רפורמה בעיוורון מוגבל

בלי גמל

מערכה מרתקת מתנהלת בימים אלה בין משרד האוצר לבין הבנקים. ולהיפך. משרד האוצר פועל לביצוע רפורמה במערכת הבנקאית, שאחד מעיקריה הוא הוצאת קופות הגמל מהבנקים. הבנקים מתנגדים, ובאמצעות איגוד הבנקים הם משיבים מלחמה תקשורתית-הסברתית, הכוללת מודעות ענק בעיתונים, ותשדירים ברדיו ובטלוויזיה. זו מערכה גדולה ומרשימה. לראיה: תקציבי הפרסום הגדולים המושלכים לזירה, וגם חרם המודעות (המגונה) שהוטל על עיתון הארץ, עם או בלי קשר לביקורתו החריפה נגד איגוד הבנקים.

שר האוצר, בנימין נתניהו, הוא האיש הדוחף רפורמה זו. הוא נותן גיבוי מוחלט לחברי הוועדה העוסקת בכך, בראשה עומד מנכ"ל האוצר, יוסי בכר ("ועדת בכר"), וביחד עימם רוכב על השינאה היוקדת כלפי הבנקים. נתניהו נחוש להוציא את קופות הגמל מידי הבנקים, ואילו הם עומדים על רגליהם האחוריות כדי לסכל זאת. ובצדק מבחינתם. קופות הגמל הן מוקדי רווח משמעותיים. ויתור עליהן, בלא שהוכנו, מבעוד מועד, מוקדי רווח משמעותיים אחרים, עלול לסכן יציבות הבנקים. קצת קשה אגב, להבין, מדוע משרד האוצר בכלל ונתניהו בפרט מובילים עתה מהלך העלול לסכן יציבות הבנקים; כאילו שאין די צרות במשק הישראלי. אחרי הכל: הבנקים הם החמצן של המדינה. בשנים האחרונות שהיו שנות שפל בכלכלה, הם הוכיחו שניתן לקיים בישראל בנקאות מודרנית, לווסת את צורכי האשראי של המשק, ו... כן-כן - גם להרוויח כסף.

באוצר מנסים להציג חזית אחידה. ואולם, מאחורי הקלעים מדברים המשפטנים כמעט בגלוי על הבעיות העומדות בפתח. אחת מהן: הקושי לחייב את הבנקים הגדולים המצויים בשליטה פרטית (במיוחד בנק הפועלים, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי) למכור את ניהול קופות הגמל שבידיהם. חיובם למכור, נאמר לי, כמוהו כפגיעה בקניינם, וספק אם יתאפשר דבר זה - אם יעתרו הבנקים לבית המשפט העליון, וסביר שיעתרו. מכל מקום, תהליך זה עשוי לקחת שנים רבות. יש לזכור, כי בעת שהופרטו בנק הפועלים ובנק המזרחי, הם נמכרו ליזמים (קבוצת אריסון, קבוצת עופר-ורטהים בהתאמה) יחד קופות הגמל. ובמילים פשוטות: אותם יזמים שילמו למדינה כסף עבור כל החבילה, שכללה את חברת ניהול קופות הגמל. סביר להניח שקברניטי הבנקים, בהם: שלמה נחמה (יו"ר הפועלים), יולי עופר (בעל השליטה בבנק המזרחי) וצדיק בינו (הבנק הבינלאומי) יקדשו מלחמה נגד האוצר, כדי לסכל את מה שנראה בעיניהם כעושק וכפגיעה מיותרת ביציבות הבנקים.

אחת השאלות המעניינות היא - בהנחה שנתניהו אכן מאמין שיש לנתק את קופות הגמל מהבנקים - מדוע לא מיישם נתניהו את יוזמתו, תחילה בבנקים המצויים בשליטת המדינה. המדובר במיוחד בבנק לאומי ובבנק דיסקונט. הרי כאן העניין פשוט בהרבה. יכול האוצר לדרוש כינוס אסיפה כללית, שבה יופיע בעל המניות (המדינה), ויגיש הצעת-החלטה: למכור את קופות הגמל לידי גורם פרטי ו/או מוסדי חיצוני אחר. הצעה כזו, קרוב לוודאי, תאושר על-ידי שלוחיו של האוצר, בשם המדינה.

