים ואישיים - עילית ותחתית באותה סירה. אין הבדל במלחמה בין טייקון, מנכ"ל, לבין איש מעמד ביניים, לבין חרדי, לדתי, לחילוני, לעולה חדש ולערבי. בין איש ימין לאיש לשמאל. על הכל לנהוג בשיקול דעת ובאיזון, בנחישות ובתקיפות. מאידך, אסור להפחיד את הציבור ולהכניסו לפאניקה. צריך להכינו לחוסן נפשי ולכושר עמידה איתן. לסגור פערים ולרתום את כל החוגים להיערכות (למשל גיוס כל המנכ"לים לתפקידי חירום).


5. שינוי בהתנהלות הממשלתית והשלטונית - צריך להנהיג ולנהל בנמרצות ללא חשש של ועדות חקירה ,ללא ייעוץ משפטי בכל דבר ועניין תוך דאגה לכסת"ח. לצד העקרונות החשובים של זכויות חוקתיות וזכויות אדם, עיקרון של תום הלב, צריך להוסיף עיקרון יסוד חשוב נוסף - עיקרון השכל הישר ולפיו לפעול - לא צריך לחשוש מועדות חקירה כי הן לא תהיינה.

6. קיום שיח אמיתי ואחראי על-ידי התקשורת - לתקשורת תפקיד חשוב ביותר. עליה לזנוח את החיפוש אחר הפן האישי שבכל נושא ולהתרכז בעיקר. אותו הדבר לגבי חברי הכנסת, המנהיגים החברתיים וגם מנהלי החברות (להפסיק עם שכר המיליון שקל לחודש ועם הניהול הכוחני). אלה דברים שאינם מתאימים למצב. תחושת השותפות והקרבה בין האנשים חיונית לכושר העמידה.


7. בחינת דרך חשיבה אחרת לגמרי בנושא הגרעין - כללי המשחק אחרים.החשיבה האסטרטגית שונה. "העיירה" כיום לא רק בוערת, אלא תושביה בסכנה. לכן צריך לחשוב גם במונחי הישרדות. ישראל היא מדינה קטנה עם זאת מחולקת לשלושה-ארבעה אזורים. כשנתקל יעקב אבינו בעשיו אחיו וחשש ממנו , הוא ביקש לפצל את מחנהו לשניים, כדי שאם יותקף המחנה האחד, יהיה המחנה השני נשאר לפליטה. צריך לחשוב במונחי אפשרויות תגובה . דברים אלה אינם יכולים לבוא לדיון ציבורי. הם בידיעת סמכות ואחריות המנהיגים וראשי השלטון, שצריכים לגלות שכל ישר ואחריות עליונה. לא מן הנמנע שצריך לחשוב במונחים של מניעה.

8. המשך בהפעלת לחץ מדיני על אירן - באמצעות סנקציות חריפות על אירן. כגון הפעלת סנקציות תעופתיות כך שאירנים לא יוכלו לטוס לכל מקום בעולם. עוד לא מוצו כל דרכי הלחץ.

9. הירתמות העם היהודי - ראשית, עליו להפגין בכל הזדמנות. להפגין בפני כל שגרירות אירנית נגד הטרור ולמען מניעת נשק גרעיני מאירן.להפגין נגד בראדעי וראשי הארגון לפיקוח אטומי על שנתנו לאירנים להוליך את העולם שולל. שנית, גורמים בעם היהודי צריכים להבהיר לעם האירני שאם מדינתם תשתמש חלילה בנשק גרעיני נגד ישראל, ינקום בהם העם היהודי, באשר הוא, עד חורמה ועד חורבנה של אירן וישתמש במיטב הידע והטכנולוגיה. הרוע והטירוף אינו מונופול של אירן. עם חכם תתחכם ועם מטורף תתטרף.

יש גם דרך שלישית לעם היהודי - לפנות לחכמי האיסלאם בעולם המוסלמי סוני ואלי גם השיעי- שאלוהים הוא אחד, שלנו ושלהם, שהוא שומר על העם היהודי מזה שחר ההיסטוריה. .שהיהודים אינם הכופרים באלוהים ,והם מקודשים בתורה ובקוראן. אלוהים יכול להביא עליהם אסונות טבע כרעידות אדמה ושיטפונות. יש לפנות במיוחד לאימאמים של קטאר סעודיה ומצרים - שגם הן אינן מעוניינות באירן גרעינית - ולהפנותם נגד השיעה הקיצונית ונגד הגרעון של אירן.

