|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מתן שירותים - בתשלום למטרה ציבורית
|
בהתנהגות הולמת של יזמי בנייה מול הרשויות המקומיות, לא ראוי וגובל בפלילים - עיכוב מתן שירותי רישוי, כל עוד היזם אינו מזרים מזומנים לנותני ההיתרים, גם כאשר מדובר בהזרמת כסף למטרות ציבור ● הרי אנו מכירים לא מעט אנשי ציבור שישבו או יושבים בכלא בגלל שנגסו בדרך דומה בכסף - והשקיעוהו בקידום מטרות ציבוריות
|
|
שיטות גבייה עקיפות [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
יש מקרים בהם כאשר יזמי בנייה מבקשים להקים פרויקט באתר מסוים, באה הרשות המקומית ומנסה לנגוס ברווחים של היזמים שלא כדין.
לא מדובר בגבייה ישירה אלא בשיטות גבייה עקיפות, מעין אילוץ היזם "לתרום" לטובת הציבור, וזאת נעשה על-ידי התניית מתן אישורים שממילא חלה חובה ברורה על הרשות המקומית לתת ליזם, בהשקעות של היזם בפרויקטים ציבוריים.
נושא זה נדון בע"א 7664/00 א' רובינשטיין בע"מ ואחרים נגד עיריית חולון והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חולון, בית המשפט העליון, שופטים: ד' דורנר, י' טירקל, א' א' לוי, פסק דין מיום 18 אפריל 2002.
הכללים בעניין זה הם כדלקמן:
לפי בג"ץ 1640/95 אילנות הקריה בע"מ נגד ראש עיריית חולון ואחרים, התנייה של מתן היתר בנייה, בביצוע תשלום היטל או דמי השתתפות לצורך בניית מבני ציבור - היא בלתי חוקית בעליל, אלא אם כן היטל זה הוא חוקי בפני עמצו.
לאמור, הצבת תנאי שהיזם ישתתף בתשלום לצורך הקמת מבני ציבור כדי שהעירייה תאשר את תוכניות הבנייה שלו, היא בניגוד לחוק.
מדובר בעניין זה בנוהג פסול המושרש במדינה בה מחזיקים אנשי שררה בסמכויות רבות מדי ומשתמשים בהן כדי להשיג טובת הנאה, וראינו כבר כי גם בעד טובת הנאה "ציבורית", "לא לכיס הפרטי אלא למען הציבור" - יושבים בכלא שנים רבות.
זאת ועוד - אף שדרישת תשלום כזו היא בלתי חוקית, לא בכל מקרה יזכו היזמים בהשבת כספם, כי אם יש להסדר כזה אינטרס משותף הן לרשות המקומית והן ליזם, אזי אין לראות בהסכם משום הסכם פסול, וכאן גובר העיקרון של החופש החוזי.
בלשון בית המשפט (השופט י' טירקל):
"היה מדובר, איפוא, ברצון משותף לממש אינטרסים משותפים. המערערות היו מעוניינות בזירוז מתן היתרי הבנייה, על-מנת ליהנות מעליית ערכן של נכסיהן. העירייה הייתה מעוניינת בסיוע למימון בנייתם של מוסדות הציבור. בנסיבות אלה, לא ניתן להראות שנתקיים קשר סיבתי בין התנהגותה של העירייה לבין התשלום ששילמו המערערות".
ולכן הערעור נדחה והמערערות לא זכו בהשבת הכספים ששילמו לטובת הקמת מבני ציבור, ולפי פסק הדין -
"לפיכך יש לראות את ההסכם - למרות אי החוקיות שבדרישת התשלום - כהסכם שנועד להעניק למערערות יתרונות, ואת התשלום ששילמו על פיו יש לראות כמיועד לסגור את העסקה, ולזרז את מתן היתרי הבנייה. המערערות והעירייה כרתו, איפוא, את ההסכם מתוך רצון חופשי ואחרי ששקלו היטב את התועלת שכל אחת מהן הפיקה ממנו, לפיכך אין המערערות רשאיות להתנער ממנו ולזכות בהשבת הכספים".
