האנטישמיות מאמצת ירושלים רוחנית

האנטישמיות הגוברת בעולם לובשת פנים שונות ומשונות. פן אחד שלה מהווים הניסיונות לעוות ולטשטש את הקשר בין העם היהודי לירושלים בפרט ולארץ ישראל בכלל. בראש אלה הפועלים לכך עומדים בדרך כלל אנשי רוח ודת מוסלמים ונוצרים המנסים ליצור רושם שירושלים וארץ ישראל הם יותר עניין רוחני מיסטי, ערפילי ורוחני טהור, המתאים לכל מקום ולכל זמן, בעודם ממעיטים את החשיבות של עצם הממשות הפיזית והמִמצאים הארכיאולוגיים המגלים את הקשר בין עם ישראל לבין בירתו וארצו מזה אלפי שנים.

הניסיונות האנטישמיים הללו אינם עניין חדש. שורשיהם נעוצים עוד במאה הרביעית והחמישית לספירה, כאשר הנצרות התחזקה באיטליה בפרט ובאירופה בכלל, ודובריה עשו ככל יכולתם כדי להמעיט בערכה של היהדות ו"הברית הישנה" (התורה והתנ"ך), בעודם מדגישים את עקרונות "הברית החדשה" שכתבו יורשיו של ישו, ה"שליחים".

אחד האמצעים להפיכת ירושלים וארץ ישראל לנחלת הנצרות והאיסלאם והפקעתן מהיהדות, היה תיאור ירושלים כעניין רוחני טהור. אנשי רוח ודת, כמו גם יוצרים בתחומים שונים, הציגו את ירושלים בפרט וארץ ישראל בכלל כמהות ערטילאית מיסטית, דבר שאיפשר לנתקם ממקומם הפיזי ולהופכם ליישות רוחנית היכולה להתאים לכל מקום בעולם.

אומנם גם היהדות מכירה בפן הרוחני של ירושלים כשהעניקה לה את המשמעות הערטילאית בדמות "ירושלים של מעלה", אך זאת יחד עם קשר בל יינתק של ירושלים הממשית-הגשמית - "ירושלם של מטה". זאת, בניגוד גמור לטשטוש ואף העלמה של ירושלים של מטה והצבתה כירושלים של מעלה בלבד.

כך, למשל, עשה האמן והמשורר הבריטי וויליאם בלייק [William Blake (1757-1827)], אשר אוסף השירים הראשונים שלו, Poetical Sketches, יצא לאור בשנת 1783. ספריו התבלטו כיצירות אמנות ייחודיות והיוו פריצת דרך רדיקלית בזמנן, בזכות השיח הפואטי והפילוסופי המאפיין אותם.

בלייק כתב בין השאר את השיר-הקצר "ירושלים", שיצא לאור לראשונה בשנת 1808, ולאחר שהולחן על-ידי המלחין האנגלי הוברט פרי בשנת 1916 - הפך למזמור והִמנון פופולרי באנגליה בפרט ובכל המדינות דוברות אנגלית בכלל. שרים אותו בין השאר בטקסים בכנסיות ולאחרונה שרו אותו בטקס החתונה של הנסיך וויליאם ואשתו קייט.

השיר "ירושלים" מהווה למעשה תמצית של ההקדמה לאחד מ"הספרים הנבואיים", מילטון, סידרת עבודות פואטיות קשות ומעורפלות שכתב בלייק.

בשיר זה לובשת ירושלים הווייה סִמלית הממוקמת רוחנית באנגליה, כאשר עצם הופעתה של ירושלים בשיר קשורה רק לישו הנוצרי שנצלב בה, שעל-פי המשורר - רוחו ועקבותיו מורגשים באנגליה של זמנו. כך, למעשה, הצליח המשורר האנגלי להעתיק את ירושלים לארצו שלו.

