|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למרות הקושי, לא כל חייל מת הוא חלל
|
שניים מחברי נהרגו במהלך שירותם הצבאי ● אחד נרצח על-ידי מחבל והשני טבע ● מדוע שניהם נחשבים חללים אם מותו של אחד מהם היה אך במקרה בעת שירותו הצבאי בעוד מות השני היה חלק מהמאבק הלאומי? ● הגיעה העת לומר את הדברים בקול: לא כל חייל מת הוא חלל
|
שני חברים היו לי, שלמדו איתי ביחד. שניהם מצאו את מותם בעת שירותם הצבאי ולשניהם הייתה הלוויה צבאית מלאה. שני החברים הללו שלי מוכרים כחללי מערכות ישראל ושמותיהם יוזכרו בין שמות 22,993 חללי צה"ל. אבל יסלח לי האל ויסלחו לי הוריו של אחד מחברי ההרוגים, הוא לא צריך להיות ברשימה הזאת.
אותו חבר טבע במהלך שירותו הצבאי. זה היה ביום שישי באחד מחופי הים שבמרכז הארץ. כמו בכל הסיפורים על נופלים, זה היה זמן קצר לפני השחרור שלו. החבר השני, לעומת זאת, נהרג מאש מחבל בעת שנסע עם אמו לביתם שבמערב השומרון.
כאן טמון כל ההבדל. יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל צריך להיות מוקדש לחללים, ולחללים בלבד. אין בו מקום לחיילים שנהרגו במהלך שירותם הצבאי ללא קשר לפעילות הצבאית שלהם. אולי כדאי לחזור קצת למקורות ולזכור שהמונח 'חלל' מחובר בקשר ישיר ובלעדי אל החרב שפגעה בו. כך באופן קבוע - המונח חלל קשור לפעולת רצח. בין אם זה הביטוי "חלל חרב" או הפסוק " כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו".
מי שאינו משתייך למשפחת השכול כואב את אובדן היקיר לו יום יום, שעה שעה. יום הזיכרון נועד לשתף את כלל אזרחי ישראל ששפר עליהם גורלם ושלא איבדו מי מבני משפחתם באבל. אך הקישור של העם כולו יכול להיות רק עם מי שבמותו ציווה לכל השאר את החיים. עם מי שמותו היה חלק מן המאבק הצבאי-הלאומי לתקומת ישראל. לא עם מי שמותו היה מוות פרטי.
בקטגוריה הזאת אפשר לכלול גם הרוגים בתאונות אימונים, גם את מסורטני הקישון ואפילו את סגן הילה בצלאלי שנהרגה בעיצומה של פעילות צבאית. אומנם פעילות טקסית, אך חלק בלתי נפרד מפעילות צה"ל.
כל שאר מי שמצאו את מותם ושאך במקרה היו חיילים באותה עת צריכים לקבל מצה"ל תמיכה, צריכים לקבל הטבות כספיות מן המדינה, אך לא להיכלל במשפחת השכול.
הדברים שאני כותב אינם נוחים ואינם נעימים. אך הגיעה העת לשים קץ לפרצה הזאת שנולדה אך ורק מטעמים רגשניים ומחוסר יכולת לעשות הפרדה ברורה בין דם לדם ובין דין לדין. רק כך תימנע זילות של יום הזיכרון שנותר עד היום אחד הימים הקדושים האחרונים שעוד נשארו לרוב אזרחי מדינת ישראל.
|
| תאריך:
|
24/04/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/04/2012
|
|
איציק וולף
|
|
למרות הקושי, לא כל חייל מת הוא חלל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שאול א.
|
24/04/12 23:14
|
|
|
|
|
|
ajn
|
25/04/12 22:33
|
|
|
|
2
|
|
אביטנסקי 123
|
25/04/12 07:13
|
|
|
|
3
|
|
ירושלמי
|
25/04/12 08:29
|
|
|
|
4
|
|
aviku
|
25/04/12 08:49
|
|
|
|
5
|
|
הגוי..
|
26/04/12 09:49
|
|
|
|
|
|
הגוי..
|
26/04/12 11:16
|
|
נכון שאי-אפשר בלי פרסים? איך יעניקו אנשים הטבות לחבריהם שאותם הם מוקירים ומעריכים את עבודתם ופועלם? הכי פשוט זה להמציא טקס, שכל מהותו זה ניפוח האגו ואם אפשר, אז להפוך אותו לכינוס שנתי, כי יש הרבה חברים, ואז נדרשים להקים ועדת פרס, שבראשה יעמוד מקבל משכורת ופקידה ועוזרים, ולידם לשים חברי ועדה לבחירת המועמדים, שבאופן מקרי הם ממש לא אובייקטיביים, שיקבלו גם הם פרסום וסיוע לקדם את עצמם בחינם;
|
|
|
|
|
בין אנשי המופת, בהם אני נזכר בין יום השואה ליום הזיכרון לקראת יום העצמאות, נמצא תמיד אברהם לייב הויזמן, ויחד עימו בולטת מאוד דמותו של אורי בן ארי שהיה תת-אלוף, מפקד גייסות השריון, מנכ"ל בקונצרן כור, מנהל חטיבת הכבישים ועבודות עפר בסולל בונה, קונסול ישראל בניו-יורק, מנכ"ל חברה בתחום אנרגיה חלופית ויחד עם אשתו היה בעלים של חברה להוצאה לאור בשם מילכה הוצאה לאור. היה נשוי למילכה ואב לשבעה ילדים, נפטר ממחלה בתל אביב ב-15 בינואר 2009. היה גם סופר פורה שהמפורסם בספריו והמומלץ מאוד נקרא: "אחריי!".
|
|
|
|
|
ערב יום העצמאות אנו עדים שוב לגילויי אלימות בקרב נוער, צעירים ומבוגרים, בהצגת תיאטרון, במגרשי כדורגל, בכבישים, ברחובות, במקומות בילוי. גלי האלימות הזו מעוררים תמיד תגובה מותנית מיידית: הכול בגלל הכיבוש. הכיבוש משחית. מסקנה: צריך לבטל את הכיבוש, כי עצם העובדה שאנו שולטים על עם אחר נגד רצונו כופה עלינו להיות אלימים וזה מחלחל מהצבא - סדיר ומילואים - אל כל התושבים.
|
|
|
|
|
מי שהולך לישון עם פרעושים ופשפשים, שלא יתפלא אם יקום בבוקר ועקיצות על כל גופו.
|
|
|
|
|
סרטה החדש של מאיה קניג, 'אורחים לרגע', עולה לאקרנים ברחבי הארץ החל מה-26.4. הסרט, זוכה פסטיבל ירושלים האחרון בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, מספר את סיפורה של נערה, בת להורים גרושים, שנשלחת על-ידי אמה בארה"ב ארצה, אל אביה. או זאת לפחות הייתה המטרה של קניג, כשהיא כתבה את התסריט.
|
|
|
|
|
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
