האטימות של רון חולדאי התקפלה

לפני מספר שבועות הפגין רון חולדאי נחרצות של שררה אטומה ואווילית נגד "מוקד רעש מסוכן לסביבה" בעיר תל אביב, העונה לשם מירי אלוני.

בלב כרך סואן בשערי שוק הכרמל, אל מול רחוב מרכזי שוקק חיים יפים של עיר חיה ונושמת, אל מול המולת רכבים של תחבורה ציבורית, מצא ראש העיר רון חולדאי את "מוקד הרעש המסוכן ביותר לשלום הציבור" - קולה של הזמרת מירי אלוני - אותה החליט להניס מהרחוב כאחת העברייניות המסוכנות.

כמו שהתקפלו רון חולדאי ופקחיו מול ים האדם, שכיסה את שדרות רוטשילד ב-14 ביולי 2011, כך התקפל רון חולדאי ואיתו גם פקחיו לנוכח עוצמת מחאה, שמאנה לעבור לסדר היום, כשאטימות, שררה ואווילות ביקשו לגרש זמרת מהרחוב באביב של 2012.

עוצמת גלי המחאה הרתיעו את ראש העיר. מירי אלוני חזרה לכיכר מגן דוד בפתחו של שוק הכרמל. יהיה זה לכבוד לעיר תל אביב, אם ראש העיר ייזום מופע הצדעה מכובד בחסות העירייה לזמרת מירי אלוני.

עיר של תרבות חייבת לדעת לכבד את אומניה, גם אם בלית ברירה - לא מתוך בחירה - הם נאלצים למצוא את קיומם בתוך המולת הרחוב. מפגש בוטה של שררה עם אומן, שנקלע למצוקה, אינו מכבד את רשויות החוק ואת האחראים לניהולה של העיר.

ראש עיר חייב לדעת לחבק גם אומן בשעותיו הקשות, כשמצוקה פקדה אותו. דיאלוג רק באמצעות צווי גירוש של פיקוח זה דיאלוג אלים ואין לו מקום בשפת הדיבור שלנו.

בהזדמנות זו אני רוצה להפנות את רון חולדאי להגדרה מילונית של המילונאי אבן שושן למושג חינוך - " חינוך הוא הקניית הרגלים, דרכי חשיבה והתנהגות, פיתוח מידות האופי והכשרים הרוחניים להשגת מטרה אידאלית ...".

ההתנהגות של ראש העיר כלפי הזמרת מירי אלוני היה רחוק מלעמוד במבחן הנתבע מהמילה חינוך. כשלראש עיר חייבת להיות מחויבות רבה למשמעות המילה חינוך.

מתן ההיתר למירי אלוני להמשיך להופיע בכיכר מגן דוד אחרי בחינה ובדיקה מחודשת, הוא בבחינת תיקון, המותיר עדיין טעם מר של שיעור כושל בחינוך אותו נתן ראש העיר, רון חולדאי.
אני חוזר ופונה לרון חולדאי לפעול למופע של מחווה בחסות העירייה באחד האולמות המרכזיים של העיר תל אביב, ולא להסתפק רק במתן ההיתר להופיע בכיכר מגן דוד.