המסקנה היא: כשהיזם מבקש היתר בנייה, אזי הצבת תנאי מצד העירייה, המועצה המקומית או הוועדה לתכנון ולבנייה, שהיזם יממן הקמת מבני ציבור כדי שיקבל את ההיתר - נוהג שכיח במקומותינו - היא פעולה בלתי חוקית בעליל, אלא אם כן "היטל מבני ציבור" זה הוא ממש חוקי, כי אז לא בתנאי מדובר.
לא בכל מקרה, יוכל היזם להוכיח פסלות ההסכם ולזכות בהחזרת התשלום ששילם: אם יוכח כי היה להסדר זה רצון משותף למימוש אינטרסים משותפים, לא תהיה השבת כספים.
אמנם השופט טירקל הצליח בפסק דינו "להכשיר" את הפעולה הבלתי חוקית של ההתנייה, בטענה כי מדובר באינטרס משותף, אך שמא זה שישב בכלא כאשר קיבל שוחד והכניס את כספי השוחד למטרות ציבוריות - גם הוא פעל מתוך אינטרסים משותפים?!
|
| תאריך:
|
26/05/2012
|
|
|
עודכן:
|
26/05/2012
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
מתן שירותים - בתשלום למטרה ציבורית
|
|
ראיתם את אינסוף הכתבות בסוף השבוע שמגלגלות עיניים בתואנת "תרבות הדיבור" ו"מניעת הרצח הבא"?!
|
|
|
|
|
בישראל יש עיתונות; עיתונות חייבת לפעול תחת מסגרות נוקשות של אתיקה, ולכן קיימת מועצת עיתונות, אותה מועצה אשר אחד מתפקידיה העיקריים הוא טיפול בכל ההיבטים של אתיקה עיתונאית.
|
|
|
|
|
העובדה שישראל של היום לא מסוגלת לטפל בזקניה כבצעירייה, היא עובדה רבת שנים. הניצול של החלש וחסרי הישע בתוך החברה הישראלית עם השנים השתכלל תוך כדי עצימת עיניים, וטופח שנים על-ידי ניצול ציני של אלו שהגיעו לישראל, אם על-פי חוק או לא, והרי מה שקורה היום עם הזרים קרה בדיוק עם החברה החלשה בתוך ישראל, ואחר כך עם העובדים מהשטחים, ועתה כאמור עם הזרים.
|
|
|
|
|
אחת המילים הנפוצות ביותר בעת האחרונה היא צנע. עדיין לא אצלנו, אבל בהחלט אצל שכנינו הקרובים ביוון ואיטליה. את הצנע דורשות המדינות המלוות, בעיקר גרמניה, מן המדינות החייבות, כתנאי להמשך גלגול החוב ומניעת פשיטת רגל, אך גם מחלק מן המדינות המלוות, כדוגמת הולנד - כדי לאפשר את המשך הצלת הכלכלות החלשות מפשיטת רגל. הידוק החגורה הנדרש מאזרחי המדינות הלוות משמעותו יותר מיסים, פחות שירותים, צמצום משכורות וקצבאות וצמצום מספר המועסקים במשק הציבורי.
|
|
|
|
|
המפרץ הפרסי סובל מחוסר איזון גיאו-פוליטי חמור: על חופו המזרחי שוכנת מדינה אחת גדולה, אירן, הפועלת על-פי אג'נדה מסודרת ועקבית, שתכליתה להגיע להגמוניה אזורית, ואילו על חופו המערבי שוכנות לא פחות מ-12 מדינות ערביות: כווית, סעודיה, בחריין, קטר, עומאן ושבע מדינות איחוד האמירויות: אבו דאבי, דוביי, פוג'יירה, רא'ס אלח'ימה, שארקה, עג'מאן ואם קיווין. לכל מדינה יש משפחת הנהגה, בעיות פנימיות משלה בעלות אופי שונה, ומכאן שהאג'נדה של כל אחת - שונה. עירק תחת שלטון סדאם הייתה משקל נגד לאירן, ומדינות המפרץ חסו בצילה. הן גם שילמו לה דמי חסות במימון חלק מן המאמץ המלחמתי של עירק בשנות המלחמה נגד אירן (1980 - 1988). מאז שנוסדו, מטרתן העליונה של מדינות המפרץ הייתה לשרוד מול שני הענקים הללו - העירקי והאירני. לאחרונה, הענק האירני השתלט על זה העירקי.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
