קודם כל: הביתה

מה שעשתה השופטת ורדה אלשיך בפרשת הפרוטוקול אינו רק עבירה אתית; הוא מהווה לכאורה עבירה פלילית, וליתר דיוק: שורה של עבירות פליליות. מעשיה של אלשיך, כפי שהם מצטיירים בידיעות על החלטתו של אליעזר גולדברג בעניינה, הם מהחמורים ביותר שבוצעו אי פעם בידי שופט בישראל. במצב הזה, אסור לה להישאר על כס המשפט אפילו יום אחד נוסף. אם אלשיך לא תתפטר, על השר יעקב נאמן לפעול מיידית להדחתה.

אלשיך זייפה לכאורה את פרוטוקול הדיון בו הופיע בפניה עו"ד רפאל ארגז, וגרמה לו לצאת רע מאוד. הנציב אליעזר גולדברג קובע במפורש, כי היא הכניסה בפרוטוקול "מספר תיקונים שיש לראותם כמהותיים" ומוסיף: "לא ניתן שלא להתרשם, כי בתיקונים האמורים הוחמרו הנסיבות להגשת התלונה ללשכה [נגד ארגז] לעומת נוסח א'. כך בשלושת התיקונים הראשונים הוסיפה כבוד השופטת בנוסח ב' יסוד של כוונה או מניע למחדליו לכאורה של עו"ד ארגז, ובכך הוחמרה התלונה עליו". לאור דברים אלו, הבה ונראה אלו עבירות לכאורה ביצעה אלשיך.

• בידוי ראיות, שהרי את הפרוטוקול המשופץ העבירה לוועדת המשמעת של הלשכה: "הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו - מאסר חמש שנים".

• שיבוש מהלכי משפט, שוב - בדיון המשמעתי בלשכה: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו - מאסר שלוש שנים".

• שימוש לרעה בכוח המשרה, שהרי היא ניצלה את יכולתה כשופטת כדי לשנות את הפרוטוקול: "עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר".

• זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו את הרשעתו של ארגז בהליך המשמעתי, כאשר בהחלט ניתן לטעון שמעמדה של אלשיך יוצר נסיבות מחמירות: "המזייף מסמך, דינו - מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו - מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר חמש שנים".

• הזיוף לכאורה של אלשיך חמור עוד יותר, משום שהיא עובדת ציבור והזיוף לכאורה נעשה במסמך רשמי: "עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו - מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו - מאסר חמש שנים עם או בלי קנס".

מאחר שפטור בלא כלום אי-אפשר, הנה שני סעיפים בתקנון האתיקה לשופטים עליהם לכאורה עברה אלשיך:

• "אלה יאפיינו שופט בתכונותיו ובאורחותיו: יושר לב, טוהר מידות ומסירות לתפקיד. שופט יימנע ממעשים שאינם הולמים מעמדו של שופט או העלולים לפגוע בדימויה של מערכת השיפוט. שופט יהיה מופת לכיבוד החוק בכל אשר יעשה". דומה שלא צריך להוסיף אף מילה, הן בנוגע למעשיה של אלשיך בפרשת הפרוטוקול והן בנוגע להסבריה בפני גולדברג אשר נדחו על ידו, ולפיכך מעוררים מחשבות עגומות בנוגע למידת האמת שהייתה בהם.

• "לא יפיק שופט טובת הנאה ממעמדו כשופט - בין טובת הנאה חומרית בין אחרת - אם במישרין ואם בעקיפין... לא יעשה שופט שימוש במעמדו כשופט לקידום עניין שלו או של אחר". נכון שאלשיך הגישה את התלונה נגד ארגז מכוח תפקידה ובעקבות תפקידה, אך אם אכן ניצלה את תפקידה כדי לשנות את הפרוטוקול - ודאי שעברה על כלל זה.

די היה בעבירה אחת של אלשיך כדי לדרוש את הדחתה המיידית. אוסף העבירות לכאורה עליהן הצבענו כאן, מחייב לא רק שהיא תעזוב את השיפוט לאלתר, אלא גם מצדיק פתיחת חקירה פלילית נגדה. כל מצב אחר יהווה פגיעה חמורה בעיקרון השוויון בפני החוק ובאמונו של הציבור בבתי המשפט. אשר גרוניס, יעקב נאמן ויהודה וינשטיין - לטיפולכם הדחוף.