בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פסיקת בג"ץ בעניין מגרון היא פגיעה חמורה בעיקרון הפרדת הרשויות. בטווח הארוך, ייתכן שהוא ישלם על כך מחיר כבד
|
ג'ובראן, גרוניס ונאור. אקטיביזם שיפוטי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
גם הכהן הגדול של האקטיביזם אהרן ברק וגם יורשתו דורית ביניש הקפידו שלא להיכנס ראש בראש ברשות המבצעת ונזהרו שלא לתקוף חזיתית מדיניות מוצהרת של ממשלה נבחרת | |
|
|
|
|
אין להקל ראש בחומרת ההחלטה של שופטי בג"ץ. זה לא היה מופע נוסף של אקטיביזם שיפוטי, אלא כיפוף ידיים כוחני של בית המשפט מול החלטה מדינית של ממשלה נבחרת. בפרספקטיבה רחבה יותר בג"ץ מגרון ייזכר כנראה כנקודת שיא של פגיעה בהפרדת הרשויות - אחת מאושיות היסוד של הדמוקרטיה. לא תמיד זה היה כך. בית המשפט הגבוה לצדק הקפיד תמיד לפחות על מראית עין של ממלכתיות ושמר על כבוד מינימלי לרשות המבצעת. גם בימי תור הזהב של האקטיביזם השיפוטי היה ברור לשופטים שיש קווים אדומים שבית המשפט לא חוצה. ביטול החלטות מנהליות פוגעניות, כן; מתן סעד עם השלכות תקציב נרחבות, כן (מיגון עוטף עזה); ביטול חוק גוסס של הכנסת שהממשלה ממילא לא התכוונה להאריך (חוק טל); ואפילו ביטול של חוק שלם שלא עמד בתנאי "פסקת ההגבלה" (הפרטת בתי הסוהר). אבל גם הכהן הגדול של האקטיביזם אהרן ברק וגם יורשתו דורית ביניש הקפידו שלא להיכנס ראש בראש ברשות המבצעת ונזהרו שלא לתקוף חזיתית מדיניות מוצהרת של ממשלה נבחרת. הפעם הסכר הזה נפרץ: ממשלת ישראל החליטה שהביזיון וההזנחה של עקורי גוש קטיף לא יחזרו על עצמם בבנימין, ותושבי מגרון יפונו מבתיהם רק אחרי יצירת פתרון הומניטרי חלופי, אבל שופטי בג"ץ אמרו לא. הרשות המבצעת לא ביקשה לסתור את פסק הדין אלא לדחות את ביצועו, וזוהי החלטה מדינית מובהקת שבה לבג"ץ אסור להתערב. יש לשים לב לנימוקים שציינו השופטים: "שלטון החוק", "סופיות הדיון", "שלא להצטייר כפורעי חוק". הטיעונים העמומים הללו לא נבחרו סתם. כזכור, עו"ד מיכאל ספרד מ'יש דין', המייצג בבג"ץ את מי שטוענים לבעלות על הקרקע, הגיש גם לבית המשפט המחוזי תביעת פיצויים מן המדינה בשם מרשיו הפלשתינים, אך משך את תביעתו ברגע שנציג המדינה דרש ממנו להוכיח את בעלותם על הקרקע. הדבר לא נעלם מעיניהם של שופטי בג"ץ, והם יודעים היטב שהעניין איננו זכות הקניין. הסיפור האמתי פה הוא מאבק אידאולוגי עקרוני של ארגוני השמאל ופקידי הפרקליטות מול ממשלת ישראל והמתיישבים. במאבק הזה בחר בג"ץ לנקוט צד, ובכך סימן את עצמו כשחקן בזירה הפוליטית. יכול להיות שהשופט גרוניס עשה זאת כדי להוכיח ש"אין לו אחות", לאחר שנבחר לנשיאות מכוחו של "חוק כצל'ה", ואולי לא. כרגע זה לא משנה. תגובות הזעם שנשמעו בזירה הפוליטית מבהירות שלתחושתם של המחוקקים נחצה פה קו אדום. בטווח הארוך, על הפרת האיזון הזו בג"ץ עשוי לשלם מחיר כבד. עד היום, בתוך גוש הימין בכנסת גבר כוחם של הדוגלים בהבנות ופשרות מול בית המשפט, מתוך רצון שלא לשבור את הכלים. לכן הקואליציה דחתה הצעות רדיקליות כמו שינוי מבנה הוועדה לבחירת שופטים וחוק השימוע לשופטים בוועדת חוקה. היום, כשבית המשפט הוא ששבר את הכלים, הכף בהחלט עשויה לנטות אל הצד השני. החלטת בג"ץ עשויה לשכנע גם את המהססים והמתונים שהדרך היחידה להציל את בית המשפט מעצמו היא רפורמה מעמיקה בתהליך בחירת השופטים, הגדרה מחודשת של הפרדת הרשויות, והגבלת כוחה של הרשות השופטת.
