לאחרונה נקלעתי במקרה לרחוב נידח בשולי תל אביב, אשר מתפתל בין מיכלי הדלק של תחנת הכוח רידינג, אי-שם מאחורי תחנת הכיבוי של העיר. לא היכרתי את הרחוב, אבל להפתעתי גיליתי שסימטה שכוחה זו משמשת להנצחתו של שר וגדול בישראל: השר והאלוף
רחבעם זאבי, הידוע בכינויו גנדי, שנרצח לפני כעשר שנים על-ידי מחבלים ערביים.
רחבעם זאבי, היה במשך שנים רבות המנהל והרוח החיה של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, והוא האיש שהפך מוסד זה לאתר תרבות מרכזי בעיר ולאבן שואבת לתושבי תל אביב ולמבקרים בה. במוזיאון ארץ ישראל, פרי טיפוחיו של גנדי, מתקיימות תערוכות, הצגות ופעילויות חינוך ותרבות אחרות, המיועדות לבני כל הגילים.
המקום הטבעי והמתבקש להנצחתו של רחבעם זאבי (גנדי) הוא מוזיאון ארץ ישראל. בעקבות הרצח פניתי - בתפקידי אז כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי - אל מר
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב -יפו אז וגם היום, בבקשה להנציח את זכרו של האיש ולקרוא על שמו את המוסד המפואר. ידוע לי שגם אחרים פנו בבקשה דומה. ההתחמקות לא איחרה לבוא. עיריית תל אביב-יפו מיאנה לעשות את המעשה המתבקש. רק כעבור כעשר שנים היא מצאה לנכון לצאת ידי חובתה ולהנציח את זכר האיש באופן שאינו מכבד את האיש ואינו מכבד את העיר ואת העומד בראשה.
מסתבר שבהקשר זה הופיעה לאחרונה כתבה
ב-YNET (זיו רביב ויואב מלכה, 02.04.12), תחת הכותרת: "טענה: השר רחבעם זאבי הונצח ב"חצר האחורית". כותרת המישנה כללה את ההסבר שככל הנראה הוביל להתנהגות, התמוהה בלשון המעטה, של העירייה: "עיריית תל אביב קראה רחוב בשפך הירקון ע"ש השר שנרצח אך בני משפחתו לא עודכנו. גורם עירוני: מכיוון שהעירייה לא מאמינה בדרכו הפוליטית, לא יכלו לאשר משהו יותר מכובד. בנו פלמ"ח: מיקום הרחוב לא מעורר כבוד".
איפה ואיפה בנושא ההנצחה
אינני יודע מי הוא אותו גורם עירוני עלום, אבל לא ייתכן שהטענה "שהעירייה לא מאמינה בדרכו הפוליטית" תשמש עילה לפסילתו הפוליטית של אדם הראוי להנצחה. הן ברור לכל שמי שאינו מזדהה עם דברי גנדי בעניין "טרנספר מרצון" יזדרז להנציח את מי שדוגל בטרנספר בכוח של יהודים למען שלום, או אפילו למען "שלום". אין ספק שבבוא היום יזדרזו עסקני תל אביב לקרוא כיכרות ושדרות על שמו של נשיא שנוי במחלוקת, אבי הסכם הדמים ומלחמת אוסלו שנבעה ממנו. העיר, המתיימרת להיות חופשית ומתקדמת ופתוחה למגוון הדעות, מפעילה מדיניות של איפה ואיפה בנושא ההנצחה, וככל הנראה עסקנים בעירייה הם הקובעים מי יונצח וכיצד, בהתאם לדעותיהם הפוליטיות האישיות.
כנצר למייסדי תל אביב, צר לי לראות כיצד העיר - המתיימרת להיות העיר העברית הראשונה - נושאת שם זה לשווא. האם דעותיהם הפוליטיות של עסקנים קטנים צריכות לעצב את חזותה של העיר העברית הראשונה (?) ואת הנצחתן של דמויות חשובות בקורותינו?
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
