לאחרונה עמדנו כאן על מאות התיקים המגיעים מדי שנה לבית המשפט העליון בבקשה לדיון ב"גלגול שלישי", אחרי שכבר נדונו בבית המשפט המחוזי ולפניו בערכאה נמוכה יותר (בית משפט השלום, בית המשפט לתעבורה, בית המשפט למשפחה וכדומה). הרוב המכריע של הבקשות הללו נדחות, משום שהן אינן עומדות בקני-המידה שנקבעו לפני שלושה עשורים לדיון שכזה.
העובדה שמדובר בהחלטות כמעט שגרתיות בבקשות שברובן כלל לא היו אמורות להיות מוגשות, היא שהביאה כנראה את השופט
אורי שהם - אחד משני השופטים הטריים ביותר בעליון - לבצע קיצור דרך בדמות שימוש באופציית "העתק-הדבק" (copy-paste) שבתוכנת הוורד. כיצד אנו יודעים זאת? פשוט מאוד.
שהם פרסם באותו יום (ד', 11.7.12) שתי החלטות בבקשות (בעלות מספרי תיק עוקבים) לרשות ערעור על החלטות של עמיתו לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף. הלה דחה ערעורים על שתי הרשעות בנהיגה בשכרות שניתנו בבית המשפט לתעבורה בתל אביב. את שני המערערים ייצג עו"ד
דוד גולן,
שכבר ננזף בידי בית המשפט העליון (השופט
אליקים רובינשטיין) על בקשות הסרק שהוא מגיש לערער בתיקים של נהיגה בשכרות.
שהם דחה את שתי הבקשות, בקובעו שאין הן מצדיקות דיון בגלגול שלישי. תחילה דחה את בקשתו של
איתי כץ, ובסיום החלטתו כתב: "כפי שציינתי לעיל, טענותיו של המבקש אינן מעוררות שאלות בעלות השלכה כללית, ובודאי שאין מדובר בשאלות בעלות חשיבות ציבורית חוקתית או משפטית, בהן נהוג ליתן רשות לדיון בערעור שני. אין צריך לומר, כי אין גם מקום ליתן רשות לערער בשאלת העונש".
לאחר מכן דחה שהם את בקשתה של נטלי קוזי, ושימו לב כיצד סיים את החלטתו: "כפי שציינתי לעיל, טענותיו של המבקש אינן מעוררות שאלות בעלות השלכה כללית, ובודאי שאין מדובר בשאלות בעלות חשיבות ציבורית חוקתית או משפטית, בהן נהוג ליתן רשות לדיון בערעור שני. אין צריך לומר, כי אין גם מקום ליתן רשות לערער בשאלת העונש". כך: "טענותיו של המבקש" - בלשון זכר.
מאחר שלאורך כל ההחלטה בעניינה של קוזי משתמש שהם בלשון נקבה, ומאחר ששליטתו בעברית בהחלט טובה ואין לחשוד בו בבלבול בין זכר לנקבה, לא נותר לנו אלא להסיק שהוא עשה "העתק-הדבק" מההחלטה בעניינו של כץ להחלטה בעניינה של קוזי. היעילות היא דבר חשוב, ובהחלט כדאי לגייס לטובתה את פלאי הטכנולוגיה, אך כדאי גם לשים לב לכך שהתוצאה לא תהיה מגוחכת.