|
|
|
|
|
המסקנה האופרטיבית המשמעותית ביותר של סאגת מגרון היא הצורך הדחוף לביסוסה של תשתית משפטית חדשה להתיישבות היהודית ביו"ש. חוק ההסדרה של אורלב צריך להיות המאמץ הראשון בדרך להפיכתה של לב הארץ למקום של דין וסדר. אחרת הכאוס ימשיך לחגוג | |
|
|
|
בנוגע למגרון, המדינה מעולם לא סיפקה הסבר משכנע למדיניות האיפה והאיפה שהיא מנהלת ביו"ש. מדיניות המנהל האזרחי בנוגע למאחזים בדווים בלתי חוקיים היא שלא לפנות מאחז קיים לפני "קיבוע", דהיינו בניית שכונת קבע חלופית במקום מאושר. כך הצהיר במפורש ראש מחלקת הפיקוח מרקו בן שבת במספר הזדמנויות. אבל קאסטת המתנחלים נחותה כנראה בעיניה מקאסטת הבדווים. דברים מפורשים מצינו בפסק דינה של השופטת דליה דורנר בבג"ץ ג'הלין (2966/95): "רשות מנהלית הפועלת בהגינות ובסבירות אינה רשאית לפנות בני אדם המתגוררים שנים בקרקע שתפסה מבלי להציע להם מקום חלופי הולם ואף פיצויים. אין המדובר במעשה חסד הנעשה לפנים משורת הדין, אלא בחובה משפטית המקנה זכות משפטית בת אכיפה. כך נהגה הרשות בטיפולה בבדואים בישראל. היא דאגה להקמת יישובי קבע עבורם, ואף נתנה מענק כספי לכל בדואי שהרס מבנה בלתי חוקי שהקים על אדמות מנהל המקרקעין". אבל זהו עניין שבשוליים. המסקנה האופרטיבית המשמעותית ביותר של סאגת מגרון היא הצורך הדחוף לביסוסה של תשתית משפטית חדשה להתיישבות היהודית ביו"ש. חוק ההסדרה של אורלב צריך להיות המאמץ הראשון בדרך להפיכתה של לב הארץ למקום של דין וסדר. אחרת הכאוס ימשיך לחגוג. ככה זה: כשאין מלך בישראל ואין חוק ביו"ש, כל פרקליט הישר בעיניו יעשה.
|
|
תאריך:
|
10/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
10/04/2012
|
|
יהודה יפרח
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ע.ג.
|
10/04/12 23:37
|
|
|
|
צנחן
|
11/04/12 00:59
|
|
|
|
שאול העברי
|
11/04/12 09:59
|
|
|
|
מיכאל ב
|
14/04/12 22:22
|
|
|
|
המבקר
|
11/04/12 00:59
|
|
|
|
ישמעאל
|
11/04/12 06:54
|
|
2
|
|
אהוד פרלסמן
|
10/04/12 23:39
|
|
3
|
|
נחום שחף
|
11/04/12 01:56
|
|
4
|
|
פילסוצקי
|
11/04/12 04:50
|
|
5
|
|
דודו ביתן
|
11/04/12 09:10
|
|
6
|
|
אני רק הערה
|
11/04/12 09:17
|
|
|
|
אהוד פרלסמן
|
11/04/12 14:50
|
|
7
|
|
שאול העברי
|
11/04/12 09:41
|
|
8
|
|
גדעון אמיר
|
11/04/12 14:13
|
|
9
|
|
אנה מירושלים
|
11/04/12 20:37
|
|
10
|
|
כרמיאלי
|
11/04/12 23:12
|
|
המחשבה שתהיה חברה במפלגה שמנהיג אותה מזרחי שהושפל על ידה, הורסת אותה. אם תחליט לשוב, הוא יכול "לנקום" בה, וגרוע מזה - הוא יכול לנהוג בה בכבוד, מה שיבליט את האיכות האנושית שלו, על זו שלה. בקיצור, ציפי לבני עדיין בכאסח עם רגע האמת.
|
|
|
מלחמתה של המדינה כיום היא לא רק על קיומה, אלא על מקומה בין העמים ותדמיתה בעולם הרחב, מה שכמובן משפיע בעקיפין על שרידותה הפיזית. התקשורת הגלובלית כיום היא גם נשק ,והביאה לכך שישנם כמה מאות אנשים במדינה החותרים נגדה ללא הרף במדינות העולם. הגיע, לכן, הזמן שמדינת ישראל תתחיל להתמודד ברצינות עם אויביה מבית היוצאים לחו"ל ושם פוגעים במדינה על-ידי השמצות, דברי בלע ושקרים.
|
|
|
רבות דובר על אודות חברת דלק נדל"ן. החברה נמצאת בבעלות יצחק תשובה ועוסקת בתחום הנדל"ן ונסחרת כיום בשער של 16 אג' המגלם לחברה שווי שוק של 62 מיליון שקל, כאשר בשיאה נסחרה המניה בשער של מעל 2,000 אג' (שנת 2007).
|
|
|
התבשרנו על היוזמה לתיקון חוק יסוד. יוזמת חוק שמוביל שר המשפטים יעקב נאמן קובעת, בין היתר, כי בג"ץ יוכל אומנם לבטל חוקים של הכנסת, אך הכנסת תוכל לחוקק אותם מחדש ברוב של 65 ח"כים.
|
|
|
הציבור הערבי בישראל נכנס אף הוא לתקופת "אביב" פוליטי, אך זהו "האביב השחור". זהו מושג עונתי המביא אסונות פוליטיים מזה שישים וארבע שנים. אין כאן עניין של "צדק" ישראלי מול ערבי או להפך, אלא מצב שבו השמחה של צד אחד היא היגון של הצד השני. מי שמתעלם מכך הוא בת-יענה ומי שחושב לכפות שמחתו על יגון זולתו הוא חסר רגשות והבנה פוליטיים. הרבה עבודה פוליטית, חינוך והבנת האחר חייבים להיות מושקעים בבעיה הזו כדי שהפער בין שמחה ליגון לא יתרחב, חס ושלום, לתהום דמים שאין ממנה חזרה.
|
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|