מה שמך? דסלר?

מי שציפה לראות עד מדינה זקן ומהוסס - התבדה. מי שציפה לראות טיפוס של עבריין רב-עוצמה - התאכזב. ובכל זאת, ביומה הראשון של עדותו, נתן ש"ד תצוגה מרשימה שהפתיעה את רוב הנוכחים באולם. המבחן הגדול יהיה כמובן בחקירה הנגדית, אך בינתיים אפשר לדבר רק על מה שראינו עד כה.

כאשר נכנס ש"ד לאולם, נשען על מקל, כמעט שלא ניתן היה להרגיש בנוכחותו: אדם בן 75, כבד גוף, לובש חליפה צנועה ועונב עניבה מרושלת-משהו. כאשר החל לדבר, היה קשה להבין אותו. לצורך עיון במסמכים, הוא נזקק לזכוכית מגדלת רחבת ממדים. אך מהרגע בו נכנס למסלול, עדותו הפכה להיות קולחת ורהוטה, עמוסת פרטים ומרובת תאריכים ושמות. הדבר ניכר במיוחד בנקודות בהן התערב השופט דוד רוזן וביקש הבהרות; הרי לזה לא ניתן להכין אותו, ובכל זאת תשובותיו היו רהוטות ומפורטות.

המסמך הראשון שהגישה התביעה, מבין ודאי מאות מסמכים שתגיש, היה הסכם עד המדינה שנחתם עם ש"ד. נדרשו לו לא יותר מ-15 דקות כדי להודות שהיה מעורב בפעילות עבריינית רחבת היקף שהוא עצמו יזם. לאמר: כולם יודעים שלא מדובר באחד מל"ו צדיקים. בחקירה הנגדית, אי שם בחודש ספטמבר, יעלה כל עברו הבעייתי וההגנה תיעזר במתנה שקיבלה מהתביעה: יומניו של ש"ד. הלה טען, כי תיעד בהם בפרוטרוט את כל העבירות שביצע, אך המדינה הודיעה שלא תגיש אותם. התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי שווקי, טענה שהדבר נובע מכך שש"ד עצמו אישר שלא רשם הכל בזמן אמת. הסניגורים יציגו כל סתירה בין היומנים לבין העדויות במשטרה ובבית המשפט ויטענו שזוהי הוכחה לכך שמדובר בשקרן פתולוגי. לכן, מה שראינו היום ומה שנראה בימים הקרובים - עם כל חשיבותו - יהיה רק הקדימון לדרמה שמצפה בחקירה הנגדית.

הכוכב השני של יום הפתיחה היה רוזן. היו דקות בהן נדמה היה, שהוא לא קרא את כתב האישום או שאינו זוכר אותו. כאשר הציג ש"ד את עצמו, תהה רוזן מה שם משפחתו: דסלר? השאלה הזו נתקלה בגל של צחוק, שהרי שמו המלא של ש"ד הוא הסוד הכי ידוע במדינה. רוזן גם ביקש לאיית לו שמות ומושגים המופיעים בכתב האישום, אך דומה שעשה זאת בכוונה: כדי להעביר מסר לפיו יש להוכיח לו הכל בכל מכל, ושהוא רוצה לדעת כל פרט עד לרמת הפסיק.

בתוך כמה דקות הבהיר רוזן, שהוא לא יתן למשפט להימרח. בקשות של שני סניגורים לשאת דברי פתיחה נדחו על הסף. התנגדויות של ההגנה להגשת מסמכים נתקלו בסירוב כמעט מיידי. כאשר ביקשו הסניגורים לדחות את תחילת ימי הדיונים לשעה 09:00, סירב רוזן והעיר שמבחינתו - גם 08:30 היא שעה מאוחרת. הוא גם קטע באיבו כל ויכוח בין הצדדים וכל התייחסות של ש"ד להערות מספסלי הנאשמים וההגנה. בלגן לא יהיה פה. חוץ מזה, הוא נטל על עצמו את התפקיד החיוני של מפיג המתח, עם כמה הערות מחויכות ואפילו כמה פעמים בהם פרץ בצחוק רועם.

מצד שני, לעיתים היעילות של רוזן הלכה רחוק מדי. בתחילת היום הבטיח רוזן לש"ד: "אל תסתכל ימינה ואל תסתכל שמאלה, תגיד רק את האמת והכל יהיה בסדר". הוא שאל אותו מספר פעמים לשלומו וביקש שיאמר לו אם אינו חש בנוח. אך כאשר ניסתה בן-ארי לסיים את העדות בטענה שש"ד הולך ומאבד את הריכוז, דחה רוזן את בקשתה. הוא אפילו התיימר לומר, שנראה לו שש"ד רק משתבח עם השעות שחולפות. גם כאשר אמר ש"ד עצמו שיוכל למשוך אולי עוד כמה דקות, ניסה רוזן להוציא ממנו עוד רבע שעה. הזמן הנוסף הזה לא משנה, ודאי לא במשפט שעתיד להימשך לפחות שנתיים, ורוזן יצטרך להיות קשוב יותר.