עיוות מתמשך

לפני שמתנפלים על הדתיים והחרדים כדאי לזכור, שחלקם בכספי העזבונות דומה מאוד לחלקם בכלל האוכלוסיה, ואילו פעילות החינוך והצדקה במגזרים אלו גדולה יחסית מאשר חלקם באוכלוסיה. לכן, הגיוני שהם יקבלו יותר מ-20% מכספי העזבונות, וזאת לפני שנכניס למשוואה את כולם הפוליטי. זאת ועוד: בשנת 2010 קיבלו מוסדות דת 35% מכלל ההקצבות, כך שהשנה החלוקה הגיונית בהרבה.

העיוות הגדול היה ונשאר בקיפוחם של בני המיעוטים, המקבלים רק 1% מההקצבות למרות שהם קרוב ל-20% מכלל תושבי המדינה. מאחר שמדובר בחלוקת כספים מעזבונות שיעדיהם לא נקבעו בידי המורישים, אין שום הצדקה לקיפוח הזה. זוהי דוגמה בולטת לקיפוח הבלתי מוצדק, הבלתי מוסרי וכנראה גם הבלתי חוקי של הערבים, הדרוזים והבדואים בידי המדינה, בה הם אמורים להיות אזרחים שווי זכויות.

כדאי גם לשים לב לכך שמערכת הביטחון קיבלה 18% מהכספים, המצטרפים ל-60 מיליארדי השקלים שהיא מקבלת דרך תקציב המדינה; גם זה לא ממש הגיוני. היינו מצפים שבתוך הסכום העצום הזה יימצאו כמה מיליוני שקלים לסיוע לנכי צה"ל, ושלא יהיה צורך בתרומות כדי לפרוע את החוב הברור של המדינה כלפי מי שנתנו לה את דמם וגופם. לצד זאת, צורמת העובדה שהוועדה מעניקה מיליוני שקלים במישרין למשרדי ממשלה (הביטחון, החקלאות וביטחון הפנים); תרומות צריכות ללכת למגזר השלישי ולא למשרדים ממשלתיים, בהם אי-אפשר לדעת כמה ייבלע בשכר הפקידים ובתקורות האחרות.

ככלל, החלטות ועדת העזבונות מצטיינות בדייקנות רבה. אפילו בתמצית שהתפרסמה בילקוט הפרסומים, מודגש שוב ושוב למה בדיוק מיועד הכסף, במה מותנית קבלתו ולמה אסור להשתמש בו. מה שהרבה פחות ברור ושקוף הוא השיקולים שעומדים מאחורי כל החלטה, כמו גם השאלה האם באמת ניתן לקיים דיון מעמיק ובדיקה מקיפה כאשר יש להחליט במאות רבות של בקשות. בעידן האינטרנט, הדבר הנכון ביותר הוא לצרף בקישורית לכל החלטה את המסמכים הרלוונטיים: הבקשה שהוגשה לוועדה, המסמכים שצורפו אליה והנוסח המלא של ההחלטה.