למי נאמנים דוברי הרשויות המקומיות?

כמעט בכל אחת מכ-250 הרשויות המקומיות הפועלות בישראל יש דובר רשות מקומית, מה שנקרא דובר העירייה או דובר המועצה. תפקידו של דובר הרשות המקומית הוא ניהול הקשר השוטף עם ערוצי התקשורת ואמצעי המדיה השונים בתחום הדוברות ויחסי הציבור, כמו-כן עליו ליזום פעולות הסברה ומסירת מידע חיוני שוטף לתושבי העיר.

במסגרת תפקידו נאלץ הדובר מצד אחד להיות נאמן לעירייה ולשרת את העומד בראשה, ומצד שני חייב לנהוג ביושרה ובאמינות כלפי ציבור התושבים ולפעול למען רווחתם. שני דברים אלה לא תמיד עולים בקנה מידה אחד ומתנגשים לא פעם ביניהם. הנה דוגמה שתמחיש היטב עניין זה:

לדובר רשות מקומית מגיע מידע על דוח פנימי שנערך בעירייה המגלה ליקויים ומחדלים בתפקוד העירייה או בתפקוד ראש העיר או עוולות שנעשו לתושבים. כיצד עליו לנהוג? האם עליו לדווח על כך לציבור ולאמצעי התקשורת ובכך לשרת את האינטרסים של ציבור התושבים או עליו להשתיק הדברים ולא לדווח על העניין כדי לא לפגוע בתדמית ראש העיר המבקש להיבחר מן הסתם לקדנציה נוספת? דוגמה נוספת: ראש עיר לוחץ על הדובר לפרסם בעיתונות כתבות תדמית חיוביות המפארות אותו על חשבון תקציב הדוברות המיועד לפרסום מידע חשוב וחיוני לתושבים. כיצד על דובר רשות מקומית האחראי לדוברות לנהוג במקרה זה - האם עליו להיענות לראש העיר או לשמור על האינטרסים של התושבים?

למרבה הצער, רבים מדוברי הרשויות המקומיות בישראל בוחרים להיות נאמנים יותר לראש העיר מאשר לתושבים ורוב זמנם במסגרת תפקידם כדוברים מוקדש לפעילות יחצנית אישית עבור ראש העיר או העירייה (על חשבון הציבור). פעילות יחצנית זו במקרים רבים מתנגשת עם האינטרסים של תושבי הרשות המקומית, שהם למעשה אלה שמממנים בכספם תשלום משכורתו של הדובר. לא מעט דוברים יסתירו מידע, כולל מידע חשוב וחיוני לתושבים אם הדבר הפוגע בתדמית ראש העיר או העירייה, תוך פגיעה בזכות התושבים למידע ושקיפות. מאידך-גיסא לא יהססו דוברי רשויות רבים "לפטם" את התקשורת במידע חיובי על "ראש העיר הנפלא ורב-ההישגים", גם אם הוא לא כזה. הוא שאמרנו - יחצנות אישית.

לא רוצים לוותר על משרה נחשקת ששכרה בצידה

הבחירה של דוברי רשויות מקומיות רבים, להיות נאמנים יותר לראש הרשות מאשר לתושבים, מוסברת בכך, שאחרי הכל, מי שמינה או בחר בדובר הוא ראש העיר או המועצה. הדובר כפוף להם והם גם אלו שיכולים לפטר אותו. לא רבים מהדוברים ימהרו להיפרד מתפקידם הנחשב נחשק, שכן בצידו משכורת מכובדת. בעיריות מגיעה משכורת זו לעיתים לכמה עשרות אלפי שקלים, מה גם שהדובר קרוב לראש העיר ולחברי הנהלתה ולמרכז העניינים, הכוח וההשפעה.

דוברים שלא "מיישרים קו" עם ראש העיר והנהלת העיר ומגלים עצמאות ואחריות ליידע את הציבור במידע חשוב וחיוני שפוגע בתדמית ראש העיר והעירייה, צפויים ללחצים, למידור ממידע חשוב, להתנכלויות, ואף לפיטורים בטענה של אי-תפקוד. בשנים האחרונות פוטרו מספר דוברי רשויות מקומיות בטענות מסוג זה ודומות להן.

שלוש המלצות לדוברי עירייה נאמנים ומקצועיים

המצב כיום, בכל הנוגע לתפקודם ומעמדם של דוברי רשויות מקומיות, אינו בריא ואינו תקין, ודומה שכל מי שמצוי בנושא יסכים איתי על כך. חייבים על כן להגביר את מעמדו, עצמאותו וסמכויותיו של דובר הרשות, כך שיוכל למלא תפקידו ללא תלות בלחצים וקודם כל למען האינטרסים של הציבור לפני האינטרסים של ראשי העיר.

ברשותכם, אציע כמה הצעות והמלצות בעניין זה:

• דובר הרשות ימונה על-ידי ועדה חיצונית מחוץ לעירייה ורק היא זו שתוכל לפטרו. לא ראש העיר.

• הדובר יהיה מחויב בחוק לדווח לתושבים על כל מידע חשוב שיוגדר בצורה מפורטת.

• כתנאי לקבלתו לתפקיד יהיה על הדובר לעבור מבחני אישיות קפדניים שיבדקו את יושרו, אישיותו וכשירותו לשמש בתפקיד.

אין לי ספק שיישום המלצות אלה ישפר את תפקודו של דובר העירייה, תוגבר השקיפות והתושבים יקבלו מידע אמין ומפורט יותר על הנעשה בין כתלי העירייה. יש להניח כי ראשי ערים רבים יתנגדו להמלצות אלה ויפעלו לאי-קבלתן, ואפשר להבין למה...