|
|
איזון לצורך יצירת שוויון בחלוקת המשאבים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
המושג "נכסי קריירה" מתייחס לכושרו של האדם להשתכר, וליתר דיוק לשיפור הכושר להשתכר אשר נוצר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, בדרך הכלל, מכישוריו של האדם, השכלתו, ניסיונו והמוניטין שרכש האדם לאורך תקופת הקשר הזוגי.
בניגוד לנכסים אחרים שצוברים בני זוג במהלך נישואיהם כגון דירה, רכב, זכויות פנסיוניות וכיוצ"ב, נכסי קריירה אינם נמדדים על-פי הקריטריונים הרגילים וקיים קושי אובייקטיבי במדידתם והערכת שוויים כיון שהם בבחינת "נכס" אשר פירותיו מתקבלים בעתיד.
למרות כל השינויים שחלו בתקופתנו במבנה התא המשפחתי, עדיין רבים המקרים בהם אחד מבני הזוג מקריב את התפתחותו המקצועית לטובת ההתפתחות המקצועית של בן/בת זוגו ולטובת גידול הילדים וטיפוח התא המשפחתי. מצב זה יוצר פער בין בני הזוג, פער אשר נוצר במהלך הנישואין ועקב הנישואין.
בשנים האחרונות ניכרת בפסיקה מגמה ברורה של הכרה בנכסי הקריירה כנכסים ברי חלוקה ואיזון לצורך יצירת שוויון בחלוקת המשאבים בין בני זוג שמתגרשים.
בפסק דין מוביל ותקדימי קבע בית המשפט העליון (בע"מ 4623/04) שכושר השתכרות הוא נכס ויצירתו תלויה לא מעט בתרומת משאבים מצד בן הזוג האחר ולכן הוא זכאי ליהנות מכך במקרה של גירושין. ביהמ"ש קבע כי יש לכלול "נכסי קריירה" שצבר בן זוג במהלך הנישואין, כנכסים ברי איזון בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, ואולם, האיזון ייעשה אך ורק ביחס לפער ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג תוך כדי מהלך תקופת הנישואין ועקב הנישואין.
בית המשפט העליון מודע לקושי לכמת את תרומתם של בני הזוג "זה לזו וזו לזה" ולעובדה כי אין נוסחה אקטוארית המבטאת תרומה זו ולכן קבע כי כללי החלוקה והאיזון יקבעו "ממקרה למקרה" ולא באופן אוטומטי.
בעת פירוק השיתוף יבחן ביהמ"ש את הפער שנוצר בין בני הזוג במהלך הנישואין ועקב הנישואין, ויאזן אותו בכסף או בשווה כסף. מן הפער הזה יש לגרוע את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי ואת התרומה שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.
אלמנטים נוספים שישקלו ע"י ביהמ"ש בעת האיזון: משך הקשר הזוגי, גיל בני הזוג, אופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני הזוג וכן מרכיב הוויתור שעשה כי אחד מבני הזוג לטובת בן הזוג האחר.
