פסטיבל "יותר" למתגייסים או יריד מכירות?

מאות בני נוער מכל רחבי הארץ העומדים בפני גיוסם לצה"ל השתתפו אמש (ג', 10.7.12) בפסטיבל "יותר" המסורתי שנערך בפארק "גני יהושע" בתל אביב מטעם האגודה למען החייל.

בני הנוער נפגשו עם נציגי היחידות הצה"ליות, שמעו על שירותם העתידי והאזינו לזמרים ולמוזיקה. הרעיון בהחלט יפה ונכון, להפגיש בני נוער בפני גיוס עם נציגי היחידות.

עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שלמרות שהאירוע נמשך מספר שעות (מ-17:00 עד 23:00) לא טרחו המארגנים משום מה להציע שתייה קרה למתגייסים העתידיים. אם לא בחינם, לפחות במחיר מוזל או מסובסד שווה לכל נפש. ואפילו מים קרים לא הוצעו להם, לפחות לא בשעות הראשונות של הפסטיבל (נכחתי בפסטיבל עם קרוב-משפחה מתגייס). הימים הנוכחיים הם כידוע ימים חמים, ולמעשה נאלצו בני נוער רבים לקנות שתייה במחיר גבוה בדוכני המזון הרבים והיקרים שהיו במתחם הפסטיבל.

כדי לסבר את האוזן בעניין: מחיר התחלתי של מנת מזון בסיסית בדוכני המזון בפסטיבל היה 30 שקלים, ומחיר שתייה ממוצע נע בסביבות 10-8 שקלים. וכך, חלק מבני הנוער יכלו להרשות לעצמם לקנות מנת מזון ושתייה שעלותן המצטברת קרובה ל-45-40 שקלים, וחלק צפו בעיניים כלות ורעבות בחבריהם אוכלים ושותים ולא יכלו להרשות לעצמם לקנות אוכל. לא קשה לתאר את הרגשתם של בני הנוער האלה...

למה לא הציעו מארגני הפסטיבל לבני הנוער שתייה קרה או סנדוויץ' קטן בחינם או לפחות במחיר מסובסד? למה לאלץ אותם לשלם מחירים יקרים בדוכני המזון?

פסטיבל "יותר" - יריד מכירות

למעשה, דמה פסטיבל "יותר" לשוק מכירות: עשרות דוכני מוצרים מסוגים שונים - בגדים, אביזרי אופנה, אביזרי אלקטרוניקה וכדומה - מילאו את מתחם הפסטיבל; מחירי המוצרים היו יקרים למרות שבהזמנה לפסטיבל נכתב: "יריד מכירות במחירים מיוחדים".

אגב, הנסיעה לפסטיבל מומנה על חשבונם של בני הנוער, ובני נוער מקריית שמונה או מעפולה או מנתיבות נאלצו להוציא עשרות שקלים רק עבור הנסיעה הלוך ושוב לפסטיבל, ויש להניח שבני נוער לא מעטים מישובים מרוחקים לא השתתפו באירוע בשל העלות הכספית הגבוהה של הנסיעה. לא היה אסון גדול אם האגודה למען החייל, בעלת תקציב המיליונים, בשיתוף צה"ל, הייתה מממנת, באמצעות שוברי נסיעה, את הנסיעה לפסטיבל "יותר" לבני נוער מישובים מרוחקים אלה.

יש לקוות שבשנה הבאה ייקחו מארגני הפסטיבל את הנושאים שצוינו כאן לתשומת ליבם; אבל אין לסמוך על כך, ועל הורים ובני נוער לכתוב מכתבים בעניין לראשי האגודה למען החייל.