בין אקדמיה לפוליטיקה

המוסד האקדמי בארץ ידע מלחמה מאז שהוקם לראשונה. האוניברסיטה העברית נאלצה להילחם על הזכות שלה להתקיים, כשם שהעם היהודי נאלץ בכול דור ודור להילחם על זכותו להתיישב במדינה זו. ערב הקמת האוניברסיטה הייתה התנגדות חריפה מצד אוניברסיטת ביירות (לבנון) להקמת המרכז האקדמי הזה – עתה היכן אוניברסיטת בירות? והיכן העברית?

האוניברסיטה העברית, וראשיה, ככל הנראה שכחו את הציווי "דעלך סני לחברך לא תעביד" (מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ) כאשר ניסו בכול הכוח למנוע הקמת אוניברסיטת ת"א. כמו היום, גם אז השתמשה האוניברסיטה באותו תירוץ דל וחסר משמעות, שעיקרו הוא שזה יפגע באוניברסיטה כמרכז ארצי, טענה חסרת שחר ובסיס לכל דעה ועניין.

השמאל הקיצוני פוגע גם באקדמיה

היום ראשי האוניברסיטאות התאחדו יחדיו כדי למנוע מהקמת אוניברסיטה נוספת, מעשה חמור שלא יעשה, מעשה נוראי שיש לגבות עליו את הדין מאלה שנושאים בעוול נוראי זה. אין ספק שהתירוצים העגומים של ראשי האוניברסיטאות אינם עולים בקנה אחד עם המציאות, הטענה שאין די תקציבים ואין די אפשרויות פיתוח.

אוניברסיטה נוספת עלולה לפוגע במרקם האקדמי היא טענה שקרית, היה ברור כל מבין עניין, שהשמאל הקיצוני מפעיל את זרועותיו ופוגע לא רק בבטחון המדינה עתה גם באקדמיה – שאמורה להיות נטולת דעות פוליטיות.

העם היהודי הגיע מטרגדיה נוראית, 15 מיליון איש, פזורים ברחבי העולם, גרמו לעולם לכבד אותו לא בזכות טרור ולא בזכות הכוח, בזכות חריפות מוחנו - כל ההמצאות הטכנולוגיות פרי המאה ה-20 שייכות ליהודים, ודווקא כאן, במדינה שאנחנו חופשיים לנהל את עצמנו, אנו מוצאים את עצמנו נלחמים באלה המבקשים להפסיק את ההתפתחות הטכנולוגית והאקדמאית של ישראל, מבקשים לפגוע אנושות במרקם האקדמי בארץ.

הקמת אוניברסיטה נוספת בארץ חיונית כדי לאפשר המשך צמיחה כלכלית, חברתית ואקדמאית כאחד בארץ. די לנו בצרות עין נוראית זו שהיינו עדים לה מצד אוניברסיטאות אחרות.

איציק שמולי - חשף את פרצופו

גם ההתנהגות של יו"ר התאחדות הסטודנטים מעלה שוב את התהייה לאיזה צד יותר הוא נמשך. בקיץ האחרון היינו עדים, כיצד הסטודנטים נאלצו לשלם יותר ממיליון שקל על המחאה של המשתמטים והאנרכיסטים מהשמאל הקיצוני, מחאה מיותרת שכל מטרתה היה להאדיר את מי שעומד בראש המחאה, זו כמובן דפני ליף, סתיו שפיר וכמובן יו"ר ההתאחדות שבגד באמון הסטודנטים. הוא בגד פעם נוספת, כאשר עזב את הדיון בעניין הקמת האוניברסיטה השמינית בארץ. שמולי עזב את הדיון כאשר נכנס סגן יו"ר הסטודנטים בבר-אילן, והעביר מכתב שמשקף את רצון הסטודנטים – רצון הסטודנטים הוא הקמת אוניברסיטה נוספת מעל לכל ספק סביר.