בגירוש 130 סודנים גירשנו עקרונות מוסר יהודי

האוניברסאליות, העולה מעקרונות המוסר שב"עשרת הדיברות", טמונה בערכים שבה, כמו: קדושת החיים - "לא תרצח", כיבוד ההורים - "כבד את אביך ואת אמך", קדושת המשפט - "לא תענה ברעך עד שקר", קדושת המשפחה - "לא תנאף", קדושת הקניין של האדם - "לא תגנוב", וניתן עוד להאריך ולפרט בערכי קדושת המוסר בעשרת הדברות.

לאוניברסאליות העולה מ"עשרת הדיברות" מצטרפים עקרונות מנחים, כמו: ו"אהבת לרעך כמוך", "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" ( פרשת קדושים , ויקרא י"ט 15 ). "סוּר מֵרַע וַעֲשֵׁה טוֹב" (תהילים ל"ד 15 ). "לֹא תַּעֲשֶׁה לַחֲבֶרְךָ אֶת שֶׁשָּׁנוּא עֲלֶיךָ" (הלל הזקן, תלמוד בבלי, מסכת שבת). הסתפקתי בנגיעות זעירות מתוך שלל הקביעות המוסריות הפרוסות בספרות המקראית ובספרות היהודית הענפה, המנחים אותנו לפעולה בתחום המוסר, וכיצד עלינו לחשוב ולנהוג במגוון רחב של מצבים אנושיים.

למרבה הכאב, כשאני בוחן את יחסנו כחברה יהודית כלפי מהגרי העבודה החיים בתוכנו, כשרבים מהם גנבו גבולות כדי לשבור שבר, אני רואה בצער את עוצמת הפער בין תמרורי המוסר, שהציבה לנו הספרות היהודית, ובין עוצמת ההתנכרות שלנו לציוויה הערכיים.
לא עמדנו במבחן הציווי הערכי, שיהיה כבודו של אדם באשר הוא אדם יקר לנו, כפי שהורו לנו פרקי אבות ב' 8, כשרשויות החוק עברו לסדר היום, עת בכיכרות הערים התנהל מסע התלהמות בוטה עם גילויי אלימות מילולית של ראשי ציבור כלפי הזר. האלימות המילולית של ראשי הציבור נתנה היתר והכשר לאלימות פיזית כלפי הזר שבתוכנו. כלפי הזר שנמלט מאימת כמישה וכיליון ביבשת השחורה ובא אלינו כשהוא גונב גבולות בנדודיו כמבקש רק לשבור שבר.


שואבי מים וחוטבי עצים

מעדנו בנתינת לגיטימיות לתופעות, העולות מאותיות זרות, שחוברו למלים מפלצתיות, אשר חוברו למשפטים, שאין בהם מאומה מערכי המוסר של היהדות. נכשלנו, כשלא גילינו אמפתיה ואהדה לזולת המדדה בשולי מסילות החיים, לא הענקנו לו את אהבת האדם וירינו לעברו צרורות של קור רחוק ומרחיק ואת הרגישות זרקנו מפני גלי התנכרות.

העלינו בשבוע שעבר על מטוס, שעשה דרכו לדרום סודן, 130 חוטבי עצים ושואבי מים, שמכרו את כוח עבודתם במלונות בים המלח ובאילת לעתים גם תמורת 18 שקלים חדשים לשעה וללא תנאים סוציאליים אלמנטריים.

הפכנו את מבצע גירוש 130 חוטבי עצים ושואבי מים לפסטיבל של ניצחון על הרשע המהלך בתוכנו, כשעל המבצע מנצח שר הפנים, אליהו ישי, השש להציף אותנו במלל נמלץ בלתי נגמר מעל כל מיקרופון, כמושיע החברה הישראלית. הפכנו את מבצע גירוש 130 חוטבי עצים ושואבי מים למכת סנוקרת חזקה בלב עקרונות המוסר היהודי, כשנתנו למידת החסד, ובמידה רבה למידת החוכמה לעזוב אותנו. לא שהינו לחכם באדם במשלי ג' 3 - "חֶסֶד וְחָכְמָה אַל יַעַזְבוּךָ ".

חסד וחכמה עזבו אותנו, כי אנחנו העזבנו אותם מתוכנו. בפסטיבל הגירוש לא הייתה חכמה ולא היה חסד.