המנהיגים החדשים - עבדים או אצילים?

לקראת התחדשות המחאה החברתית מתחיל המרוץ אחרי המסרים, המנהיגים, המובילים והמשפיעים.

דווקא בעיתוי זה לא יכולתי שלא להיזכר בביטוי הגנאי "עבד כי ימלוך", אשר מתייחס לאדם ממעמד נמוך שעלה לגדולה. הביטוי הוזכר לראשונה בספר משלי, פרק ל פסוק כב' כאחת "מארבע לא תוכל [הארץ] לשאת". הלכה למעשה הוא מקפל בתוכו משמעות הרבה יותר עמוקה על עתידה של החברה הישראלית.

הביטוי מכוון לאדם שאינו ראוי למעמדו ועל כן אינו יכול להנהיג או להוביל. הסיבה לכך מצויה בביטוי עצמו, עבד לא יכול להנהיג כי הוא עבד. עבד גדל וקיבל חינוך של עבד, הוא אינו מיומן באומנות השלטון והשררה להבדיל מאציל לבית מלוכה שגדל והתחנך על ברכי האליטה המקומית.

אחות תאומה לביטוי היא המילה "נובוריש" אותו מילה המבטאת לעג זלזול לאותו אדם שהתעשר במהירות וכעת מחצין את עושרו. "נובוריש" היא מילה שבמקורה בשפה הצרפתית אשר כוונה לבעלי הון חדשים שאינם מתורגלים בנימוסי החברה האריסטוקרטית, במיוחד לאחר המהפכה התעשייתית.

מדהים כי על-אף השנים הרבות שחלפו מאז נטבעו מטבעות לשון אלה הם עדיין שגורים בפינו ובעלי אותה משמעות מקורית.

מעדיפים את העשירים בדירות צנועות

החברה הישראלית רוצה בכל מאודה להאמין כי כל אחד יכול להתעשר אבל בזה לעשירים החדשים המציגים את רכושם. אותה חברה שמקדשת צרכנות וצבירת הון לא רוצה לראות אותו מול העיניים. אנו מעדיפים את העשיר אשר שולט במניות של התאגידים הגדולים אבל לא את העשיר המשתמש במוצריהם. אנו מעדיפים שהעשירים שלנו יתגוררו בדירות צנועות כך שלא נרגיש עד כמה לנו אין.

פייר בורדיה התייחס למושג הנובוריש והסביר כי לאחר שרכש "פשוט עם" את ההון הכלכלי הוא מגלה שאין זה מספיק על-מנת להשתלב כחלק "מהחברה הגבוהה" ועליו לתרגם את ההון הכלכלי להון תרבותי. הלעג והבוז לנובוריש מהווים בעצם את אותו חסם כניסה שפעם יצרה שושלת הדם.

בנקר רוי אשר הקים בהודו את "מכללת היחפנים" ניסה לבנות אוניברסיטה לאנשים החיים בעוני בכפרים ולהכשיר אותם כבעלי מקצוע היכולים לשנות את חייהם וחיי הסובב אותם. רוי ביקש להקים בית ספר "שישקף את מה שעניים רואים כחשוב" התפיסה הבסיסית העומדת ביסוד האוניברסיטה היא כי על-מנת שהפעילות תצליח למשך זמן ארוך היא חייבת להיות מנוהלת ובבעלותם של אותם היא משרתת.

ראש העיר של בית הספר היסודי שהוקם היא ילדה בת 12, באפגניסטן הוקמו ב-100 כפרים תשתית לאספקת חשמל סולארי, מי שהובילה את השינוי והקימה "סניף מקומי" של האוניברסיטה הייתה סבתא בת 55, הראשונה מכפרה שהגיעה להודו כדי ללמוד על המערכת. רוי, למרות היותו ממוצא אריסטוקראטי הצליח לערער את המבנה הקיים של ההיררכיה החברתית ולייצר כוח ועוצמה ממקום של עבדות.

בישראל מזה שנה קיימת הזדמנות אמיתית למהפכות חברתיות אבל כדאי להיזהר בתהליך שלא להמליך מחדש את המלכים הישנים.