זה לא מחדל. זה ברק

ח"כ נסים זאב הוא איש שנוי במחלוקת. מצד אחד מדובר אומנם בתלמיד חכם שפעל למען התורה הקדושה ולא באיזה "יסמן" שנידחף לפרלמנט על-ידי דרעי או ישי ותו לא. אך מצד שני הלאומנות שלו ידועה ככזו שאפילו רבני ש"ס מקיאים ממנה וניתן לסווגו יותר ככהניסט ידוע וכיום בעמדות המדיניות של ה"איחוד הלאומי". ויש לו עוד צד- די משעשע, ואולי גם מזוויע: לאחר שהוא שופך אש וגופרית נגד הערבים וח"כיהם, הוא ניגש אליהם במזנון הכנסת עם חיוך מעוות - שבטח לא מתאים לבן תורה, ואומר להם בערבית רהוטה - "לא לקחת ללב את מה שאמרתי, ככא זה בפוליטיקה". אם הח"כ הערבי לוחץ את ידו במבוכה הכל עובר בשלום אך אם הח"כ מסרב ללחוץ את ידו , לאחר שפיכת הקיתון, הרי זו ההוכחה של נסים זאב כי "אין עם מי לדבר". נחזור לתעלול הזה בסוף המאמר.

מה הייתם מגיבים לו הייתי מספר לכם שמפלגת ישראל ביתנו, הבית היהודי, התקווה או כל מפלגת ימין אחרת, הייתה מוכרזת כארגון טרור. זה נשמע הזוי, נכון? לא במקרה של מפלגת כ"ך של הרב מאיר דוד כהנא הי"ד. תנועת כ"ך הוצאה אל מחוץ לחוק על-ידי שרת הארס והתרבות דאז שולמית אלוני, פעולה שגובתה על-ידי ראש ממשלה בית"רי למהדרין, הלא הוא יצחק שמיר. אומנם הרב כהנא היה חבר-כנסת בכנסת ה-11, אבל בקומבינה מלוכלכת הצליחו לטרפד את המשך פעילותו והוציאו את מפלגתו אל מחוץ לחוק בעקבות מעשהו של חבר התנועה ברוך גולדשטיין, שירה בערבים במערת המכפלה והתנועה הוכרזה כארגון טרור.

בשנים האחרונות הולכת ונשטפת מדינת ישראל במסתננים, בעיקר מסודן ומאריתריאה. עשרות אלפים גונבים את הגבול ממצרים - מאזור סיני שבו פועלות כנופיות טרור והברחה. רובם ככולם נאספים באופן מסודר על-ידי כוחות צה"ל ומשטרה, וזוכים להסעה באוטובוסים לפיזור בכמה ערים: אילת, תל אביב, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, פתח תקוה ועוד.

האם תתקיים העברית עד 2112? עד 2048, שנת המאה למדינה, היא תתקיים, אך מה יהיה במאה השנייה לקיום המדינה, בימיהם של נינינו? איזו עברית יעבירו להם נכדינו? בתסריט של המשך תהליכים קיימים, נכדינו עדיין ידברו עברית בשנת המאה, אך זאת תהיה עברית חלשה, מוגבלת. הם לא יוכלו להבין את מה שכתבו הסופרים של תקופת הקמת-המדינה - ס.יזהר, משה שמיר, יגאל מוסינזון, נתן שחם, מרדכי טביב - וודאי שלא את מי שכתבו לפני כן, כגון אליעזר בן יהודה, אחד העם, ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, יוסף קלויזנר, בנציון דינור, נחום סלושץ, ש"י עגנון, חיים הזז, יהודה בורלא, ישראל זרחי, יצחק שמי ובני דורם. את מגילת העצמאות הם יוכלו להבין רק באופן חלקית, בערך כפי שהאנגלים יכולים להבין את צ'וסר ואת וולף. הם גם לא יוכלו לקרוא את תרגומי שלונסקי ואת שירי אלתרמן. הם לא יוכלו להבין את התנ"ך, את פרקי אבות ואת משנה תורה. העברית תהיה אז מאונגלזת הרבה יותר ממה שהעברית של התיבונים הייתה משוערבת. היא גם תהיה דלת מבע, מספר המילים בה יצטמצם, היא תהיה מעוקרת מניבים ומביטויים מסורתיים, חסרת תקנים, רדודה, פרוצה לכל גחמה של בור ועם הארץ ובעיקר - חסרת מעמד ונטולת יוקרה. היא תזדקק לבן-יהודה חדש.

ברשימה זו מובאים מאמרים, קטעי מאמרים וידיעות שפורסמו לאחרונה בעיתונות הערבית הדנים במצב הערבים ובנושא של ישראל.