יצחק שמיר - מראשוני דור הנפילים

אתמול (יום ב', 2.7.12) נקבר ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל, שר החוץ ויו"ר הכנסת יצחק שמיר בחלקת גדולי האומה בהר-הרצל בירושלים.

שמיר היה מראשוני דור הנפילים אשר התבטא באידיאולוגיה עשירה ורחבה לצד יושר אישי וחיים בצניעות יחסית. יצחק שמיר לחם כל חייו למען העם והמדינה. זה החל בתקופת המחתרת, שם הפגין עצבי פלדה, יכולת עמידה על אנושית ואומץ אישי, דרך התפקידים שמילא בארגון המוסד ועד התפקידים הפוליטים שמילא: יו"רות הכנסת, משרד החוץ וראשות הממשלה.

בשביל המדינה מותר לשקר ולהרוג

הוא האמין שבשביל המדינה מותר לשקר, וכן, מותר גם להרוג כאשר קלו כל הקיצין. הוא היה אחד האחרונים מבין מנהיגינו שלא השתדל לעשות גם לביתו, לא ניצל את מעמדו כדי להתעשר ולא צבר לעצמו הון אישי למען עצמו ושארית בשרו.

שמיר האמין בכל לבו שכל צעד לכל כיוון שהוא מהווה איום מסוכן לביטחון הלאומי והקיום היהודי בישראל. הוא חשב שהזמן פועל לטובתנו. הפרדוקס הוא שכדי לא לעשות כלום, כדי לשמור על הקיים, השקיע שמיר אנרגיה אדירה, ולכן ניתן לומר כי הוא היה הפסיביסט הכי אקטיבי בעולם. למרות הכל, בסופו של דבר נגרר בשערותיו לוועידת מדריד, שהשיקה תהליך שלום אזורי, שלא היה אמור להוביל לשום מקום מבחינת שמיר, אבל גרם לו כאב ראש נוראי. בסוף באו רבין ופרס עם אוסלו וגאלו אותו מייסוריו.

לסיכום: שמיר היה איש מיוחד שאף על-פי ששמר על הסטטוס-קוו הוא היה מלא ביושרה, מנהיגות,ודרך (גם אם היא לא הייתה מקובלת עליי). חבל שהמנהיגים כיום סוגדים לכסף ושררה במקום לעמוד על טובתה של מדינת ישראל.