אירן כבר ניצחה

המועצה לזכויות אדם באו"ם תדון היום בבקשת הפלשתינים לבחון את השלכות הבנייה בהתנחלויות על זכויותיהם. על-אף שבעלות בריתה של ישראל נוכחות במליאת הוועדה, צפויה הבקשה לעבור. בי-ם מבהירים: זה מכשול נוסף לחידוש המו"מ, לא נשתף פעולה
הפלשתינים טוענים בדיוק מה שטוען בית המשפט העליון, נתניהו ובגין.

הקרקעות הן שלנו ואתם מנצלים אותם. גם נגד אנשי מגרון הגישו הפלשתינים דרישה לפיצוי על שימוש בקרקע. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם כי לא הביאו הוכחות לבעלות או חזקה או שימוש. כל זה לא מנע את השלטון הישראלי לגרש את תושבי מגרון קצת הצידה כי הרי הקרקעות "פרטיות".

ההתנהלות הסכיזופרנית של ראש הממשלה ושל מדינת ישראל סופה להתרסק. ראש הממשלה לא יכול לטעון בכנסת הייתי נגד ההינתקות ולהמשיך אותה במדיניותו. לא יכול לגנות את נוכחותה של אירן ברצועה ולא להכריע את המלחמה.

ניצחון לכל טענות הנאכבה

ההסכמה להעתיק ישוב יהודי ביו"ש היא הרסנית הרבה יותר מהרס הישוב עצמו. עצם קבלת ההנחה כי גם ללא כל הוכחת בעלות או חזקה כל קרקע בארץ ישראל היא קרקע ערבית [פרטית] כשהכוונה היא הגנה לאומית מטעם היהודים למען פלשתין היא הניצחון לכל טענות הנאכבה. היינו שעם ישראל כולו הוא פולש זר גם בתל אביב ולא רק בשייח' מוניס או ביפו אלא גם בדיזנגוף ולא רק בסומייל.
זו קבלת הטענה שהציונות מהווה בעצם קיומה 'שימוש מפריע' , גזענות בתוך האזור הערבי ויש לסלקה ומי שהיה שושבין להחלטה או מילא פיו מים הם כל חברי הכנסת שבקואליציה מן הימין המדומה, שריהם ויועציהם מראש הממשלה ועד לאחרון הפקידים.

כל הליכוד, כל 'ישראל בתינו' כל החרדים, כל ה'בית היהודי' וההנהגות הרבניות של יהודה ושומרון כמו ההנהגות האזרחיות.
כעת מתנהל ויכוח בין המנהל האזרחי לצה"ל בדבר האחריות לסילוק מתנחלים שקנו לאורך שנים חזקה בקרקע נטולת בעלים וללא תובעים באשר המנהל האזרחי טוען שעל-פי תקנותיו אין כל צורך בהוכחת בעלות וכל שימוש בקרקע , כל נטיעה יהודית מהווה 'שימוש מפריע'.

המנטאליות הזאת פשתה מזה שנים במגויסות של "הימין" למען השמאל שהרחיב את אחיזתו לכל ההנהגות המדיניות והשיח הציבורי. כמו שאמר יוסי שריד בעצרת שבה נרצח רבין. "השלום הוא העבודה של מר"ץ". הוא התכוון שמפלגת העבודה כלומר רבין הונחה על-ידי מר"צ. גם רצח רבין הוא בסופו של דבר העבודה של מר"צ וכך יהיה גם גורלה של מדינת ישראל.

חבר הכנסת אלקין טוען שהמנהל האזרחי נוקט בניסיון פוטש. אבל כאן מסתיים המאבק במלים. נתניהו ובגין יגנו על בית המשפט העליון בכל תנאי ובכל מחיר. עמדתו של המנהל האזרחי הועברה לביצועו של אלון ניצן אלוף פיקוד המרכז החדש הטוען שהוא רוצה יחסים חדשים עם התושבים אבל ימשיך בהתנהלות הישנה אם זו התגובה לפני ואחרי הסכם מגרון.

תבוסה רוחנית

כל עוד הציבור היהודי ביהודה ושומרון לא יפנים כי אין לו בינתיים כל הגנה ולכן הוא חייב בהגדרה עצמית מחוץ למדינת ישראל שנכבשה על-ידי שונאיה הוא נידון לאבדון ממש כמו מדינת ישראל כולה המהווה 'שימוש מפריע' באזור כולו כפי שהיהודי עצמו מהווה 'יצור מפריע' לקיום הסדר והשלום בעולם.

המאבק ברצועה גם אם יסתיים ב'תהאדייה' ברגיעה זמנית (המאמר נכתב בפרוץ הסבב הנוכחי) יעצים את כל הגולדסטונים בעולם כי בינתיים היהודים אינם מתכוונים לנצח ולא רק צבאית אלא בעיקר הם הפנימו את התבוסה הרוחנית. כל ההיסטוריה העברית היא בעצם היסטוריה פלשתינית. היהודים שקרנים-הערבים דוברי אמת. דת משה שקר-דת מוחמד אמת. לכן ניצחון שהוא רק צבאי הוא ניצחון מדומין ובלתי אפשרי ליהודים.

מאיר דגן ראש המוסד לשעבר שנותר מאושפז במוסד גם לאחר שחרורו יחזור ויאמר אלף פעמים כי אסור לתקוף באירן ובסופו של דבר לא רק שנתניהו לא יתקוף אלא הוא יקדם באמצעות הלחצים הבינלאומיים את "חזון שתי המדינות" שפירושו כניעה והסכמה לתפיסת "השימוש המפריע".

ההסכמה להזזת במגרון - הסכמה להעתקת שרידי היהודים לאוגנדה

תהליך "השלום" פירושו הכרעת היהודים בכל העולם גם ללא יריה אחת. הרגלת היהודי להכחשת זהותו וניכוס כל שואה באשר היא אך ורק לטובת הרוצחים. היטלר הוא קרבן השואה ולא העם היהודי.
באופן טקטי, ההסכמה להזזת הישוב במגרון היא הסכמה להעתקת שרידי היהודים שיישארו לאחר המלחמה הבאה לקנדה או לאוגנדה.

לכן אנו קוראים לכל ההנהגות ולכל היהודים הפשוטים לחשוב מה משמעות הסכם מגרון ואיך עוצרים את ההתרסקות במדרון.

ברור שכאשר נותנים למיליון נוצרים אוננגלים להנהיג את ישראל ולעוד מיליון קתולים לגרום לויתור על הר ציון ולעוד רבנים ראשים ושותפיהם לוותר על הר הבית אירן כבר ניצחה .

עם ישראל קום התנערה, לך עבוד את ה' אלוקיך במקום אשר בחר ה'.
הקרב קרבן פסח במזבח החדש בציון וכך תבדיל בינך לבין אלוהי מצרים.

אם לא תעשה כן-דינך כרת.