כאילו הוא השופט...

ידוע כי מומחה המתמנה על-ידי בית המשפט, משמש יד ימינו של השופט; לאור זאת קורה שהמומחה חש כאילו הוא השופט, ונוטל לעצמו סמכויות לא לו, וגרוע מכך, מאמץ את ההתנהגות השלילית, הבוטה, לעתים אף המזלזלת, ממש כאילו הוא השופט...

אין הדברים הנ"ל באים לפגוע בציבור השופטים, ולא בציבור המומחים, אלא שבשגרת העבודה המקצועית אנו נתקלים במקרים קיצוניים שמוטב שלא היו מתרחשים. יש להפיק לקח וללמוד מהחלטות נכונות של בית המשפט בקשר להתנהלות כזו של מומחה, ולהלן מקרה מאלף בהקשר האמור.

מדובר בהחלטת בית משפט השלום בתל אביב [ת.א. 43607/03 ורדי נגד פרץ בוני הנגב בע"מ, החלטתה של השופטת דליה מארק-הורנצ'יק מיום 21.4.04] בעניין מומחה בית המשפט, המהנדס מיכאל רוזנפלד שמונה בתיק זה.

המהנדס הכין חוות דעת מקצועית בגין ליקויי בנייה נטענים, ומכיוון שחוות דעתו לא נראתה לבא-כוח התובעים, עו"ד רם אורן, הגיש עורך הדין למומחה, כמקובל, סדרת שאלות הבהרה - 22 מספרן - תוך גילויי השגה על חוות דעתו, הן מהבחינה העובדתית והן מהבחינה המקצועית.

יובהר, כי בכך עשה עורך הדין את תפקידו נאמנה, וכי זה בדיוק מה שמצפה ממנו לקוחו לעשות. על עורך הדין לבדוק בקפידה את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וככל שהיא פגומה או לא שלימה או שגויה לכאורה, חובה עליו להציג בפני המומחה את השאלות המתאימות, ולפי הצורך גם לחקור אותו מעל דוכן העדים.

לא כך סבר אותו מומחה - המהנדס רוזנפלד יחיאל; זה נפגע מהשאלות עד עמקי נשמתו, ולא בשום-שכל הגיב בחומרה ואף נזף בצד לדיון וטען כי התחצף, הוא והמומחה מטעמו, כאילו הוא השופט... [אפילו שופט, לא ראוי ולא צפוי כי ינהג כך, אלא שהיו דברים מעולם, ולא זה הנושא כאן...].

ראשית מובאות להלן 3 דוגמאות אופייניות מהשאלות שעו"ד רם אורן הציג בפני המומחה, וזאת על-מנת להבין על מה ולמה עלתה חמתו של מומחה בית המשפט, [שמא מדובר במהומה על לא מאומה...]:

1. "לגבי ליקויי הטיח באמבטיה, נא הבהר מה קשר פרשנותך המוטעית לגבי חלות המפרט של מכון התקנים כהוראה מחייבת?".

2. "כמו כן נא הסבר כיצד בדקת את איכות הטיח, כיצד מדדת את אותם 0.48 מ"ר, שכן לדברי מרשי לא השתמשת במכשירי מדידה?".

3. "אודה לך אם תפנה את מרשי לקבלן צבע וסדקים אשר יהיה מוכן לצבוע את הקירות החיצוניים במחיר אותו נקבת...".

לאמור, שאלות ענייניות, המעלות ספיקות לגיטימיות, בניסוח מקובל, והדורשות תשובות מהותיות. כהמשך המאמר, אין יותר נכון וראוי מהבאת מלוא פסק הדין שהתייחס לתשובות המומחה וכאמור פסל את מינויו:

"ת"א 4307/03 [ורדי נגד פרץ בוני הנגב בע"מ]
ישיבת יום 21.9.04
נוכחים: עו"ד רם אורן
עו"ד יעל טימנס
פרוטוקול
עו"ד אורן: אני מבקש לפסול את מומחה בית המשפט שבהתבטאויותיו הקיצוניות כלפי גילה חוסר אובייקטיביות, הוא משתלח כנגדי וכנגד הלקוח שלי - "החוצפה של הדייר והמומחה שלו עולה על כל דמיון".

עו"ד טימנס: מתנגדת לפסילה. אני ערה להתבטאויות החריפות, אולם התייחסותו בחוות הדעת הן מקצועיות וענייניות.

החלטה

מומחה אשר מונה על-ידי בית המשפט, מחובתו לחוות דעה מקצועית, אובייקטיבית, וללא פניות.

בתשובותיו לשאלות ההבהרה - התבטא מומחה בית המשפט באופן לא ראוי אשר יש בו כדי להשליך על האובייקטיביות של חוות הדעת.
כך למשל במכתבו לבית המשפט מיום 21.6.04 סעיף 2 כותב המומחה:
"מחמת ששאלות ההבהרה [של התובע] חרגו מהטעם הטוב ובחלקן הן נובעות מאי קריאת חוות הדעת ובסלקטיביות.... אני מבקש לפסוק לי הוצאות".

בעמוד 13 לתשובותיו מציין המומחה:
"הביקור ארך בדירה מעל 2 שעות. החוצפה של הדייר והמומחה מטעמו עולה על כל דמיון...".

התבטאות מסוג זה יש בה כדי להצביע על התייחסות סובייקטיבית של המומחה כלפי הדייר התובע ולו על-פי מראית עין מעלה אבק של חשש שמא לוקה חוות הדעת באובייקטיביות הדרושה. אשר על כן ובצער, אני נאלצת לפסול את מינויו של המומחה בתיק וחוות הדעת שלו תוצא ממנו.

הצדדים ביקשו שלא ימונה מומחה אחר תחתיו.

תצהירי התובע יוגשו בתוך 30 יום מהיום. תצהירי הנתבעת יוגשו בתוך 30 יום לאחר מכן.

נדחה לקדם משפט ליום 12/12/04, שעה 08:30.

21.9.04 (-)
דליה מארק-הורנצ'יק, שופטת,
בית משפט השלום תל אביב-יפו".


יובהר:
כשם שהצעד של ביטול מומחה בית המשפט בשלב כה מתקדם של ההליך המשפטי, לאחר מתן חוות דעתו ובאמצע שלב שאלות ההבהרה והדיון בהן, כך גם הגורם לצעד זה הוא קיצוני, שכן הטחת אשמה כלפי צד לדיון ועלבון - כפי שנקט מומחה בית המשפט במקרה זה - היא פעולה קיצונית, ואף תמוהה ביותר, שלא לומר חסרת כל הצדקה וללא כל סמכות.

___________________

ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא הוא מהנדס בניין, בעל תואר שלישי בהנדסה אזרחית, חבר באגודת המהנדסים האזרחיים ASCE (ארה"ב) בדרגת Fellow, ומחברם של עשרות ספרים בתחום התכנון והבנייה - ספרי הדרכה וספרות מקצועית.