ירושלים היא עיר קסומה אך טעונה, רוויית סכסוכים וקונפליקטים. על ירושלים נשבעים, על אחיזה בה נהרגים. רוב ממשלות ישראל נהגו כך; ירושלים סיפקה להם הזדמנות לבטא מסירות נפש לרעיון היהודי, לשיבת ציון, ללאומיות שלא פעם גבלה בלאומנות.
הגיע הזמן להפוך אותה למרכז של יצירה, להפיח בה רוח חיים, למשוך אליה צעירים שירצו לחיות בה, להקים בה את ביתם; הגיע הזמן להפיל את החומות בין אלפי הסטודנטים שכלואים בקמפוסים מסוגרים ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהעיר; לפתח דיאלוג בינם לבין היוצרים והאמנים שחיים לבין תושבי השכונות, לבין החרדים, לבין הערבים שחיים בה ובסביבותיה.
כל כך מגוונת אוכלוסייתה של ירושלים. למה שלא תתערבב, תפרה, תיצור, תפריח; במקום להסתגר, להתגונן, להתנכל. יש לירושלים הזדמנויות שאין לאף עיר אחרת בעולם. טדי קולק היטיב לזהות אותם.
להכניס את התעסוקה והיצירה למרכז העיר
מרכזי ההייטק הראשונים בירושלים הוקמו בתקופתו של קולק ומוקמו בהר חוצבים והגן הטכנולוגי במלחה. היה לי הכבוד להיות חלק מהמפעל החשוב הזה. זה היה הצעד הראשון. אבל זה היה טוב לעת ההיא. השלב הבא היה חייב להכניס את הטכנולוגיה והתעסוקה למרכזי הערים.
מוקדים כמו רובע המדיה של ה-JVP, הממוקם בבית המדפיס המנדטורי, מגלמים את השאיפה להפיח חיים של יזמות עסקית לצד יזמות חברתית ותרבותית במרכז העיר. רובע המדיה נותן במה למאות סטרטאפיסטים טכנולוגיים ותרבותיים שבונים את הדבר הגדול הבא דווקא במרכז ירושלים. לצידם פועל פרויקטJVP " בקהילה " שמעסיק עשרות עובדים ומעניק מידי שנה, ל-3000 מילדי השכונות המוחלשות את הכלים להצליח תוך שיתוף פעולה עם מעל 120 מתנדבי שנת שרות מכל הארץ, שנרתמים לחזק את הילדים ולהעצים אותם ואת משפחותיהם.
פרויקט "זאפה ירושלים במעבדה", משמש כיום מרכז מוסיקאלי תוסס בליבה של העיר ובנוי על אותו עיקרון: מכנה יצירתי משותף, ושילוב בין תחומים ומגזרים שונים.
העברת הקמפוס של האקדמיה לאומנות בצלאל למגרש הרוסים - 2,700 סטודנטים צעירים, תאבי חיים שמתגוררים, יוצרים ומבלים במרכז העיר - יהפכו את ירושלים לעיר שצעירים מכל העולם נוהרים אליה. שוו בדימיונכם: בצלאל במוקד וסביבו נבנה מתחם אומנותי שיכיל את בית הספר לצילום מוסררה ומכללת הדסה. מגרש הרוסים הופך מבית מעצר למוקד שמתפוצץ מיצירה.
ירושלים צריכה ויכולה להפוך לעיר הקמפוסים של ישראל. זרמים רבים ביהדות שואפים להקים בירושלים לפחות בית ספר אחד וזאת עבורנו הזדמנות.
שילוב בין חומר לרוח
לפני 20 שנה הוקצה ל
רשות השידור שטח ענק במתחם שערי צדק הישן, ליד שוק מחנה יהודה. דבר לא נעשה מאז. הבראת רשות השידור והקמת גוף שידור ציבורי איכותי כדוגמת ה-BBC בישראל, הוא צו השעה וצעד שיהפוך את ירושלים למרכז תקשורת בינלאומי.
איך נשאיר את אותם העובדים בירושלים כשמחירי הדיור כל כך גבוהים? דיור בר השגה - למורים בבצלאל שמעל ל-90% מהם מתגוררים כיום בתל אביב; לאלפי העובדים במגזר הציבורי; לעובדים ואנשי התוכן של רשות השידור המתחדשת, לרופאים בהדסה, שערי צדק ובתי חולים אחרים.
רבים מהחילונים רואים בחרדים יריב מר שנאבק עימם על ההגמוניה בעיר. במקום להיאבק תקשיבו לקולות שעולים מהאוכלוסיה החרדית. אלפי נשים חרדיות ומאות גברים חרדים הצטרפו בשנים האחרונות למגזר ההייטק בישראל. רבים בקהילה החרדית הם כיום צרכני תרבות, ספורט ותקשורת. נושיט להם יד, נשלב אותם, יש להם מה לתרום, עוצמתה הכלכלית של ירושלים תקפוץ מדרגה באופן דרמטי.
יש פוטנציאל עצום גם לאוכלוסיה הערבית. אנחנו מסתכלים עליהם ורואים צרות. בואו נבחר זווית הסתכלות שונה. נתייחס אליהם כאל גשר שמחבר את ישראל למזרח התיכון ולפעילויות הכלכליות והתרבותיות שמתרחשות באזור.
רבים מהתושבים הערבים מסתובבים בבירות של מדינות ערב. הם נחשפים להזדמנויות שלא מגיעות כלל לאוכלוסיה היהודית. בעיני רוחי, וללא קשר היכן יעבור הגבול סביב ירושלים, אני רואה מרכזי עסקים, תיירות ותרבות, המעסיקים ערבים ויהודים שעובדים זה לצד זה, יוצרים ביחד ומשגשגים ביחד. רווחה כלכלית משכיחה עוינויות ומשטיחה קונפליקטים.
כוחה של ירושלים הוא בשילוב שבין חומר לרוח, בין הנכסים הגשמיים לנכסים הרוחניים, בין מורשת היסטורית מרתקת, לבין הווה יצירתי ותוסס. המרכיבים כבר כאן. נותר רק לקרב ביניהם כדי להפוך את ירושלים לעיר יצירתית וקוסמופוליטית.
אם תל אביב היא העיר התוססת של ישראל, ירושלים יכולה להפוך לעיר התוססת של המזרח התיכון כולו תוך 10 שנים.
