לוחם נגד עוולות הממסד

My D.N.A I can’t change. אתמול, מוצ"ש, נערכה מחאת "תחילת קיץ 2012" נגד ביבי ו-94 חברי קואליציית הגנבים והמושחתים שלו – כי נקעה נפשו של העם בלשון המעטה. אבל רוב העם לא הגיע. זה אותו עם שרוב מוחלט שלו מקיא על הפוליטיקה הישראלית, ואינו מאמין בגרוש לפוליטיקאים.

השתתפתי במחאה האותנטית של כמה האלפים שבכל-זאת הרגישו צורך להגיע בגרונות צרודים, בתופים ושירה, והמון אש בעיניים. אבל הייתה זו עוצמה באש קטנה, כזו שאינה מחייבת את הגנבים בסביבתו של נתניהו להזמין את מכוניות הכיבוי.

אלה התובנות שלי מניסיון ההחייאה של המחאה העממית בישראל:

1. רוב העם שמקטר אינו מוכן לנקוף אצבע כדי לממש זכויותיו בישראל שכביכול אמורה להיות דמוקרטית, עם שוויון לכולם בכל מקום, ותמשיכו לקרוא את מגילת העצמאות וחוקי היסוד שאמורים בעוד מי יודע כמה שנים להוות את החוקה לישראל...

2. התקשורת שחטפה מכה אנושה ב"סיקור" ו/או ייזום המחאה של קיץ 2011, הגיעה... אבל לא פרסמה את אינסוף האירועים קורעי ומחממי הלב שהיו במחאה המבקשת להתרומם מחדש. כמנהגם המנותק מעיתונאות ומקצוענות, הם הצליחו לראיין את... דפני ליף (שבכלל לא ראיתי אותה במקום), את קונטס (שכן ראיתי נדחף לאחת הפינות), ואת הוד מעלתו הקיסר החדש שמצא מהר מאוד מקומו לצד הפוליטיקאים לאחר הבחירות הבאות – איציק שמולי. את כל אנשי השכונות שיזמו, ביצעו והפכו את כיכר רבין לרגע אחד למקום קדוש יחסית לזוהמה נגדה כוונה המחאה – דחקו לצד כאילו היו סתם ממורמרים שהעם לא מאחוריהם.

3. אני מתכוון להמשיך... ללחום... ללא לאות. לא איכפת לי מי המחנה שיעמוד מאחוריי, וממש לא מעניין אותי אם יעודדו אותי או שימשיכו לשבת בבתי קפה ולקטר... ואחר-כך לבקש עצה מה לעשות במקרה שגם להם יתנכלו בנושא כואב בליבם...

4. אמשיך להיות ברחוב... עם מגאפון רב-עוצמה, בכל עת שתתפנה לי מרוב מטלות היום... ואטחן לכם את המוח שמתנוון מסיבה בלתי ברורה של האקלים הישראלי.

5. אמשיך להתרוצץ בבתי המשפט ולרוצץ לממסד את הגולגולת ככל שאוכל.

6. אמשיך לעזור לכל פונה, קרוב ורחוק, ואתעלם לחלוטין מהאדישות הבלתי ברורה של הציבור הישראלי לדרוש את זכויותיו.

אעשה כל מאמץ לחבר בין היחידים והגופים הוולונטריים הלוחמים החברתיים בישראל, כדי שאוטופיה תהפוך למציאות.