בלי פנסיה

שר האוצר בנימין נתניהו הביע קורת רוח רבה, עם השלמת תהליך מכירת קרנות הפנסיה מבטחים, מקפת ומיטבית תמורת סכום כולל של כמיליארד ש"ח. הסכום הגבוה ביותר התקבל מחברת הביטוח מנורה, תמורת חברת הניהול של קרנות מבטחים: 710 מיליון ש"ח. נתניהו אמר לאמצעי התקשורת, כי האינטרסים של המבוטחים מוגנים עתה טוב יותר וכספם מופקד עתה בידיים טובות.

מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים, הינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל. בקרן כ-200,000 מבוטחים ומעל ל-7,000 מעסיקים מכל מגזרי המשק. היא מנהלת קרן פנסיה לעמיתים ותיקים וכן קופת גמל לתגמולים ולפיצויים, קופת גמל לחופשה חגים והבראה, קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה בעבודה וקופת פיצויים מרכזית. ההון הצבור של מבטחים הינו כ-65 מיליארד ש"ח. ההכנסה השנתית של מבטחים הינה כ-3 מיליארד ש"ח.
רשימה חלקית של מעסיקים המבטחים את עובדיהם במבטחים: אל על, טבע, אלביט, עלית, אלקו, אלקטרה, אסם, קומברס, חברת החשמל והאוניברסיטאות.

השאלה העיקרית הנוגעת לעמיתי קרנות הפנסיה היא: האם יוכלו העמיתים לישון בשקט. וכאן אנו רוצים להזכיר לבכירי האוצר כמה פרטים, שאולי שכחו, כאשר החליטו למכור את מבטחים לחברת הביטוח מנורה:

ביום 14.3.97 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יונתן עדיאל, את חברת מנורה ואת המנכ"ל הנוכחי, ארי (בן ניסן) קלמן, בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים (פרשת "קרטל הביטוח"). על-פי גזר הדין, הנאשמים הנ"ל, יחד עם 15 נוספים, ביצעו עבירות בשלושה ענפי ביטוח: ביטוח בתי עסק, בתי מלאכה ומשרדים, ביטוח דירות וביטוח ציוד מכני הנדסי. השופט עדיאל הטיל על קלמן, כמו על המקבילים אליו בכמה חברות ביטוח, עונש מאסר על תנאי של 10 חודשים למשך שלוש שנים וקנס כספי בסך 75,000 ש"ח.

הנה כי כן: קלמן הינו בעל עבר פלילי. אומנם נכון, גזר הדין ניתן ב-1997, מאז חלפו שבע שנים ובינתיים קיבל קלמן מהמפקח על הביטוח באוצר (ב-1998) אישור לכהן כמנכ"ל מנורה; ואומנם נכון - קלמן נחשב למנהל מצויין ומלבד אותה פרשה לא היה מעורב בפלילים. ואולם, השאלה העומדת על הפרק היא, לפחות מבחינה ציבורית, האם ראוי להעביר לידי מנורה את האחריות לניהולה של מבטחים, כל עוד עומד בראשה, בתפקיד מנכ"ל, אדם בעל עבר פלילי. אחרי הכל, מדובר באחריות לעתידם וזקנתם של מאות אלפי משפחות בישראל.

קלמן אמר בתגובה, כי הרשעתו אינה רלוונטית עוד, ומכל מקום, מבטחים תתנהל באופן עצמאי, על-אף שהיא תישלט על-ידי הרוכשת - חברת מנורה, בראשה הוא עומד.
משרד האוצר מסר בתגובה, כי הדין מוצה בזמנו עם הגורמים שהיו מעורבים בפרשת הקרטל. הם הורחקו לתקופות שנקבעו עם אגף הפיקוח, ו"משמולאו הוראות האגף, אין מניעה שנושאי המשרה ישובו לעסוק בענף הביטוח".