להלן מספר קישורים לאחדים מביצועי השיר שקסמו לי במיוחד:

ביצוע-1
ביצוע-2
ביצוע-3
ביצוע-4
ביצוע-5
ביצוע-6

ירושלים / מאת ויליאם בלייק

(תרגום חופשי לעברית, מאת זאב בן-יוסף)

והאם רגליים אלה בעת העתיקה
פסעו על ההרים הירוקים של אנגליה?
והאם שֶׂה האלוהים הקדוש
נראה בכרי הדשא הנעימים של אנגליה?

והאם הארשת האלוהית
הזהירה שוב על הגבעות המעוננות שלנו?
והאם ירושלים נבנתה כאן
בין הטחנות האפלות השׂטניות הללו?

הבו לי קשת של זהב בוער!
הבו לי את חיצי תשוקתי!
הבו לי את חניתי! אוֹו, עננים - התפזרו!
הבו לי את מרכבת האש שלי!

לא אחדל מזו מלחמת נפש,
ולא תשקוט החרב בידי,
עד שנבנה את ירושלים
בארץ הירוקה והנעימה של אנגליה.

להלן המקור באנגלית:

JERUSALEM - from 'Milton'
by: William Blake (1757-1827)

ND did those feet in ancient time
Walk upon England's mountains green?
And was the holy Lamb of God
On England's pleasant pastures seen?

And did the Countenance Divine
Shine forth upon our clouded hills?
And was Jerusalem builded here
Among these dark Satanic Mills?

Bring me my bow of burning gold!
Bring me my arrows of desire!
Bring me my spear! O clouds, unfold!
Bring me my chariot of fire!

I will not cease from mental fight,
Nor shall my sword sleep in my hand,
Till we have built Jerusalem
In England's green and pleasant land.

בהיותי מודע לאמור לעיל בעניין האנטישמיות, המנסה בכל כוחה להפוך את ירושלים לעניין רוחני ערטילאי בלבד המנותק מההקשר הממשי, הרשיתי לעצמי לשנות מספר שורות בשיר המקורי, כדי להתאים את השיר לזמננו ולהדגיש את קיומה של ירושלים הגשמית (עיר מגוריי), המבטאת את הקשר היהודי המיוחד של העם היהודי לבירתו מזה שלושת אלפים שנה.

להלן השינויים שהכנסתי (בתרגום חופשי):

בבית הראשון, שורה ראשונה: במקום "בעת העתיקה" נכתב "בעת החדשה".

בבית הראשון, שורה שנייה: במקום "ההרים הירוקים של אנגליה" נכתב "ההרים האפורים שלנו".

בבית הראשון, שורה שלישית: במקום "שה האלוהים הקדוש" נכתב "הקדוש ביותר המכונה אלוהים".

בבית הראשון, שורה רביעית: במקום "בכרי הדשא הנעימים של אנגליה" נכתב "בכרי הדשא הנעימים של ישראל".

בבית השני, שורה שנייה: במקום "הגבעות המעוננות שלנו" נכתב "הגבעות המזהירות שלנו".

בבית השני, שורה רביעית: במקום "בין הטחנות האפלות השׂטניות הללו" נכתב "בין הגבעות האפורות הסלעיות הללו".

בבית הרביעי, שורה רביעית: במקום "בארץ הירוקה והנעימה של אנגליה" נכתב "בישראל, הארץ המובטחת".

להלן הגִרסה האנגלית המלאה של זאב בן-יוסף:

(JERUSALEM - (from Milton

by: William Blake (1757-1827) & Ze`ev Ben-Yosef - 1941

ND did those feet in modern time
Walk upon our mountains grey?
And was the holiest called God
On Israel's nice pastures seen?

And did the Countenance Divine
Shine forth upon our shining hills?
And was Jerusalem builded here
Among these grey and rocky hills?

Bring me my bow of burning gold!
Bring me my arrows of desire!
Bring me my spear! O clouds, unfold!
Bring me my chariot of fire!

I will not cease from mental fight,
Nor shall my sword sleep in my hand,
Till we have built Jerusalem
In Israel the promised land