10. הקמת ממשלת אחדות - גם אם סיכויי הקמתה קטנים כיום. וודאי שיש לקרוא לאחדות לאחר הבחירות. זאת במטרה שהעם יהיה משוכנע בנכונות קבלת החלטות וכושר העמידה שלו יתחזק.

לסיכום - יש להכין את העורף לעמידה בשני התרחישים. ודאי שפעולה אמריקנית ובינלאומית עדיפה להשגת המטרה. בתחבולות תעשה לך מלחמה, בסודיות ובהפתעות. סכנות החיים רבות ונמצאות בכל מקום - פגעי טבע, מחלות ,תאונות. הגרעין הוא גם סכנה כזו וגם עמה צריך להתמודד. יש להניח למחלוקות, ולהתאחד בהתמודדות.

תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
יוסף שטח
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
להכין את העורף
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
את העורף למלחמה
16/03/12 19:52
2
AviW
26/03/12 19:49
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מדינת ישראל לא התברכה בכיכרות או ברחבות גדולות והָדוּרות כמו באירופה או באמריקה. הכיכרות ה"היסטוריות" כמו כיכר מוגרבי וכיכר דיזנגוף בתל אביב וכיכר ציון בירושלים נהרסו בתנופת תהליך אורבאני מעוות, והכיכרות החדשות אינן משדרות איזה הוד ורושם כפי שהיינו מצפים, וביניהם "כיכר רבין", שלה משמעות מיוחדת במינה.
16/03/2012  |  צבי גיל  |   מאמרים
למעלה ממיליון אזרחים, בהם ילדי גנים ותלמידי בתי ספר שמתגוררים בדרום המדינה, היו כלואים השבוע בבתיהם ובחדרי ביטחון, מחשש של פגיעה ממטחי הטילים ששוגרו מהרצועה לאורך כל שעות היום.
16/03/2012  |  אריה אבנרי  |   מאמרים
המילה "לחם" מופיעה במקרא כ-300 פעם בעיקר בשתי משמעויות. הראשונה, כינוי לבצק של קמח הבא מחמשת מיני הדגן (והם: חיטה, שעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל) הנאפה בתנור ומשמש כמזון העיקרי ברוב ארצות העולם הן לאדם והן לבעלי החיים וקרובים למשמעות זו הם: חלה, עוגה, פת, צפיחית, תופין ורקיק. השנייה – שם כולל של מגוון המזונות למיניהם, וקרובים למילה זו, הם: מאכל, אוכל, כלכלה, טרף, בר, מזון, פרי, צידה ועוד.
16/03/2012  |  ד"ר מוטי גולן  |   מאמרים
המשכן במהדורה חוזרת - מדוע? מה לומדים מאדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב? ומה פשר ההופעה הסדרתית של השבת? וגם: משה הממונה על הקופה הציבורית על כל אלה ועוד בפרשותינו ויקהל-פקודי
16/03/2012  |  ציפי לידר  |   מאמרים
השבוע קוראים בתורה שתי פרשות, וַיַּקְהֵל ו-פְּקוּדֵי. שתי הפרשות האלו מקבילות לשתי פרשות שקראנו, כל אחת בנפרד לפני שבועיים ושלושה, תְּרוּמָה ו-תְּצַוֶּה שם קראנו את ההוראות שקיבל משה לבניית המשכן וכליו והשבת קוראים על אודות הביצוע של אותן הוראות. זה מתחיל בכך שמשה אוסף את כל ישראל [שמות ל"ה]: [א] וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה ה', לַעֲשֹׂת אֹתָם. בהמשך הוא אומר שני פסוקים, שעניינם הוא השבת ובעזרת השם נספיק לדבר גם עליהם, ורק אחר-כך מתחיל לדבר על המשכן וכליו. [ד] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-צִוָּה ה' לֵאמֹר. [ה] קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה', כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה': זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. נזכיר כי בפרשת תְּרוּמָה הלשון היא [פרק כ"ה]: [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.
16/03/2012  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
איתמר לוין
פסק דין רע - מחוסר ברירה
איתמר לוין
בג"ץ ידון הערב בסוגיית בחירת יו"ר הכנסת
היום לפני
המחבל שנוטרל ונורה
ירה ונפגע [2016]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מעסק למותג: כך הופך כל חיוג מקוצר להישג מושלם מול הלקוחות
כתיבת המומחים
ד"ר אליהו לביא מסביר על זיהוי וטיפול בבעיות במערכת העיכול
יום הולדת
אורון חיים 26/3
חקלאי רן 26/3
פוגל משה 26/3
פוגל יונה 26/3
דר יצחק 27/3
אייכלר ישראל 27/3
סוייד חנא 27/3
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il