קורה לעיתים קרובות, כי רמת המתיחות והחיכוכים בין בני הזוג גוברת. מה קורה אם, חלילה, מגיעים לסיטואציה אלימה או מסוכנת?
במקרה של אלימות פיזית, רצוי עם פרוץ ההתקפה האלימה, לנתק מיד מגע מהצד האלים ולפנות בהקדם למשטרה.
חשוב לעמוד על-כך שהמשטרה תגיע מייד, או סמוך ככל שניתן. עם בואם, רצוי להציג בפניהם את הראיות הקיימות לאלימות ובמקרה כזה - ניתנת למשטרה הסמכות להרחיק את בן הזוג האלים מהבית, בדרך כלל עד עשרה ימים.
אם הזמן שבו הורחק בן הזוג האלים על-ידי המשטרה, לא מספיק וישנה אפשרות לסכנה ממשית, קיימת אפשרות להגיש בקשה לצו הגנה, אשר מוגשת לבית המשפט (השלום, או לבית משפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני). לבית המשפט ניתנת הסמכות להוציא צווי הגנה לפרקי זמן של עד שלושה חודשים בכל פעם, והוא רשאי להאריך את הצו בכל פעם במידת הצורך, עד לתקופה מירבית של שנה.
במקרה של חשש מפגיעה אפשרית, בעקבות הגשת הבקשה, ניתן להגישה במעמד צד אחד, ללא נוכחות הצד האלים ובמקרה כזה ייקבע מועד דיון במעמד שני הצדדים, תוך שבוע מהמועד שבו ניתן הצו. במסגרת הבקשה לצו הגנה, ניתן לאסור על החזקת נשק מהצד האלים, או לחייבו שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט.
קיימת חשיבות רבה לתיעוד הרפואי של הפגיעות הפיזיות ו/או לתיעוד הסכסוך בעזרת צילומים או הקלטות (במקרה של אלימות מילולית), הן לצורך הגשת תלונה במשטרה והן לצורך קבלת צו הגנה ו/או הגשת תביעה לפיצויים.
מרגע הגשת התלונה, לא ניתן לבטל את התלונה והדבר מצוי בסמכותה הבלעדית של המשטרה ויש לה שיקול דעת האם לפתוח בהליך פלילי נגד הצד האלים ולהגיש נגדו כתב אישום.
מומלץ, בייחוד אם ישנם ילדים, לפנות למרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (אשר גובים מחיר סימלי והתמחותם המקצועית היא לעזור לבן הזוג האלים), או לגורמים אחרים אשר יכולים לעזור לבני הזוג במתן ייעוץ וסיוע נפשי.
חשוב לדעת, כי במקרים קיצוניים של אלימות במשפחה, יפסוק בית המשפט פיצוי כספי.
בפסק דין תקדימי, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 64901/96), חייב בית המשפט בעל מכה לשלם לאישתו פיצויים עונשיים בסך של 20,000 ש"ח, בגין הנזק שסבלה שעיקרו כאב פיזי, תחושת פחד, בושה פגיעה בהערכה עצמית ועוד.
בית המשפט באמצעות פסק דין זה, מבהיר כי פסיקת פיצויים עונשיים בגין עוולת התקיפה, היא במקרים אחדים אמצעי נוסף, למגר את תופעת האלימות.
_____________________
הכותבת היא עורכת דין במשרד בן-חמו, אלוני, סיני-וכולדר ושות'.
אין במאמר להוות תחליף לייעוץ משפטי וכל האמור בו הינו בבחינת מידע כללי.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
