זה לא כדורגל, זו אלימות ומסוכנת!

בשבוע שעבר (15.4.12) בעקבות החלטת ביה"ד העליון של ההתאחדות לכדורגל, כתבתי מאמר שנפתח במשפט: "יום עצוב לאוהדי הספורט החיוביים (והם הרוב) בישראל". בהמשך, כתבתי כי "ההחלטה המקלה של בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, היא בבחינת החלטה שתהווה בכייה לדורות. איזה מסר יצא מבית הדין ומדייניו הנכבדים? מה יסיקו מכך, "אוהדי" הכדורגל, האלימים".

האלימות במגרשי הכדורגל, שברה שוב את שיאיה המזוויעים. הפעם, בסיום המשחק בוינטר בין הפועל ר"ג לבני לוד, המתמודדות על כרטיס עליה לליגת העל, החלה קטטה המונית בין שחקני הקבוצות, כשגם מאמן בני לוד מוכה ומכה. הכל לעיני הקהל ומצלמות הטלוויזיה.

כדורגל ותוצאותיו צריכים להיעשות בצורה ספורטיבית, במגרש במהלך המשחק ! את התובנה הזו, המובנת מאליה, נראה כי יש מי ששכחו. נראה כי יש מי שמעדיפים לשכוח.

אז, חובתנו להזכיר להם. אלימות אינה מותרת, גם לא בלהט היצרים שבמשחק כדורגל. חמור יותר, כאשר היא פורצת בקרב שחקנים ובעלי תפקידים במועדוני כדורגל, כפי שראו עינינו בשבועיים האחרונים.

אלימות, היא סכנה עצומה לכדורגל, לספורט ולחברה הישראלית בכללותה, לא פחות מטרור.

דרושה אכיפה חסרת פשרות

הפעם, אין בכוונתי לבקר את מה שלא נעשה. כאזרח וכאוהד ספורט אני דורש טיפול ראוי ומיגור האלימות, הפעם, במגרשי הספורט.

אפשר וצריך לפעול בשיתוף פעולה בין משרד התרבות והספורט, המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט, הקבוצות ובראש ובראשונה מוסדות ההתאחדות לכדורגל, משרד החינוך והתקשורת, כדי למגר את האלימות.

אפשר וצריך לפעול בשיתוף פעולה, באמצעים משולבים של הסברה, ואכיפה חסרת פשרות וחסרת סובלנות לאלימות. אם מי שמתכוון לנהוג באלימות (והרי בד"כ לא מדובר בעבריינים מקצועיים) יבין כי הוא והקבוצה היקרה לו, ישלמו מחיר כבד, אם תהיה נחישות וחוסר פשרה במלחמה באלימות, היא תימוג. קבוצה ששחקניה נקטו באלימות, תיענש בחומרה עד כדי הורדת שתי ליגות! קבוצה שאוהדיה נהגו באלימות, תיענש בהפחתת נקודות!, שחקנים שינהגו באלימות יורחקו לתקופה מינימאלית של 6 חודשי פעילות! אוהדים שינהגו באלימות יואשמו (לאחר איסוף ראיות כמובן) בהליך מהיר.

וראוי אם צריך, יש לשנות את תקנון ההתאחדות ואפילו את חוק העונשין. מי שלא יכבד את החוק מפאת כבודו, יכבד את החוק מחשש מן העונש בכבד שיספוג. האמור לעיל, אינו בבחינת תוכנית סדורה, לא התייחסתי לשיטור ואבטחה במגרשים ולא לנושאים נוספים. אבל, זהו הכיוון, אכיפה מיידית ובלתי מתפשרת, לצד הסברה מתאימה בבתי הספר ובתקשורת. זה חשוב יותר מבחינות מיצ"ב ובגרות.

מילה אחרונה, לשחקנים ואוהדים. בואו נזכור כי ספורט, הוא דבר יפה, יש בו ריגוש ויצר, הישגיות ופעילות ברוכה. בואו נעודד את קבוצותינו האהודות, אין צורך לשנוא את הקבוצות היריבות. שחקנים, אתם אמורים להיות ספורטאים וככאלה, לשמש גם דוגמה לצופים בכם, בהם ילדים ובני נוער.

בואו נזכור: אפשר אחרת, זה בידיים שלנו!